מה ראינו בלילה: 5 סדרות (וסרט) שהחזיקו אותנו ערות כל השבוע

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת – את זה אתם יכולים לעשות לבד – גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, והיא תפטר אותנו ותחליף אותנו ב-ChatGPT, אל תתנו לזה להעיק על המצפון שלכם. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן. בשביל מה בכלל ללכת לישון.

>> מבוכה משלנו: שירי הקרינג' הכי גדולים בתולדות המוזיקה הישראלית
>> העיר שלנו: 7 המלצות של תל אביבים לחיים הטובים בתל אביב

1. קוף רע // Bad Monkey // אפל TV+

זה בדיוק כמו שלירון רודיק כתב כאן השבוע: :"הרבה דברים קורים ב'קוף רע': רצח, שחיתות, כשפים וכמובן – קוף. כל הדברים האלה מתחברים לעלילה מפותלת ומעניינת, כיאה לרפרטואר של אפל TV+. לצערי זה לא המקרה. זאת לא רק סדרה כיפית, היא גם מצחיקה, שנונה וצבעונית, ויותר מהכל: היא כתובה באופן חכם ולא צפוי". בקיצור, קמאבק אדיר של וינס ווהן ועוד יצירה טלוויזיונית אדירה של ביל לורנס.

2. Mr. Throwback // פיקוק

בשבת שעברה הוא משך את הנבחרת האמריקאית לניצחון על הצרפתים (ועוד במגרש הביתי שלהם) בקרב על מדליית הזהב האולימפית והיה לכוכב המשחק – ובאותו סופ"ש בדיוק הוא הגיע להישג נוסף שאף כדורסלן לפניו לא השיג – סדרה מוקומנטרית מצוינת. בעיתוי מושלם כמו סל מחצי מגרש עם הבאזר. סטפן קרי מתגלה גם ככוכב טלוויזיה בסדרה מצחיקה מאוד שכתבו אנשים מצחיקים מאוד. תענוג.

3. התעשייה // Industry //יHBO/BBC

כולם עפים על "התעשייה" עכשיו, כמו בעונות הקודמות, ולהחזיק ממנה סדרה איכותית ועמוקה עם מסרים משמעותיים על החיים בקפיטליזם המאוחר. אנחנו חושבים שזאת סבונייה טראשית בתחפושת. האמת היא שזה לא משנה, כי כך או כך מדובר בכיף גדול ביותר שעשוי נהדר וג'ון סנואו בלי חולצה, שזה ממש מספיק, אבל תמיד אפשר להמשיך ולהתווכח.

4. כיסופים // נטפליקס

לא בכל יום אנחנו נתקלים באירוע כזה – ב-18.7 עלה לקולנוע הסרט הישראלי "כיסופים", שבאופן נדיר גם לא נתמך על ידי הקרנות. והנה, פחות מחודש עבר, והסרט צץ לנו בספריית נטפליקס לצפייה הישר מהסלון. לא זכור לנו אירוע כל כך מהיר של מעבר מקולנוע לסטרימינג בארץ, אם כי זו מגמה שרווחת בקולנוע העולמי פחות או יותר מאז הקורונה. מה לעשות, קשה יותר לגרור אנשים לקולנוע ב-2024, אז אם מוחמד לא יבוא אל ההר, ההר יגיע אליו לסטרימינג. בקיצור, אנחנו לא מתלוננים. זה לא דבר שקורה בכל יום, אבל טוב שהוא קורה היום.

5. הפכים סולאריים // Solar Opposites // דיסני+

חוסר היומרה של "הפכים סולריים" לייצר עלילה סדרתית מתחכמת (הייוש "ריק ומורטי"), מאפשר לה להישאר אפיזודית ולחפש בכל פרק מחדש הרפתקאות חדשות ובלתי תלויות, ואינספור רפרנסים תרבותיים סאטיריים שהיו גורמים גם לראשיהם של יוצרי "איש משפחה" להסתחרר. זה הופך אותה קלילה יותר והימור הרבה יותר בטוח פר-פרק, בלי היומרות של "ריק ומורטי". בהרבה מובנים זאת הסדרה ש"ריק ומורטי" הייתה רוצה להיות.

6. מפלגת המחשבות // כאן 11

מיכה גודמן הוא מאדריכלי אידיאולוגיית "ניהול הסכסוך" שהתפוצצה לכולנו בפרצוף בשבעה באוקטובר, וספרו "מלכוד 67" הוא כמו מדריך לכל הטעויות שהתקבעו בתפיסה הישראלית ("אין פתרון"), אבל כמובן שזה לא מפריע לתאגיד השידור הציבורי להפוך את הפודקאסט שלו עם אפרת שפירא-רוזנברג לסדרת דוקו, ולאכול לנו את הראש בחיפוש אחר האמצע הקדוש. הכי חשוב לזכור: הכל באשמת הקיצוניים משני הצדדים וכולנו אשמים. חוץ מביבי.