מה רואים הלילה: קלולס נקלעת לתעלומת פשע משפחתית באירלנד

היו זמנים בהם אליסיה סילברסטון (או כמו שישראלים אוהבים לקרוא לה, אלישה) סומנה כמלכה הבאה של הוליווד. הזמנים האלו היו הניינטיז, כך שאתם יכולים לנחש שהרבה השתנה, במיוחד עבור אליסיה היקרה שעברה מתפקיד כוכבת לשחקנית עובדת בסדרות חצי זניחות ("אישה אמריקאית", "מועדון הבייביסיטריות"). אנחנו בטוחים שיש לזה חסרונות, אבל היתרון הוא שמדי פעם שחקנית כזו נופלת על תפקיד ראשי בסדרה חמודה שאילולא הכוכבת שלו לא היינו מגלים, ו"דם אירי" החדשה של רשת Acorn הבריטית/אמריקאית היא דוגמה נהדרת לסדרה כזו – קלילה, כיפית ועם נופי אירלנד.
>> אמאש'ך חד-קרן: כשהאש מלחכת את המשרדים היפים של ההייטק

ב"דם אירי" סילברסטון מגלמת עו"ד קשוחה וציניקנית לגירושין שאת כל פגמיה, פחות או יותר, היא מייחסת לאביה הנוטש שנעלם ביום הולדתה ה-10. כשהיא מקבלת מעטפה מסתורית עם תמונה, מפתח ומספר טלפון מאחורה, היא לא עומדת בפיתוי ומתקשרת כדי להתעמת עם אביה, אבל שם רק שומעת קול אישה שלוחש לה מסר קריפטי. הסקרנות – כמו גם הרצון לסתור לאביה שנעלם 30 שנה – גוברת עליה, והיא מחליטה לצאת ולפגוש אותו. הבעיה היא שהוא נעלם לדאבלין, באירלנד מולדתו, והיא בילתה את כל חייה בלוס אנג'לס.

האמת שזה די נחמד לראות את סילברסטון הכל כך פופית מככבת כאישה כבויה וסרקסטית, שמגלה אט אט שאביה לא נרצח, ואולי אפילו לא באמת נטש אותה. הנופים של אירלנד מספקים רקע מצוין, ואם נודה באמת נראה לנו שהאמריקאים ביקשו מהאירים להנמיך את רמת המבטא, כי קל להבין כל מילה. במילים אחרות, ישש פה תעלומת רצח מעניינת ומבדרת שעוסקת במשפחה לא פחות משהיא עוסקת ברצח, ומצליחה להישאר קלילה ומשעשעת (ואפילו מצחיקה לרגעים) מבלי לצלול יותר מדי לתוך האפלוליות של הנושא. שני הפרקים הראשונים שואבים פנימה מהר, פרק חדש נוסף בכל שבוע ישאיר אתכם בתעמולה, ואפשר רק לקוות שאחת מרשתות השידור בישראל תשכיל לרכוש את הממתק הזה.
"Irish Blood", שני פרקים ראשונים באקורן