מה ראינו בלילה: 5 סדרות שלא נתנו לנו לישון השבוע
המלכה מתפלשת בבוץ המלכותי, הפסיכופט המבריק סטנלי טוצ'י פותר תעלומות והמוזר האהוב עלינו ביותר מקבל סרט. כן, שוב עבר עלינו שבוע גדוש ביותר מדי טלוויזיה ואנחנו כרגיל כאן כדי לסכם, למיין, לסנן ולדאוג שלא תבזבזו זמן
מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. אנחנו מכוונים מראש נמוך: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת – את זה אתם יכולים לעשות לבד – גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרקים בודדים שמראים פוטנציאל, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו בקבוצת הפייסבוק הסודית "הספוילר: מה רואים היום". לכבוד סוף סוף השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד לטובת בינג' סיום הסופ"ש המסורתי, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן.
1. מוזר: סיפורו של אל ינקוביק
ווירד אל ינקוביק, האיש הכי מצחיק בפופ, הוא תופעת תרבות חד פעמית: עד היום לא ברור לנו איך תמהוני מתולתל עם שפם ומשקפיים, שכלי הנגינה המועדף עליו הוא האקורדיון ומה שהוא יודע לעשות זה לכתוב שירי פרודיה על שירי פופ אבל להחליף את כל המילים או לעשות מחרוזות פולקה של שירי פופ מוכרים פרץ ללב של MTV באייטיז ובניינטיז.
למרבה המזל, כעת יש סרט ביוגרפי על חייו, בו מגלם אותו דניאל רדקליף (מה? איזה הארי? מי זה הארי?), ואם רק תצפו בו אנחנו מבטיחים לכם שאתם לא תדעו שום דבר מועיל או שימושי על חייו של ווירד אל. בגלל שאין סיכוי שמישהו כמו ווירד אל ישחרר סרט ביוגרפי שאשכרה יעביר מידע על חייו (גם החיים שלו הם כנראה מאוד שלווים ולא מעניינים). מה שיש לנו במקום ב-"Weird" זו פרודיה על ביוגרפיות מוזיקליות נפוחות שמשעוות לאוסקר, עם כל הסקס, הסמים, הרוקנ'רול, ומערכת היחסים הסוערת עם מדונה שווירד אל לא ניהל מעולם. וזו קומדיה נהדרת, גם אם לא מושלמת. מגיע לאל.
2. עונה 5 של "הכתר"
אם מסתמכים רק על שידורי הטלוויזיה סביב מותה והלווייתה של המלכה אליזבת' השנייה, שמתה בספטמבר האחרון לאחר שמלכה על בריטניה (ועל ממלכות חבר העמים הבריטי) במשך יותר מ-70 שנה, המלוכה הארוכה ביותר בתולדות הכתר הבריטי, אפשר לחשוב לרגע שהיא תמיד הייתה דמות נערצת ואהובה נטו, אייקון מלכותי נצחי. היא הייתה, כמובן, כל אלה, אבל היא הייתה גם דמות מורכבת יותר.
העונה החמישית של "הכתר" תופסת אותה, הפעם בגילומה של אימלדה סטנטון ("הארי פוטר") המחליפה את אוליביה קולמן המופלאה ("פליבאג", "פיפ שואו"), באחד מהעשורים הקשים ביותר שעברו על תושבי ארמון באקינגהאם. צריך ידע היסטורי באמת מינימלי בשביל לדעת מה מצפה לכם כשאתם מתיישבים לראות את העונה הזאת: כן, הנסיכה דיאנה, כן, הנסיך צ'ארלס, כן, הגירושים האלה ולבסוף כן, גם תאונת הדרכים ההיא. זו עונה קצת מאכזבת, כך גורסת המבקרת שלנו יעל שוב, עם דגש גדול מדי על הצהוב וכמעט בלי התפתחות של הדמויות. אבל זה עדיין מרתק.
3. הדוגמנים
"הדוגמנים", סדרת דוקו בת חמש החלקים ב-yes דוקו, עוקבת אחרי עולמם המקצועי והאישי של חמישה דוגמנים ישראלים שמציגים ספקטרום גבריות רחב. אבל אל תטעו, לא מדובר בעוד דוקו-ריאליטי סטייל "הדוגמניות". פה אין טראשיות דבילית, אלא מבט מעמיק לתוך נושאים משמעותיים בגבריות הישראלית שלא נוטים לדבר עליהם. וסובוביץ' הוא בדיוק האדם לטפל בהם.
4. מבפנים
מבפנים" (Inside Man), הסדרה החדשה של סטיבן מופט ("שרלוק", "אשתו של הנוסע בזמן") שודרה ברשת BBC לפני כחודשיים, והגיעה בתחילת החודש לנטפליקס, שם תוכלו לצפות בארבעת פרקיה, שעה כל אחד, בבינג' קצר גם במונחים בריטים. הסדרה עוקבת אחרי שורת אנשים שלכאורה, מנותקת הקשר, עד שסדרת אירועים מקריים לגמרי מובילים אותם לנקודת מפגש נפיצה במיוחד. ומאחורי הדרמת המתח, מסתתרת בעצם סוג של דרמה פסיכולוגית. או לפחות, פילוסופית.
סטנלי טוצ'י, מהשחקנים האהובים בהוליווד, מגלם את ג'פרסון גריף, נידון למוות שרצח את אשתו באכזריות, אבל לא בדיוק מתאים לפרופיל הסטנדרטי באגף הניצולים למוות – הוא מנומס, אינטיליגנט להחריד ובעיקר, לא מתחמק מאחריות על מעשיו, ולא מנסה לערער את עונשו. את הזמן שנותר לו לחיות הוא מעביר בפתרון תעלומות שמעניינות אותו, וזו שמגיעה לפתן התא שלו מערבת כומר כומר חביב בשם הארי וואטלינג, בגילומו של דיוויד טננט התמיד נפלא, שהסתבך בצירוף מקרים מאוד מצער. ארבע שעות קצרות, מתח קליל, והנה עוד ערב אבוד.
5. "רגע האמת" עם סיוון כהן
הסיפור העיתונאי שהביאו לפתיחת תכנית התחקירים החדשה של רשת 13, יש להגיד, הוא לא חדש, אבל בהחלט מסקרן: פרשיית "צייד הפדופילים" התפוצצה לפני כשנה וחצי, עם הרשעתו של אלעד בן נון, שהתחזה אונליין לנער, שוחח עם אנשים זרים והזמין אותם להיפגש, רק כדי לשלוף מצלמה ולסחוט אותם בסכומי כסף גבוהים למדי. אבל כאן לא נגמרת הפרשה, כי על פי בן נון, המשטרה והפרקליטות לא עשו דבר בנוגע לכל אותם אנשים שהגיעו למה שהם חשבו שהוא מפגש מיני עם נער.
מה שהופך את הסיפור הזה, כדבריה של סיון כהן, הוא שבין קורבנותיו הלא תמימים נמצאים "אנשים רגילים, נורמטיביים, השכן שלי ושלך – וגם, אנשים בכירים ומוכרים לכולנו". וזה לא רק מוכרים מהטלוויזיה, אלא גם – כך על פי טענתו – כוללת שני חברי כנסת. הו, דאמן. וגם אם היה ברור לנו שמדובר בהגזמת פרומואים מוחלטת, ואכן קטלנו את הכלום שהתחקיר הביא מעבר, הוא לפחות הביא סיפור מעניין במיוחד.