איך "ניתוק" מנסה לחתור תחת המציאות, בתוך המסך ומחוץ לו

"ניתוק" היתה אחת הסדרות הראשונות שמשכו את תשומת לב הקהל בשירות הסטרימינג של אפל, Apple TV+. סדרת מד"ב דיסטופית על חברה ענקית בשם לוּמוֹן, המשתמשת בטכנולוגיה כדי לפצל את המוח של עובדיה במקום העבודה, וכך למעשה מייצרת שתי יישויות שונות – הפנימית, שמתקיימת אך ורק בתוך חלל המשרד, והחיצונית, שיכולה להמשיך בחייה הפרטיים מבלי לסבול את היאוש של יום עבודה משעממת בתאגיד ענק. במילים אחרות – סדרה אנטי קפיטליסטית שלא הייתם מצפים לראות בשירות של חברת ענק כמו אפל. אולי נטפליקס, בטח HBO, אבל תאגיד ענק שמאפשר את הביקורת העצמית הזו? קצת תמוה.

>> איך בן סטילר הפך מהפרחח הקומי של הניינטיז לאדם מאחורי "ניתוק"

על הסיבה שאפל מאפשרת ביקורת עצמית שכזו כתבתי בעבר. האם אפל מפסידה מזה שהיא משדרת את הסדרה? ממש לא – אם כבר, זו אחת הסדרות הכי אהובות ומוצלחות שלה – וזה רק מדגיש כמה באפל מאמינים שבאמת אין דבר כזה פרסום רע. אבל מצד היוצרים, עצם האכסנייה הופך את "ניתוק" לכל כך חתרנית: היא מצליחה להתנגד לעולם קפיטליסטי, בו אנשים משועבדים למקומות העבודה שלהם, ולייצר דימוי חד משמעי עם אמירה גם על העולם האמיתי – וכל זה במימון חברה סופר קפיטליסטית, שבעצמה לא בוחלת באמצעים לניצול עובדים ולקוחות כאחד. אבל יותר מזה, "ניתוק" מדברת על תרבות העבודה המודרנית בדרך שאף סדרה לא עשתה לפניה, אי פעם.

למרות שיש כמות לא מבוטלת של דרמות העוסקות במקום העבודה, קומדיות עדיין יהיו האסוציאציות הראשונות של טלוויזיה העוסקות במקום העבודה: "המשרד", "ברוקלין 99", "מחלקת גנים ונוף" וכן הלאה. גם מבט על סדרות דרמה המתרחשות במקום העבודה, נושאי המיקוד של הסדרה תהיה היחסים הבין אישיים, הרומנים הסודיים והמניפולציות שהדמויות עושות אחת על השנייה. "ניתוק" הפכה את תעלומת החברה למרכזית, את הרעיון שבליבה לשאלת מוסר מעניינת, ואת הקשרים הבין אישיים כבונוס.

מבחינות רבות, היחסים בין העובדים הם תוצר לוואי בסדרה, והם מתפקדים בסך הכל ככלי שנועד לערער על המבנה החברתי, ולהרהר על העידן ההיפר-קפיטליסטי בו אנשים מקדשים את מקום עבודתם. כמה אנשים אתם מכירים ששונאים את העבודה שלהם? כמה אנשים אתם מכירים שחשבו שהיעד שהגורל הציב עבורם שונה לגמרי ממה שהחיים לבסוף הכתיבו? האם אתם אולי כאלה? מעט מאוד סדרות מצליחות להציף שאלות חתרניות כאלו על החיים עצמם, והבחירה להשתמש באמצעי מדע בדיוני, במיוחד אל מול עיצוב הלו-טק של לומון, היא כלי שפותח את הדלת הלבנה המסתורית לתוך תהיות קיומיות ופילוסופיות על עבודה.

"ניתוק" מדברת באופן ישיר על היחס של בני אדם למקום עבודתם. היא שמה את האמירה במרכז עם תעלומה גדולה, ולא מפחדת לנקוב עמדה פוסט-קפיטליסטית שלא מאפיינת את רשת הסטרימינג. היא עושה זאת עם טלוויזיה עדינה, מתוחכמת, מרתקת ויזואלית וקונספטואלית, שמעלה שאלות רלוונטיות לכל צופה – ובמיוחד לאלו של אפל TV. היוצרים כבר אישרו שתתקיים עונה שלישית, וזאת בסך הכל תזכורת שזו ככל הנראה הסדרה הכי רלוונטית כרגע על המסך. יש המון טלוויזיה איכותית, באמת לא חסר, אבל יש כיום מעט מאד סדרות שמנסות לשנות בפועל את המציאות, בתוך המסך ומחוץ לו. אז אם פספסתם אותה בתקופת הבאז הראשוני שלה – עכשיו זאת ההזדמנות להדביק את הפער.