משחק מכור: מרכזי ההתמכרויות של תל אביב מנפצים את הסטיגמה

מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק
מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק

"הרבה צעירים מספרים לעצמם שהם יכולים, ושזה משהו חברתי, ושהם נהנים מזה. מי שהגיע לפה, ומי שמקבל עזרה, זה מישהו שהבין על עצמו שהוא כבר לא יכול. שהוא לא מנהל את הסמים, אלא הסמים מנהלים אותו". בתל אביב ישנן 5 יחידות לטיפול בהתמכרויות. יצאנו לבקר בהן

25 בינואר 2025

בשנים האחרונות קשה מאוד ללכת ברחובות תל אביב מבלי להיתקל בפרסומות לסוחרי סמים מפוזרות במרחב הציבורי. גם מאוד קשה שלא להיתקל בעננות קנאביס ברחוב, בתורים ארוכים באופן מחשיד לשירותים בקלאב או בכאלו שבבירור נמצאים בנזילה על סף הקיי-הול. ועם כל האמונה בצורך בליגליזציה, קשה להתכחש למציאות המורכבת שסמים מייצרים, ולעובדה שלא מעט מאבדים עצמם להתמכרויות.

>> צוואר בקבוק: 21 ברי היין הכי טובים בתל אביב

בתל אביב ישנן 5 יחידות לטיפול בהתמכרויות – גם בפן של שימוש בחומרים, וגם התמכרויות התנהגותיות. אלו למעשה מרכזי התמכרויות הפועלים מטעם עיריית תל אביב-יפו, ונגישים לכל תושב שמרגיש, או אפילו חושד, שהגיע הזמן להסתכל לבעיה בעיניים. בדרך לביקור בשניים מהמרכזים הנ"ל, אני מודה שהגעתי ממקום של סטיגמה. הרי לכולנו יש תפיסות כאלה או אחרות, שעוצבו לא פעם על ידי מדיה מרחיקה וטלוויזיה דרמטית, על מפגשי מכורים.

מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק
מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק

אבל מפגש עם צמד מדריכים הכיר לי את המציאות היומיומית של מרכז לטיפול בהתמכרויות. כשביקשתי מהם להציג את עצמם, הם התחילו בדרך דומה שמוכרת לנו מאותם דימויים טלוויזיונים. "קוראים לי דוד, ואני מכור נקי שמונה שנים ועשרה חודשים, אחרי שימוש של כמעט ארבעים שנה", אומר דוד אלבז (57). "אני שרה לוי (55). אספר קודם כל שאני נקייה 21 שנים, ועוד מעט חודשיים. מחר יהיה חודשיים".

למה לציין גם את החודשים? אתם לא מעגלים?
לוי: "סופרים כל יום, ורק להיום. לא מעגלים, כי אנחנו חיים רק את היום. למדתי לחיות את היום. מחר זה תעלומה, ואנחנו לא יודעים מה יקרה עוד עשר דקות".

מרכז התמכרויות ליד רוטשילד? באמת יש? צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו
מרכז התמכרויות ליד רוטשילד? באמת יש? צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

המרכז בו מדריכה לוי נמצא ברחוב יהושע התלמי 16, על הקצה המערבי של רוטשילד, כמעט בנווה צדק. חלפתי על פני המקום הזה כל כך הרבה פעמים מבלי שידעתי מה קורה בו. ומסתבר שמה שקורה בו זה ציור ענקי של ידיים האוחזות בלב אנושי, שמשורטט על הקיר במשרדה של לוי. "הרעיון שלי", היא מודה, "יש פה מטופלת שהיא מקעקעת, ואמרתי לה מה אני רוצה, והיא עשתה לי סקיצות. היה לי חשוב שהמטופלים יראו את הלב שלהם, ושהם אלה שתופסים אותו. אף אחד אחר לא תופס את הלב שלנו, רק אנחנו".

הלב בידיים שלכם. מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק
הלב בידיים שלכם. מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק

המרכז בו עובד אלבז ממוקם בצפון העיר, אי שם ברחוב הברזל 2. גם על פניו עברתי לא פעם, מי ידע? בסיור במרכז היה קשה להתעלם מתפילת השלווה ("אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם…"), שנתלתה בכניסה, ממש מול הפרצוף. לאחר מכן דוד לקח אותנו לסיור בין הכיתות, המטבחון ועד לפינת הישיבה בחוץ, עם היציאה לפארק. אלבז היה בין המטופלים הראשונים שהגיעו לכאן, לפני כעשר שנים. "הגעתי לתחתית שנקעה נפשי", מספר המדריך על האיך מצא את המקום. "הנפש לא יכלה להכיל את השימוש בסמים, אז ביקשתי עזרה והגעתי לכאן".

ואיך היה המפגש שלך עם המקום?
"החזקתי מעמד כמעט שנה. שמונה חודשים הייתי במרכז יום, אבל זה לא צלח. ושוב הייתי פה תקופה מסוימת, וזה לא צלח. כי היה לי קטע שמהר מאוד אני עומד על הרגליים ואומר 'אוקיי אני מוכן', אז אני הולך לעבוד. תמיד סיפרתי איזה סיפור שאני צריך לעזור עם הפרנסה של הבית, ואף פעם לא הבנתי שאתה צריך לתת את הזמן לעצמך, לבנות איזשהו משהו, בסיס חזק כדי להתמודד עם הבחוץ".

ואיך זה הרגיש כשבסוף הצלחת להתמודד ולהתנקות?
"הפעם הראשונה שאשתי ביקשה ממני ללכת לסופר הייתה חגיגה. זה אומר שהיא סומכת עליי שלא אעשה לה בושות. אשתי הייתה מאד מתביישת שאלך לסופר".

תפילת השלווה בדיוק מול העיניים. מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק
תפילת השלווה בדיוק מול העיניים. מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק

כאשר מטופל חדש מגיע ליחידה הוא עובר ראיון ראשוני עם המדריך, על מנת להבין אם הוא מתאים ליחידה, או אולי זקוק לטיפול מסוג אחר. אחריו הוא יצטרף לקבוצה טיפולית, שפתוחה באופן זמני להצטרפות של אנשים חדשים, ומספקת היכרות לאורך 6-7 שבועות, עד שהקבוצה נסגרת לאנשים חדשים. המטופלים עוברים, בין היתר, גם בדיקות שתן קבועות – משתתף שלא מביא בדיקה נקייה, לא יכול להיכנס לשלושה מפגשים בקבוצה. מסיבות מובנות, המילה הראשונה שקפצה לראשי כששמעתי בדיקות שתן, היתה משטרה. "אמרת יפה", עונה לי לוי. "אתה אומר משטרה, אני אומרת 'וואלה, יש לי שוטר עצמי'. אולי בדיקת השתן הזאת תעצור אותך בשימוש הבא. אנחנו שם בשבילם, אבל אנחנו לא יכולים להציל אותם. רק לתת את רשת הביטחון".

אני מודה שציפיתי למשהו אחר. "מרכז לטיפול בהתמכרויות" נשמע יותר כמו מקום למשתמשים בהרואין.
לוי: "האוכלוסיה שונה היום. הצעירים שמטיילים ברוטשילד עם הג'וינט – זאת האוכלוסיה. אלה האנשים שאתה פוגש כאן. הסמים ההארדקור פחות נוכחים. יש היום סמים שמביאים אותך לתחלואה כפולה, שזה גם בעיות נפשיות וגם השימוש ביחד. והם מקבלים מענה פה, אפילו מענה טוב. יש קשרים חברתיים פה, קבוצת שווים. אנחנו עושים את החיבור בין עזרה עצמית, NA או AA, התמכרות למין – זה טיפול להתמכרויות מכל הסוגים. אבל הבסיס הוא סמים. זאת אומרת, אם מישהו מכור למין הוא לא יבוא לפה. ההתמכרות היא לסמים, אבל תמיד יש התמכרויות לוויניות כאלה שנלוות להתמכרות לסמים. יש גם שירות וליווי עבור בני המשפחה של המטופלים".
אלבז: "כאן אנשים מקבלים את התשובות, ואת העזרה. גם אם זאת התחלה של מזעור נזקים, 'בואו נתחיל למזער את הנזקים, ולא ניקיון טוטאלי'. הגישה היום היא שלמזער את הנזקים זה יותר טוב מכלום. אנחנו מחבקים אותך, ואוהבים אותך, גם כשאתה מנסה להפחית". 

מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק
מרכז התמכרויות בתל אביב. צילום: לירון רודיק

אתם מרגישים שיש יותר טולרנטיות תרבותית לסמים?
אלבז: "הרבה צעירים מספרים לעצמם שהם יכולים, ושזה משהו חברתי, ושהם נהנים מזה. מי שהגיע לפה, ומי שמקבל עזרה, זה מישהו שהבין על עצמו שהוא כבר לא יכול. שהוא לא מנהל את הסמים, אלא הסמים מנהלים אותו. פה הוא כבר בבקשת עזרה. להגיע לתחתית זה להיות בבקשת עזרה, להיות בכניעה. כי מי שלא בכניעה, מי שלא מגיע לאיזו תחתית מסוימת – אתה לא יכול להביא אותו לשוקת ולהכריח אותו לשתות".
אם אתם או מישהו שאתם מכירים מרגיש.ה שהוא יכול להיעזר במרכז לטיפול בהתמכרויות, כל הפרטים נגישים כאן