רעות רעות רעות: זה הדבר הכי דוחה כרגע על המסך. למה זה עובד?

אם אתם מכירים אפילו קצת את הסגנון של הקומיקאי טום סגורה, אתם יודעים כמה וולגרי ההומור שלו יכול להיות. אם עקבתם אחרי הקריירה שלו, אתם יודעים שנטפליקס הפכה עם השנים להיות הבית של ההומור המופרע שלו. ועכשיו בסדרה החדשה שלו לנטפליקס, "מחשבות רעות", אנחנו מקבלים הצצה למוח המעוות שלו – בלי פילטרים, בלי טאקט ובלי להתבייש. וחייבים לומר: זאת אחת התוכניות הכי וולגריות שראיתי בטלוויזיה אי פעם. יש הומור קקי-פיפי, הומור שחור וסיפורים שגורמים לך לתהות איזה אדם חולה חושב על דבר כאלה. ועדיין, כמה מעצבן, זה עובד. למה לעזאזל זה עובד?

>> כל הדברים הבוערים: 20 הסדרות הכי טובות על המסך עכשיו
>> מה ראינו הלילה: הסדרות והסרטים שהחזיקו אותנו ערות השבוע

התכנית בנויה מרצף מערכונים, כשכל פרק סב סביב נושא מתחלף, ועובר למעין מערכון בהמשכים – שמתחיל בתחילת הפרק הבא. מבנה מעט מוזר, אבל הוא מצליח למשוך את הצופה לפרק הבא למרות התמונות הדוחות. הסדרה נפתחת עם יריקה בפרצוף של הוליווד במערכון על סוכן סמוי כמחווה לסרטי האקשן שמציגים את הסיפור הקלאסי של "הסוכן שצריך להפר את החוקים שהציב לעצמו", ומערכון על סרטי פיל גוד מלטפים שבנוי כמו טריילר לסרט על שרת בבית אבות שמוכן לעשות הכל – ואני מתכוון להכל – כדי לשמח קשישים, או מערכון בהמשכים שכל כולו קריצה דוחה ל"מראה שחורה".

הסדרה של סגורה ממשיכה לדלג בין נושאים כשאין רגע של מנוחה בין רגע מעורר בחילה אחד לשני, ולמרות חוסר הנעימות שמורגשת כתשעים אחוז מזמן הצפייה, אני חייב להודות שדי נהניתי, כי בסופו של דבר טום סגורה הוא בחור מצחיק. מצד שני, כשלפני קצת יותר מעשור ניסו לעשות דבר דומה עם "סרט 43", שם הצליחו  לשכנע המון כוכבים גדולים להשפיל את עצמם באוסף סיפורים קצרים ודוחים שאיש לא ביקש (שיא השפל בסרט: יו ג'קמן סובל מבעיה שבגללה שק האשכים שלו תלוי על סנטרו). גם "סרט 43" היה יריקה בפנים היפות של הוליווד, לא רק מבחינת רמת התוכן אלא גם מבחינת ההתנהלות של ההפקה. אז למה "סרט 43" לא וטום סגורה כן? ובכן, כי טום סגורה מצחיק.

עכשיו, כשאני אומר "מצחיק" אני מתכוון לסוג מסוים מאד של "מצחיק", כי בסופו של דבר באמת מדובר בזרם תודעה חולני ודפוק של גבר לבן עם יותר מדי כסף ויותר מדי זמן פנוי (וחבר של ג'ו רוגן). זאת לא קומדיה נעימה או מתוחכמת. זה בליל טלוויזיוני של מחשבות ורעיונות מגעילים למדי. אולי זה האלמנט הכי חזק של "מחשבות רעות", ומה שהופך אותה למעניינת – פשוט אי אפשר לנחש לאן היא תידרדר במערכון הבא. זה, וכמובן העובדה שסגורה מוכן לעשות הרבה דברים ולהיות הכי מכוער ועלוב שהוא יכול להיות, על הצד הטוב ביותר.

מחשבות לא מסוננות זה לא משהו שרואים על המסך כל יום. בתשעים אחוז מהמקרים ההפקה או הגוף המשדר יתערבו בלי סוף, ישנו, יחתכו וייצרו סדרה או סרט שבינם לבין החזון המקורי של היוצר אין המון דמיון. לפעמים זה לטובה. לפעמים יוצא מזה אסון קולוסאלי. אז כן, טום סגורה משתמש בהומור רדוד, וולגרי, מטומטם וילדותי ולא כל אחד יצחק מהסדרה הזאת, אבל בנטפליקס נתנו לו ללכת עד הסוף. ואי אפשר להתחמק מזה שהתוצאה שונה מכל תוכנית מערכונים אחרת שאי פעם ראינו על המסך.

אבל למי היא מיועדת? יהיה יותר קל להתחיל מלהגיד למי היא לא מיועדת: אנשים שמחפשים תחכום, אנשים שמחפשים להפעיל את המוח, אנשים שמחפשים לראות יצירה בעלת כמה רבדים, אנשים שמחפשים הומור אנושי מחמם לב. למי כן? לאנשים שאוהבים להזדעזע, לאנשים שנהנים מהומור הרבה מעבר לאדג'י, לאנשים שיכולים לצחוק מקיקי-פיפי-פלוצים-תחת ומחפשים משהו לנקות איתו את הראש, ואם נהיה ממש ספציפיים – למעריצים של טום סגורה. 

זאת לא יצירה טובה כיצירה, וממש לא כל אחד יהנה ממנה, אבל היא בהחלט הדבר הכי מרענן בנטפליקס, אולי גם בז'אנר. לרגעים היא מעוררת בחילה פיזית, ואם ראיתם את הפרק האחרון שלה – היא גם יודעת לפגוע איפה שכואב בכל מובן אפשרי, ולא מתנצלת לרגע על שום דבר. אם החלטתם בכל זאת להצטרף אל המסע בתוךרצף המחשבות הלא מצונזר של טום סגורה, זאת הולכת להיות חתיכת נסיעה. רק תכינו את שקיות ההקאה לדרך.
>> "מחשבות רעות" // Bad Thoughts // עונה אחת, שישה פרקים, עכשיו בנטפליקס