המדריך המלא והמקיף והיחיד למצביע התל אביבי המבולבל

קלפי, בחירות (צילום: Shutterstock)
קלפי, בחירות (צילום: Shutterstock)

נראה שהתל אביבים מעט אפאטיים לקראת בחירות מס' 4 (!!) בשנתיים האחרונות שיחולו בשבוע הבא. אנחנו מסוגלים להבין את זה, אבל חוששים הרבה יותר ממצב שבו אחוזי ההצבעה פה יהיו נמוכים. בינתיים עשינו לכם קצת סדר במה שקורה פה, רק צאו להצביע!

בעוד פחות משבוע מגיע יום הבחירות הרביעי בתוך שנתיים, ונראה שהאווירה אפאטית וצוננת מתמיד. הציבור הישראלי בכלל עייף ומתוסכל, והציבור התל אביבי בפרט עייף ומתוסכל עוד יותר. על פי הנתונים, בבחירות האחרונות רוב גדול של תל אביבים נתן את קולו לגוש המרכז-שמאל ובעיקר למפלגת כחול לבן.

היום, לאחר התנפצות פנטזיית בני גנץ, התל אביבים מיואשים, חסרי אמון ובעיקר מבולבלים. מי נגד מי? למי להצביע? ולמה בכלל להצביע? כדי לענות על כל השאלות האלה, ערכנו עבורכם מדריך מרוכז עם כל מה שאתם צריכים לדעת על המפה הפוליטית לקראת בחירות 2021 (א'?).

מפת הגושים:

בעבר, היה נהוג לחלק את מפת הגושים לשני חלקים פשוטים – ימין ושמאל. אח, אלה היו ימים פשוטים. אי שם ב-2019 התמונה התחילה להסתבך כאשר ליברמן הכריז שהוא אינו הולך עם ביבי ובכך הפך לגוש עצמאי. נוכח המציאות החדשה, נוצרו הגושים הנוכחיים – גוש "רק ביבי" וגוש "רק לא ביבי". נכון לעכשיו, גוש "רק ביבי" מכיל באופן רשמי למעשה רק את הליכוד, המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) והציונות הדתית (סמוטריץ' ובן-גביר).

גוש "רק לא ביבי" הלך והפך בשנתיים האחרונות להרבה יותר מגוון אידיאולוגית, וכיום מכיל באופן רשמי את – יש עתיד (יאיר לפיד), תקווה חדשה (גדעון סער), ישראל ביתנו (ליברמן), העבודה (מרב מיכאלי), כחול לבן (בני גנץ) ומרצ (ניצן הורוביץ). לרוב הרשימה המשותפת (איימן עודה) נכללת גם היא בגוש "רק לא ביבי", אם כי לא ברור אם בכלל תתמוך במועמד כלשהו. גם במערכת הבחירות הנוכחית נוצר גוש שלישי, והפעם הוא הגוש של ימינה (נפתלי בנט) שעליו נרחיב בהמשך. הקרב בין הגושים צמוד מאוד ולכן בסבב הבחירות הנוכחי יש משמעות גדולה למפלגות שנמצאות סביב אחוז החסימה, שגם עליהם נרחיב בהמשך.

בנימין נתניהו | צילום: אמיר לוי Gettyimages
בנימין נתניהו | צילום: אמיר לוי Gettyimages

רגע לפני הבחירות: תל אביבים, זה ממש לא הזמן להתייאש 

הליכוד

כיום עומדת בסקרים על 28-29 מנדטים. המטרה של הליכוד בהובלת נתניהו נותרה זהה – לגייס 61 מנדטים עבור גוש "רק ביבי". נתניהו מנסה לעשות זאת באמצעות קריאה לתומכיו לצאת ולהצביע בהמוניהם, בטענה שזה או הוא או לפיד. נתניהו גם מעודד בעקיפין הצבעה לציונות הדתית, כדי שתישאר מעל אחוז החסימה ותמנע זריקה של קולות "רק ביבי" לפח.

יש עתיד

כיום עומדת בסקרים על 19-20 מנדטים והיא המפלגה השנייה בגודלה. ההיגיון הבריא אומר שאם נתניהו לא יגיע ל-61 המנדטים המיוחלים, יאיר לפיד יהיה ראש הממשלה הבא. אז זהו, שלא בטוח. לפיד כיום מסרב להצהיר שהוא רץ לראשות הממשלה, ולכך עשויות להיות שתי סיבות: הראשונה – גדעון סער ונפתלי בנט מסרבים לשבת תחת לפיד ומעוניינים בהקמת ממשלה ימנית בשותפות לפיד, אך לא בראשותו. השנייה – נתניהו מעוניין בקרב ראש בראש מול מועמד משמאל למרכז, על מנת להוכיח שהוא השליט הבלתי מעורער של הימין. במצב הנוכחי, בו למעשה הקרב הוא גם נגד בנט וסער, נתניהו מתקשה הרבה יותר. לכן, ייתכן ולפיד מעדיף לשמור על פרופיל נמוך ולא לתת לנתניהו את הקרב שהוא כל כך רוצה. כעת נמצא לפיד במגמת עלייה והכריז באחרונה לראשונה בבירור שהוא רץ לראשות הממשלה.

יאיר לפיד | צילום: איליה מלניקוב, איפור: ויטה קטורגין
יאיר לפיד | צילום: איליה מלניקוב, איפור: ויטה קטורגין

ימינה

כיום עומדת בסקרים על 11-13 מנדטים. מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט היא סימן השאלה הגדול ביותר במערכת הבחירות הזו. עד עצם היום הזה, בנט סירב להצהיר במפורש אם יהיה מוכן לשבת תחת נתניהו או לא. למעשה, בנט הוא היחיד שלא חשף את הקלפים שלו והפך עצמו לגורם שככל הנראה יקבע את זהות הממשלה הבאה. הטענה היחידה שהשמיע בנט עד כה היא שהוא הולך להחליף את נתניהו, אך לא ברור איך יוכל לעשות זאת כאשר הוא המפלגה השלישית או הרביעית בגודלה.

תקווה חדשה

כיום עומדת בסקרים על 10-12 מנדטים. מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער טרפה את הקלפים כאשר לראשונה הוקמה מפלגה נוספת שבמקורה בליכוד ומצטרפת לגוש "רק לא ביבי". עם דמויות נוספות בולטות מהליכוד כמו זאב אלקין וד"ר יפעת שאשא-ביטון, סער שואף לקחת מנדטים ממפלגת השלטון ולהעביר אותם לגוש השני. דרכה של המפלגה התחילה במפץ גדול אך ממשיכה עד היום במגמת ירידה, ולאחרונה נחלשה בסקרים מול מפלגת ימינה. סער, בדומה לבנט, מקווה להקים את הממשלה הבאה אך לא ברור איך זה יתאפשר במצבו הנוכחי. לא מן הנמנע שלאחר הבחירות נראה תרחיש של ברית בנט-סער שתתאחד במטרה לדרוש את הרכבת הממשלה מלפיד.

גדעון סער | צילום: גיל כהן מגן Gettyimages
גדעון סער | צילום: גיל כהן מגן Gettyimages

הרשימה המשותפת

כיום עומדת בסקרים על 9 מנדטים. הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, מורכבת כיום מהמפלגות בל"ד, תע"ל וחד"ש. רע"ם (מנסור עבאס) שהייתה חלק מהרשימה בבחירות הקודמות, החליטה להתפצל ולרוץ באופן עצמאי בסבב הנוכחי. בעקבות הפיצול, אך לא רק, הרשימה חווה כעת ירידה משמעותית במספר המנדטים לאחר שבבחירות הקודמות זכתה ל-15. הרשימה המשותפת נספרת כחלק מגוש "רק לא ביבי", אך לא ברור אם בהכרח תסכים להמליץ על אחד מהמועמדים האחרים לאחר הבחירות.

איימן עודה | צילום: אחמד גראבי Gettyimages
איימן עודה | צילום: אחמד גראבי Gettyimages

המפלגות החרדיות

ש"ס ויהדות התורה עומדות כיום בסקרים על 8 ו-7 מנדטים יציבים בהתאמה. שתי המפלגות נחשבות באופן מובהק חלק מגוש "רק ביבי". יושב ראש ש"ס אריה דרעי מביע תמיכה מלאה בנתניהו פעם אחר פעם. יו"ר יהדות התורה משה גפני גם הוא הביע את תמיכתו בנתניהו, אם כי לא שלל לחלוטין אפשרות של הצטרפות לממשלה אלטרנטיבית. אחד האתגרים הגדולים של גוש "רק לא ביבי" הוא הרכבת קואליציה ללא המפלגות החרדיות – שזאת דרישת סף של ליברמן וגם העדפה ברורה של מפלגות המרכז-שמאל. סער מצידו טוען שבניגוד ללפיד, הוא יוכל להרכיב קואליציה חלופית לנתניהו שתכלול גם מפלגה חרדית אם הסיטואציה תאלץ זאת.

ישראל ביתנו

כיום עומדת בסקרים על 7 מנדטים יציבים. ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן הייתה גורם מכריע ולא תמיד צפוי בסבבי הבחירות של 2019-2020. בבחירות הנוכחיות הקו של ליברמן קוהרנטי וצפוי הרבה יותר, כאשר הוא מציב שני תנאים ברורים להצטרפותו לממשלה הבאה: הראשון הוא שבראשותה יעמוד כל אדם אחר שהוא אינו נתניהו, והשני – שהממשלה לא תכלול מפלגות חרדיות. ישראל ביתנו שהייתה מזוהה במשך רוב דרכה כמפלגת ימין קיצונית יותר מהליכוד, עברה סוג של "מיתוג מחדש" למפלגה חילונית-ליברלית. בסבב הנוכחי נראה שליברמן משתף לא מעט פעולה עם יאיר לפיד, אם כי סביר להניח שישמח גם לראות ממשלה בראשות סער או בנט.

ניצן הורביץ
ניצן הורביץ

העבודה ומרצ

גורלן של שתי המפלגות הללו מהצד השמאלי של המפה קשור זה בזה במערכת הבחירות הנוכחית. מפלגת העבודה כיום עומדת בסקרים על 6-7 מנדטים, זאת לאחר שיקום מרשים שעברה לאחר בחירתה של מרב מיכאלי ליושבת הראש. לפני זמן לא רב בכלל מפלגת העבודה לא הייתה צפויה לעבור את אחוז החסימה, אך נכון להיום ניתן לומר די בבירור שמקומה מעל אחוז החסימה בטוח ויציב.

לעומתה, מפלגת מרצ כיום נמצאת בסקרים על 4 מנדטים – רק קצת מעל אחוז החסימה, כאשר מספר סקרים לאחרונה אף הציבו מתחת לאחוז החסימה. כיום נמצאת המפלגה קמפיין "געוואלד" הקורה למצביעי השמאל להציל את המפלגה, בטענה שאם מרצ לא תעבור את החסימה אז גוש "רק ביבי" ינצח בגדול. קמפיין ה"געוואלד" אינו זר למרצ שכן השתמשה בטקטיקה הזו בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות.

מרצ והעבודה נחשבות כעת "מפלגות אחיות", ואף הצהירו שלא יאבקו זו בזו במהלך קמפיין הבחירות, מתוך ההבנה שההתחזקות של שניהן חשוב לגוש "רק לא ביבי" ובכלל לשמאל הישראלי. כאשר מסתכלים על הסקרים האחרונים, ניתן להסיק שהעבודה ומרצ שוות יחד 10 מנדטים וכעת התרחישים האפשריים הם – 6 מנדטים לעבודה ו-4 למרצ, או 7 מנדטים לעבודה ומרצ מתחת לאחוז החסימה.

מרב מיכאלי | צילום: עמנואל דוננד Gettyimages
מרב מיכאלי | צילום: עמנואל דוננד Gettyimages

הציונות הדתית

כיום בסקרים המפלגה נמצאת באזור אחוז החסימה עם כ-4 מנדטים. רשימת הימין הקיצונית שמאחדת את מפלגתם של איתמר בן-גביר ושל בצלאל סמוטריץ' צפויה כעת לעבור את אחוז החסימה, ונמצאת במעין ברית עם נתניהו והליכוד. למעשה נתניהו הוא זה שהביא לאיחוד הזה, על מנת לדאוג ששתי המפלגות לא יבזבזו קולות של הגוש שלו, יעברו את אחוז החסימה ויצטרפו לממשלתו במידת הצורך. מפלגת הליכוד דואגת גם באופן שיטתי לא לפנות לקהלים של הציונות הדתית ואף מעודדת באופן עקיף וגם באופן גלוי הצבעה עבורה.

כחול לבן

כיום בסקרים המפלגה נמצאת באזור אחוז החסימה עם כ-4 מנדטים. המפלגה בראשות בני גנץ ספגה מהלומות קשות לאורך השנה האחרונה ונאבקת באחוז החסימה לאורך כל הקמפיין. רבים קוראים לבני גנץ להכריז על פרישה על מנת לא לסכן את הגוש שמעוניין להחליף את נתניהו בכך שקולות רבים יזרקו לפח. לאחרונה גם פורסם כי ישנם ככל הנראה לא מעט מצביעי ליכוד שמשקרים לסוקרים וטוענים שיצביעו לכחול לבן, כדי ליצור מצג שווא בסקרים שהמפלגה עוברת את אחוז החסימה. לא ברור מה היקף התופעה אך עבור גוש "רק לא ביבי" מדובר בסיכון גדול מאוד. לאחרונה החל גם לפיד לנסות ולמשוך אליו את מצביעי כחול לבן, ככל הנראה כדי לכווץ את סיכויי המפלגה עוד יותר ולעודד אותה לפרוש.

בני גנץ | צילום: ז'ק גואז Gettyimages
בני גנץ | צילום: ז'ק גואז Gettyimages

רע"מ

המפלגה של מנסור עבאס, שהתפצלה מהרשימה המשותפת, נתפסה עד לימים האחרונים כגורם לא רלוונטי מאחר ולא הייתה צפויה לעבור את אחוז החסימה. בימים האחרונים התפרסמו סקרים שמנבאים עלייה למפלגה והיום פורסמו סקרים שמציבים אותה מעל אחוז החסימה. על רקע שמועות על שיתופי פעולה בין נתניהו ועבאס בשנה האחרונה, ייתכן ומדובר בגיים צ'יינג'ר. רבים מניחים שעבאס יסכים להיכנס לממשלת נתניהו, אם כי מנגד נראה שבתרחיש כזה נתניהו יצטרך גם את הציונות הדתית שמתנגדים לעבאס בכל תוקף. בשלב זה לפחות עבאס לא מצהיר פורמלית במי יתמוך (אם בכלל).

ולסיכום: 

בבחירות הנוכחיות הקרב צמוד, צמוד מאוד. במצב הנוכחי כל קול חשוב, והתמונה יכולה להשתנות באופן דרמטי על חודו של קול. בבחירות האחרונות אחוזי ההצבעה בתל אביב עמדו על 61.7 אחוזים, כאשר הממוצע הארצי עמד על 71 אחוזים. יש לנו הזדמנות אמיתית להשמיע את קולנו ולהביא עתיד טוב יותר. ביום שלישי הקרוב קומו בבוקר, עברו דרך הקלפי ותהנו מהמשך יום החופש שלכם עם בירה בצהריים – כי אין כיף גדול יותר משילוב של דמוקרטיה ואלכוהול.

לא בטוחים איפה אתם מצביעים? לחצו כאן לאיתור הקלפי שלכם

זכרו – אם שויכתם לקלפי רחוקה שאינכם יכולים להגיע אליה, קיימות בעיר מספר קלפיות נגישות שתוכלו להגיע אליהן במקום (מדובר בהליך פשוט שלא דורש יותר ממילוי של כמה פרטים. זה הכל). למידע נוסף על הבחירות לכנסת ה-24