פרצוף מוזר ובחירת תפקידים הזויה: איך מייקל קיטון הפך לכוכב?

תגידו מה שתגידו על "ביטלג'וס ביטלג'וס", ההמשכון החדש של טים ברטון ללהיט האייטיז שלו- זה תענוג לראות את מייקל קיטון בן ה-73 נכנס שוב לתפקיד השד האנרגטי בן השש מאות. ביטלג'וס הוא כנראה התפקיד האייקוני ביותר של קיטון, בקריירה שכוללת גם את באטמן, קן של בארבי (ב"צעצוע של סיפור") ואיש שלג מדבר, אבל איך הוא הגיע לכאן? איך סטנדאפיסט כושל הפך לשחקן מצליח, גיבור על ומועמד לאוסקר? בואו נרד למאורת העטלף ונגלה.

>> למרות כל הדגלים האדומים, הסדרה עמוסת הכוכבים היא להיט מטורף

מייקל קיטון נולד בעצם בשם מייקל דאגלס, אבל מפני שכבר היה שחקן כזה הוא נאלץ לשנות את שמו לקיטון, לפי שמועות בהשראת באסטר או דיאן. קיטון התחיל את הקריירה שלו דווקא איפה שרבים מסיימים אותה – על בימת מועדוני סטנד-אפ. אם תרצו טריפ קטן לשנות השמונים, צפו בוידאו הזה של מייקל קיטון מספר בדיחה די משונה (אבל מצחיקה) על הקומיקס במסטיק "בזוקה ג'ו", חוש ההומור המוזר והממזרי הזה ישרת אותו רבות בהמשך הקריירה שלו כמובן, אבל זה מצחיק לחשוב שביקום אחר הוא היה סטנדאפיסט אלטרנטיבי.

תפקידו המרכזי הראשון של קיטון בסרט היה בקומדיה "משמרת הלילה", בבימויו של רון הווארד ובכיכובו של הנרי ווינקלר. באותן שנים, הבמאי והשחקן הצעירים היו שניהם מזוהים עם התכנית "ימים מאושרים", שם הווארד גילם את גיבור הסדרה ריצ'י ו-ווינקלר את פונזי המגניב, אז הם החליטו לעשות קומדיה שערורייתית למבוגרים על שני עובדי חדר מתים שפותחים עסק לנערות ליווי. לתפקיד הסיידקיק האנרגטי והמצחיק של ווינקלר הם שלפו את קיטון הלא-נודע, והוא זכה לביקורות אוהדות על גילום יזם פנטזיונר מלא ברעיונות טיפשיים לעסקים. לא בדיוק החומר שברוס ויין נוצר ממנו, אבל תנו לו עוד זמן.

אחרי "משמרת הלילה" קיטון כיכב בעוד כמה קומדיות כמו פרודיית הפשע "ג'וני המסוכן", ו"היפנים באים", עד לרגע בו במאי צעיר בשם טים ברטון היה צריך מישהו לתפקיד רוח משוגעת בשם "ביטלג'וס". ברטון דמיין את הדמות לראשונה כ"גבר מזרח-תיכוני נמוך", ולאחר מכן אמר שהליהוק הראשוני שלו היה הבדרן האפרו-אמריקאי סמי דייוויס ג'וניור. למזלנו, מפיק הסרט דייוויד גפן הציע את קיטון והשאר היסטוריה. קיטון הביא הרבה לדמות המשונה הזו, שילוב מוזר בין מוכר מכוניות משומשות, זמר חתונות סליזי ועוד הרבה דברים. אין באמת הופעה זהה לביטלג'וס, למרות הרבה ניסיונות לשחזר אותה – ארבעים שנה אחר כך הוא עדיין דוחה, מפחיד ומצחיק בצורה המיוחדת שלו.

אוקי, אז הוא סטנדאפיסט שנהיה שחקן קומי וכיכב בסרט פנטזיה קומי שובר קופות, אף אחד לא ציפה שהוא יגלם את אחד מגיבורי העל הגדולים בכל הזמנים. גם היום, כשחושבים על זה קיטון הוא בחירה משונה ל"באטמן" ובעיקר לתפקיד ברוס ויין. אנחנו רגילים לפלייבוי החתיך אך שקט ומסתורי עם שיער שחור מסודר, לא לקיטון הקופצני בעל התלתלים והמצח הגבוה ובאמת באותו זמן, מעריצי קומיקס (תמיד ציבור מאוד רגוע וסבלני, כידוע) שלחו מכתבי מחאה לאולפנים כאשר שמעו שהנוקם האפל שלהם יגולם על ידי קומיקאי. אבל כנגד כל הסיכויים, הסרט הפך לאחד משוברי הקופות הגדולים של כל הזמנים, והופעתו של קיטון אהובה היום על ידי רבים, עד שוורנר ברוס החזירו אותו לתפקיד בשביל הסרט "פלאש".

אחרי "באטמן", קיטון המשיך להופיע בסרטים, אבל חוץ מתפקיד מרכזי ב"ג'קי בראון" של טרנטינו, לא מדובר בהופעות מרשימות במיוחד. איש שלג מדבר ב"ג'ק פרוסט", אבא של לינדזי לוהאן ב"החיפושית בהילוך גבוה" ונבל ב"מכוניות" של פיקסאר. אבל אז, בשנת 2010 קיטון עשה את הצעד הראשון שלו לקאמבק, צעד קטן אך משמעותי, כששיחק את מפקד המשטרה בקומדיה "החבר'ה האחרים". בין צוות שחקנים שכלל את וויל פרל ומארק וולברג, קיטון הצליח לגנוב את ההצגה בתור בוס מתוסכל שמצטט כל הזמן משירים של להקת הבנות TLC. הוא זכה לביקורות אוהדות ואז הגיע צעד יותר חשוב – לקחת תפקיד שמרפרר לעבר שלו בתור גיבור על בדרמה הקומית זוכת האוסקר "בירדמן"- מה לעשות, הוליווד אוהבת הומור עצמי.

מאז קיטון מחליף בין דרמות שמבוססות על סיפור אמיתי ("ספוטלייט", "המייסד") סרטי קומיקס ("ספיידרמן: השיבה הביתה", "הפלאש") ואפילו שיתופי פעולה נוספים עם ברטון ("דמבו" ו"ביטלג'וס ביטלג'וס" החדש). הוא גם ביים סרט השנה ("בלתי נשכח"), וממשיך להופיע בתכניות אירוח ולהזכיר לנו כמה הוא מקסים ומצחיק. קיטון הוא לא כוכב הוליוודי קלאסי: יש לו פרצוף מוזר, קול מוזר ובחירת תפקידים מוזרה, אבל מה לעשות יש לו גם הרבה כישרון ולפעמים זה כל מה שצריך.