מה רואים הלילה: את ניו יורק, אבל באופן שמעולם לא ראיתם
הלילה אנחנו מתרגשים מחזרתה של אחת היצירות הכי פואטות, דביליות, מבריקות וקסומות שאנחנו מכירים - המדריך לחיים שאתם באמת צריכים, מאת אדם מוזר שמתעד כל דבר שהוא רק יכול לשים את עיניו עליו. דבר כזה עוד לא ראיתם
מעט מאוד פעמים בחיים אנחנו זוכים לראות יצירה שמצליחה לעשות משהו באמת חדש. ואנחנו מודים, "המדריך לחיים בניו יורק" (או "How to With John Wilson" לטהרנים) שבר לנו את השכל עם מה שהוא עושה מהסו-קולד דוקומנטרי. כמו אביו הרוחני נייתן פילדר, גם ג'ון ווילסון מעקם את המדיום לטובת יצירה מוזרה, מצחיקה, חכמה, רגישה, מעמיקה ודבילית כאחד, ואם פספסתם את שתי העונות הקודמות, אל דאגה – אין שום עלילה לעקוב אחריה, פשוט צריך לצלול פנימה.
זה, למשל, מה שכתבנו עליה בביקורת כשרק עלתה העונה הראשונה, אי שם בעיצומו של משבר הקורונה: "יוצא דופן הוא מונח שמצליח להגדיר את הסדרה במובן המאוד בסיסי של הביטוי. המצלמה של ווילסון מאתרת רגעים שוליים שדולפים מדופן המציאות, סדקים במטריקס אם תרצו, והופכת אותם למופע המרכזי. שוט של שקית לחם שקשורה לעמוד רכבת, כוס קפה נשטפת בנהר מים מברז כיבוי, אדם מביט על חשבון עם מבט מרוכז מדי, אדם שצבע מכנסיו זהה לצינור שמונח לידו. כל אלו הופכים באופן פיוטי להפליא – ובו זמנית נטול פאתוס – לאמנות של ממש באמצעות עריכה נהדרת והדיקלום המגומגם של ווילסון. במידה מסוימת, בעבודת עריכה שאני רק יכול לנחש שהיתה סיוט, ווילסון לוקח אינספור אותיות מעיתונים שונים ומחבר אותן יחדיו כדי ליצור שירה טלוויזיונית".
ואכן, בסיום שתי עונות ועם פתיחת העונה השלישית (והאחרונה), ווילסון התבגר, ואיכשהו לימד אותנו לא מעט על החיים הפרטיים שלו, על ניו יורק במהלך הקורונה ועל הקסם שיש בסתם. העונה החדשה, למשל, נפתחת בשאלה "איך למצוא שירותים ציבוריים", ויורדת במורד חור ארנב לבונקרי פצצות, ברנינג מן והמון המון אשפה קסומה. ככה זה, ווילסון יודע לברור בזבל את הדברים היפים ביותר, וליצור מזה אמנות חדשה לגמרי. התגעגענו, וממהרים לצפות
"המדריך לחיים בניו יורק" זמין בVOD של yes, ב-HOT ובסלקום TV