לא עובד: לא כל מה שעובד בגבעתיים עובד בתל אביב

בלי הז'רגון המיוחד של סניף האם, סביח עובד בדיזנגוף הוא סתם עוד דוכן עם חצילים עייפים

סביח עובד. (צילום: אנטולי מיכאלו)
סביח עובד. (צילום: אנטולי מיכאלו)
26 במאי 2019

הצלחה עולמית אינה מבטיחה הצלחה בתל אביב, ובספרי ההיסטוריה אפשר למנות כמה אימפריות מזון עולמיות שניסו את דרכן בעיר ונכשלו: דאנקן דונאטס, סטארבקס, קנטאקי פרייד צ׳יקן וסביח עובד. היה זה בסוף שנת 2012, אז התרחב בקול תרועה עובד, טייקון הסביח מגבעתיים לרחוב קרליבך בתל אביב, סניף שנסגר די במהרה. מאז הצליח עובד לתקוע יתד בהרצליה ושוב בתל אביב (בסניף מחזיקה אחותו תמר ומוצעים בו גם מאכלים טבעוניים), באזורים פריפריאלים יותר ומרובי משרדים. כעת, מנסה הסביח של עובד לשוב לאן שנכשל בעבר, מרכז תל אביב. הפעם: לכיכר דיזנגוף.

השעה שמונה בערב והסניף נראה נטוש וחסר כל אפיון וכל חן. המסבח יושב בחוץ ומדבר בטלפון, מה שמעלה את השאלה האם להפריע לו בשיחה או להמשיך הלאה, אבל לי יש משימה. הוא מסיים את השיחה, מגיע לוויטרינה בנחמדות, ואנו מתחילים במלאכת הרכבת הסביח (24 ש״ח). המסבח פותח את הפיתה ושואל "מה אתה רוצה בפנים?" אוי. "סלט?" כן. "ביצה?" לבצבץ. "מה?" לא משנה. כן, ביצה. "חריף ועמבה?" כלומר כמה כמה בדרבי? "אתה בסדר אחי? זה כמו בפרסומת של השבץ?" לא, זה בסדר. באמת הטקס מיותר. עדיף בלי. בטח.

המרכיבים בדוכן גנריים. הסלט חתוך בקוביות סטייל ארומה, ובשמונה בערב הר החצילים כבר עייף, מסמורטט ומלא בנוזלים מרירים, מה שמדגיש את סוד הקסם של עובד גבעתיים – התור הענקי ברוב שעות היממה מחייב תחלופה בלתי פוסקת של המרכיבים ולכן את טריותם. בכל זאת הפיתה תפוחה, הסביח נדיב והביס טעים למדי, גם אם חסר ייחוד כלשהו.

הדוכן החדש של עובד שוכן בדיוק באמצע בין סביח טשרניחובסקי, סביח פרישמן המעולה, סביח הקוסם ההגון וסביח מלכה בעל הפרודוקטים הטריים והמוקפדים. כך שאלא אם אתם במעצר בית על התערטלות בפומבי ויש לכם אזיקון חשמלי שמחייב אתכם שלא לצאת מגבולות הגזרה של כיכר דיזנגוף, אין סיבה שלא תמשיכו לאחד מהסביחים האחרים. בעובד דיזנגוף לא יבצבצו לכם, לא יחצלו לכם, ובסוף לא תקבלו את "המנה הטובה ביותר ביקום". כרגע גם לא בסביבה.

דיזנגוף 85 תל אביב, 2753743־05

חשבון: 24 למנה
מדד הטראש: סביח
אופציה טבעונית: תוציאו החוצה את הביצה
וייב: מועדונית נוער
טעים: 2.5 כוכבים