"כן!" של נדב לפיד הרעיש את פסטיבל קאן, והרעש בדרך לכאן

המבקרים בפסטיבל קאן יוצאים מגדרם: סרטו החדש של נדב לפיד, "כן!", הוקרן ביום רביעי האחרון (21.5) בפסטיבל קאן במסגרת החוץ-תחרותית "שבועיים של במאים", וזוכה מאז לביקורות חריגות בהתלהבותן המכתירות אותו כסרטו הטוב ביותר של היוצר הישראלי המוערך, שכבר זכה ב-2021 בפרס חבר השופטים בפסטיבל הצרפתי הנחשב על סרטו "הברך", כמו גם בפרס הגדול של פסטיבל ברלין על סרטו "מילים נרדפות". העובדה שהסרט לא נכלל בתחרות הראשית התקבלה בהפתעה בצרפת, אבל אחרי הקרנתו די ברור ממה ביקשו מארגני הפסטיבל להימנע.

>> תעודת הצטיינות: 7 סרטים שאסור להחמיץ בפסטיבל דוקאביב
>> הוליווד הולכת לעיבוד: 15 טעויות מעצבנות שהרסו לנו את הכל

סרטו החדש של לפיד עוקב אחר זוג אמנים תל אביבי (אפרת דור ואריאל ברונז), היא רקדנית והוא אמן ג'אז, שמוכרים את כישרונם, גופם ותודעתם לאנשי האליטה הצבאית-ביטחונית ואוליגרכים כדי לשרוד כלכלית ולתמוך בבנם התינוק במציאות שאחרי שבעה באוקטובר, ובסך הכל די נהנים מהחיים המאלחשים לכאורה שבנו לעצמם. על פי רוב המבקרים, "כן!" מסתמן כסרטו הטוב ביותר של לפיד עד כה, ומספק לצופים חוויה תזזיתית, אגרסיבית ומטלטלת בת שעתיים וחצי שאינה קלה לצפייה, בטח בעיניים ישראליות.

הביקורות, כאמור, נלהבות בואכה משתפכות. פיטר ברדשאו, מבקר הקולנוע של ה"גארדיאן", כתב ש"'כן' של נדב לפיד הוא קריקטורה-סאטירה חריפה, מסוגננת ועימותית, המזמינה השוואה לג'ורג' גרוס (הערת המערכת: אמן הקריקטורה הגרמני שהיטיב לתעד את קריסת רפובליקת ויימאר בגרמניה), מוגברת עד 11 בכוריאוגרפיה המינית שלה וכמעט רדיואקטיבית מכאב פוליטי. בהתרסה קפואה, המעמדות השליטים בישראל מוצגים כדקדנטיים ואדישים לשחיטה ולסבל בעזה. אך הסרט הוא גם, במובנים מסוימים, מחקר אוהד של עם רדוף על ידי הטבח האנטישמי של 7 באוקטובר".

באתר התעשייה "Vulture" כתבה המבקרת אליסון ווילמור ש"מדובר בסרט מרשיע נגד ישראל" וכי הוא "ביקורתי בלי למצמץ, ולכן קשה לראות איך יזכה להפצה בארצות הברית". ווילמור הסבירה ש"בנאום הפתיחה של הפסטיבל דיברה ז'ולייט בינוש על אמנות כמעשה של התנגדות, ועל האחריות של אמנים לשמש כעדים עבור אחרים. 'כן!' עוסק בהפך — כיצד אמנות נרמסת בקלות ומגויסת למען השליטים כדי לשמור על שליטתם. הסרט אמנם מלא ייאוש, אך כוחו שלו הוא הוכחה שאמנות אינה חסרת תוחלת לחלוטין".

ב"הוליווד ריפורטר" סימן ג'ורדן מינצר את הסערה העומדת להתחולל בישראל. "מפתיע לראות את קרן הקולנוע הישראלית רשומה כאחת ממממנות הסרט, כי 'כן!' אינו יצירה שגורמת לך לרצות לבקר במקום, אלא אם כן אתה קוק-הד עשיר ופטריוטי. התיאור הזה מתאים לאנשים שאליהם י. ויסמין מכפיפים את עצמם בשעה הראשונה הבלתי מתפשרת, שמלאה בהתפרצויות הדוניסטיות ושלישיות תמורת מחיר גבוה, כולן מלוות בטכנו רועם שיפוצץ לכם את המוח. הסרטים 'היופי הגדול' של פאולו סורנטינו ו'דקאמרון' של פאזוליני צפים בתודעה כשאנו צופים בזוג מעוות את גופם האתלטי, טובע באלכוהול ומעניקים לאישה קשישה מה שנראה כמו אורגזמה באוזן, בעודם עושים הכל כדי לרצות את לקוחותיהם העשירים".

באתר הנחשב "Indywire" הכתירו את הסרט כ"סאטירה זועמת ואורגיאיסטית על החיים בישראל עכשיו, ששואלת כיצד אפשר לחיות חיים נורמלים במקום כזה". המבקר דיוויד ארליך הוסיף כי "הסרט 'כן!' מתעוות מכעס במקום שבו סרטיו הקודמים של לפיד ('השוטר' ו'הגננת') חיפשו תקווה. שני הסרטים הללו התבוססו בתחושת השלמה ונלחמו בכל כוחם להשתחרר ממנה. כתוצאה מכך, הנחתי באופן טבעי שהסרט הבא שלו — שנכתב באירופה לפני אירועי 7 באוקטובר 2023, ולאחר מכן עוּבד מחדש בזעם סביבם כשלפיד השלים עם חוסר התוחלת של הימלטות מהרקע שלו – יהיה או הסרט הפרוע ביותר שיצר אי פעם, או המובס ביותר. הגאונות החריפה של הקולנוע שלו מתמצתת בעובדה ש'כן!' הוא שניהם בו זמנית. בצורה קיצונית".

שלל הביקורות החיוביות העניקו לסרט עד כה את הציון המשוקלל 92 באתר רוטן טומייטוס, ובשלב זה לא ידוע אם ומתי יזכה להפצה בישראל. סרט שכל ישראלי צריך לראות? כנראה, ולכן גם צפויה מלחמה לא קטנה בניסיון למנוע מהציבור הישראלי לצפות בו.