מה קורה פה? לפי תוכנית הבידור החדשה של רשת 13, לא הרבה

אם עוד לא קלטתם שערוץ רשת 13 נמצא בפרפורי גסיסה, לא היה צריך יותר מחמש דקות צפייה בתוכנית הבידור החדשה של הערוץ כדי להבין זאת, וגם להבין למה. לא שהיו לי ציפיות יותר מדי גדולות משעשועון פאנצ'ים שעולה בחופזה, מתבסס על פרשנות (מאוד) חופשית לפורמט עולמי מצליח ובהנחיית הטאלנט שלום אסייג, משום מה עדיין מנסים ברשת 13 להפוך למנחה (חבל, הוא יכל להיות פאנליסט מבריק). אבל גם בציפיות הכי נמוכות שלי לא דמיינתי כזה אוסף של קרעי בידור שארוז ברישול ומוגש בחימום מחדש.

>> מצאנו את ממתק המסך המושלם לתקופה הזאת. וזה פשוט אושר צרוף

דווקא לז'אנר התוכנית אני מאוד מתגעגע – תירוץ קלוש ככל שיהיה, הפורמט שואף לספק קנבס לחבורת קומיקאים שעוד נחרשו על מסך הטלוויזיה יותר מדי לסדרת פאנצ'ים בלתי נגמרת על אירועי היום. או כמו ששלום אסייג הציג בראשית התוכנית, "אם כבר הכניסו אותנו לממ"ד, בואו נצחק מזה". זה לא רק בסיס טוב לקומדיה, אלא גם משהו שהיה חסר על המסך מאז עזיבתו של שליין את ערוץ 13 ב-2020 עם "גב האומה" העייפה. יותר גרוע מהיעלמות יצוג הציבור הליברלי על המסך, היה חסר ייצוג לציבור שרק רוצה לצחוק קצת על המציאות המופרעת שסביבנו.

כשאתמול המלצנו באתר זה לתת צ'אנס לתוכנית במסגרת מדור "מה רואים הלילה?", כתבנו ש"אנחנו רוצים לתת כל צ'אנס שאפשר לתוכניות שמביאות קולות קומים רעננים יותר מהקו שנע בין רותם אבוהב לאדיר מילר". זה עדיין נכון, ובניקוי לינור אברג'יל על תקן הגימיק (וואו תראו, גם יפה וגם עושה בדיחות פלוצים!), ואורי ברויר, באמת מדובר בקאדר קומיקאים חדש למסך הטלוויזיה. הם גם כולם, כמובן, כוכבי רשת – כי לטלוויזיה הישראלית אין יותר את היומרה לייצר כוכבים, והם נידנו לרדוף אחרי טרנדים ברשת כאחרון הפרסומאים. ניחא, אם זה אומר שמתן פרץ המוכשר סוף סוף נחת בטלוויזיה, גם על זה אפשר לסלוח.

מה שכבר פחות אפשרי להחליק עליו זה כמה הבמה שניתנה להם נוראית. עזבו השוואות לגורי אלפי ועינב גלילי, לא מגיע לאף אחד לעמוד מול הרף הזה – אבל גם קומיקאים מנוסים ומבריקים מהפאנל הכמעט אקראי שהביאו לא היו יוצאים טוב מפורמט שעשוי בכזה רישול וחוסר חשק. זה הולך כך: שלום אסייג מציג לפאנל (והצופים האומללים) את חלקו הראשון של סרטון ויראלי כלשהו – לפעמים כזה שכבר הגיע לפיד הוואטסאפ של אמא שלכם, לפעמים סתם סרטון טיקטוק מלפני חודש של בחורה שמורידה תחתונים כדי לעשות מהם קוקו, מחוץ לארץ כמובן. רגע לפני הפאנץ' של הסרטון, אסייג שואל את הפאנל מה ההמשך הצפוי, והם עונים בקריאה מדף פאנצ'ים כתובים מראש. ופה בדיוק ההטעיה.

שם התוכנית – "מה קורה פה?" – מרמז שהולכים להתעסק ב… ובכן, מה קורה פה. בפועל, חוץ מבדיחה אחת, אם תרצו לקרוא לה ככה, על התראות פיקוד העורף ("הטלפון שלי היה על שקט, סגרתי אותו. הוצאתי את הסים, סגרתי במגירה, עדיין קיבלתי התרעה") אפשר היה לחשוב שאין מלחמה. במקום זה מתעסקים במה שקורה ברשת, ועוד בפינות הכי סתמיות שלו. מעבר למופע ההדחקה האבסורדי בימים של "ההיסטוריה נכתבת מחדש", זו פשוט טלוויזיה גרועה. אינספור ערוצי טלוויזיה בארץ ובעולם ניסו לבנות קומדיה שמבוססת על צפייה בסרטונים מצחיקים מהרשת, רק מעטים הצליחו. בטח לא בכזה חיפוף, עם פאנצ'ים עייפים על ועד בית ומתן פרץ אחד שעושה כל מה שהוא יכול כדי לסחוט מהלימון היבש הזה קצת מיץ.

מבחינת הטלוויזיה הישראלית, זמני משבר אומרים מחזור חומרים. ברשת יעלו בחמישי את השעשועון "כלוב הזהב" מחדש, עשור אחרי שירד מהאוויר. בקשת, באותו הזמן, תשודר "מועדון לילה" אחרי 5 שנות הפוגה. כנראה שברשת לא היה מה למחזר, לכן פנו לפורמט בינלאומי – אבל התוצאה מרגישה יותר ממוחזרת מכל תוכנית שכבר הכרנו. שאריות טלוויזה שבנויה משאריות מהאינטרנט, עם שאריות של הומור וקידום עצמי ל"אח הגדול", שארית הריאליטי שמחזיקה בחיים את מה שנשאר מרשת 13. לא סתם התוכנית נגמרה בבדיחת ננסי ברנדס. זה פשוט אותו הומור דלוח, שמחומם מחדש. אפילו לא מרגיש צורך לקוות שבשבוע הבא יגישו לנו משהו רענן יותר. זה מה שרשת 13 חושבת עלינו כצופים, וכשהרייטינג יגיב בהתאם, הם עוד יאשימו את זה בכישלון של תוכנית הומור כאילו לא למדו דבר.
"מה קורה פה?", ימי שלישי ברשת 13