סאמר קאמפ
"סינמה סיסי", ליין של הקרנת סרטי קאמפ וטראש בשפגאט, יוציא מכם את הדיווה הפנימית. מפיק הליין יוסי בראומן בוחר את עשרת סרטי הקאמפ של כל הזמנים
- Facebookhttps://www.facebook.com/sharer/sharer.php?u=https%3A%2F%2Ftimeout.co.il%2F%25d7%25a1%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a8-%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a4%2F%3Futm_source%3DFacebook%26utm_medium%3DMessenger%26utm_campaign%3DShare_Button
- https://api.whatsapp.com/send?text=%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%90%D7%95%D7%98:%20%D7%A1%D7%90%D7%9E%D7%A8%20%D7%A7%D7%90%D7%9E%D7%A4%20https://timeout.co.il/%d7%a1%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a7%d7%90%d7%9e%d7%a4/%3Futm_source%3DWhatsapp%26utm_medium%3DMessenger%26utm_campaign%3DShare_Button
- Twitterhttps://twitter.com/intent/tweet?text=%D7%A1%D7%90%D7%9E%D7%A8+%D7%A7%D7%90%D7%9E%D7%A4&url=https%3A%2F%2Ftimeout.co.il%2F%25d7%25a1%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a8-%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a4%2F%3Futm_source%3DTwitter%26utm_medium%3DMessenger%26utm_campaign%3DShare_Button&via=TimeOutTA
- Emailhttps://timeout.co.il/#
(1972) "Pink Flamingos"
נחשב לסרט האנדרגראונד החשוב של כל הזמנים, שבזכותו הוכתר ג’ון ווטרס כאפיפיור הטראש, עוסק ביריבות בין דיוויין – הדראג קווין המהממת בהיסטוריה – לבין זוג הסוטים קוני וריימונד מארבל על הטייטל "האנשים המטונפים בתבל". לצד משחק גרוע במכוון ואנסמבל דמויות שלא תשכחו בחיים, יש כאן כמה סצנות שאי אפשר כמעט לצלוח מבלי להקיא, כמו סקס עם תרנגולת, חור תחת ששר את “The bird is the word” וכמובן סצנת הסיום, שבה דיוויין אוכלת חרא טרי של פודל. מופת.
(1975) "Grey Gardens"
לפני כמה שנים ג’סיקה לנג ודרו ברימור גילמו בסרט של HBO אם ובת שנושלו מכספן אי שם בשנות הארבעים. השתיים הפכו ליותר ויותר משוגעות כשהן חיות זו בתחת של זו בהזנחה שלא תיאמן באחוזה מטורפת שאינה ראויה למגורי אדם. הסרט הזה מ־1975 הוא הדוקומנטרי המקורי על שתי הנשים המקסימות האלה. הבת, ליטל אידי, הפכה עם השנים לגיי אייקון קאמפי בזכות הדיבור המוזר, חוסר המודעות ובעיקר לוק ה"שביס" המטורלל וההורס שלה.
(1981) "Mommie Dearest"
דיוות תור הזהב ג’ואן קרופורד יוצאת הכי קלפטע מזעזעת בסרט שמבוסס על הרומן שכתבה כריסטינה, בתה המאומצת, על חייה בצל האלימות וההזנחה של האם המופרעת (שמגולמת כאן בחוסר כשרון קורע על ידי פיי דנאוויי). הסצנה המפורסמת ביותר היא כמובן סצנת ה”ווייר האנגרז”, שבה קרופורד חוטפת קריזה מוגזמת באמצע הלילה וזורקת את הילדים מהבית בגלל שמישהו תלה בגדים בארון על קולבים מברזל. לגיטימי.
“סטרייטג’קט”(1964)
במאי הסרט וויליאם קאסל, נחשב לתאומו הקאמפי של היצ’קוק (ובמקרה, את הסרט הזה כתב התסריטאי של “פסיכו”). הסרטים שלו הם בי־מוביז מלאי טוויסטים וגימיקים כיפיים ולכן הם חביבים כל כך על קווירים אמריקאיים. כאן מגלמת ג’ואן קרופורד את לוסי, חולת נפש שרוצחת את בעלה בגרזן. לקרופורד יש היסטוריה של התעללות ופרימדונאיות (ראו סעיף 3), אבל כאן היא ממש הגזימה: לפי העדויות, כדי לשמור על עורה מתוח וצעיר, קרופורד ציוותה שכל הצילומים ייעשו בטמפרטורה של אפס מעלות. לגיטימי 2.
"מהקרהלבייביג’יין"(1962)
מפגש הפסגה בין שתי הכלבתות בטי דייוויס וג’ואן קרופורד (שוב, ראו סעיף 3) הוא סרט חובה לכל חובב טראש באשר הוא. סיפורי האימה על מאחורי הקלעים מצליחים להתעלות אפילו על ההתעללויות שקורות בסרט עצמו. סרט מתח גרוטסקי, קורע ומצמרר כאחד.
"המכשפות"(1990)
הסרט הכיפי על פי ספרו של רואלד דאל הרים את אנג’ליקה יוסטון, בתפקיד מלכת המכשפות העולמית, לרמות דיוואיות שרק מעטות זוכות לה. זכרון הסצנה שבה יוסטון חושפת את פרצופה האמיתי מול מכשפות כל העולם (ואת המבטא הגרמני הקשה) לא ימוש מלבנו לנצח.
"קארי" (1976)
במשך עשרות שנים, מאות אלפי הומואים ברחבי העולם הזדהו עם קארי, הילדה הדחויה של הכיתה שסבלה כל חייה מהבנות המקובלות ומנחת זרועה של אמה הפנאטית הדתית, וייחלו לרגע שבו יוכלו לנקום בכולם, בדיוק כמוה. המשחק הסופר־דרמטי של סיסי ספייסק בתפקיד קארי ושל פייפר לורי בתפקיד האם המרשעת זיכה את שתיהן במועמדות לאוסקר בזמנים שכנראה לא היתה מודעות לביצועים אמינים.
"קרייבייבי"(1990)
הפרודיה על המיוזיקלס של הפיפטיז של ג’ון ווטרס הפכה לאחד מסרטי הפולחן הכי גדולים של סוף האייטיז, ואת ג’וני דפ לכוכב. המוזיקה והאאוטפיטים פה זה פשוט למות.
"הקיץשלאביה"(1989)
לא ברור למה ואיך כל הנג אאוט ביתי איכשהו נגמר בסשן ציטוטים מתוך הסרט הזה, שהוא דוגמה מצוינת לקאמפ שנוצר בלי כוונה. אם מגיע לגילה אלמגור להיות נשיאת המדינה, זה בזכות הסרט הזה. מלודרמטי, מוגזם, מפחיד. הקאמפ הציוני בשיאו.
"המוותנאהלה"(1992)
סרט שהוא מלאכת מחשבת של קאמפ מכוון וגאוני. מריל סטריפ וגולדי הון משחקות שתי צ’ילבות צבועות שממררות אחת לשניה את החיים, עד שהן מגלות שיקוי שיהפוך אותן לצעירות לנצח. זה סרט פולחן שאף פעם לא הוכרז רשמית ככזה, אבל אלפי מעריצים הומואים יודעים לצטט ממנו מתוך שינה. זו גם הסיבה שהוא סרט הפתיחה של הליין "סינמה סיסי".