פריך, מדופדף ומושחת: המאפים מהחלומות שמטריפים את פלורנטין

ביום שישי האחרון נתקלו בני הזוג שחר סניור ואריאל זביב נתקלו במצב לא מוכר: כבר בשעה 10:30 בבוקר לא נותר פירור על מדפי המאפייה שלהם. כל המאפים שהם הכינו אזלו, למרות שיום המכירה אמור היה להימשך עד שתיים בצהריים. "בתחילת המלחמה היינו פה לבד ונשארה סחורה, אבל בשבועות האחרונים נהיה טירוף. כשהתחלנו בקטן, לא תיארנו לעצמנו שזה יתפוצץ ברמה כזו וכל כך מהר. ידענו שהמוצר טוב כי אנחנו מאמינים בעצמנו, אבל לא ציפינו לכזאת תעופה". התמימות שלהם משכנעת וקשה שלא להיכבש בקסם שלהם בנפרד וביחד, קונדיטורית ושף שנפגשו במטבח של מסעדת פופינה ופתחו מקום קטן עם מאפים מהחלומות.

>>

סטודיו סניורה הוא אגדה קולינרית אורבנית, פטיסרי ארטיזנלי ששמו עובר מפה לאוזן. הכתובת אינה זרה לחובבי פחמימות, כי עד פרוץ המלחמה פעלה כאן מאפיית יום שישי של האופה יונתן (ג'וני) הלר. באותה תקופה שקלו סניור וזביב את צעדיהם ולאן לנתב את הניסיון שצברו: סניור קונדיטורית מוערכת עם 12 שנים בתחום (טאטי, טאיזו, מסעדת מייזון קייזר, אורבן בייקרי) וזביב אחרי קדנציה ב-OCD.

"היה לי משבר פנימי לאן ממשיכים. באותה תקופה OCD זכתה בכל הפרסים הנחשבים ושאלתי את עצמי לאן אני שואף". כדי לנקות את הראש הוא לקח הפסקה מהמטבח והחל לעבוד עם אביו, קבלן במקצועו. עם פרוץ המלחמה העבודה בבניין נעצרה ("הפסקתי כי היינו נוסעים הרבה לשטחים ולאזור הבקעה") והאורבן בייקרי נסגר ובני הזוג שקלו את צעדיהם.

"הרבה זמן דיגדג לנו לעשות משהו לבד. לעבוד עבור עצמנו ולחלוק את הידע שלנו עם אחרים. נפגשנו עם יועצת עסקית שהמליצה להתחיל מהבית כי לא כל כך מכירים אותנו, אבל כבר עבדנו מהבית ונמאס לנו". כשנמצא החלל המתאים הם שיפצו אותו בעזרת אביב של זביב ויצאו לדרך, בהתחלה בקטן וכעת כאמור במוד צונאמי. בראשון עד חמישי הם עורכים בסטודיו ארוחות פרטיות וסדנאות, וביום שישי הדלת נפתחת לנחיל של מכורים לפחמימות.

אחרי שטועמים את המאפים אפשר להבין על מה המהומה. הם יפים ברמת ווג וטעימים באופן שמעיף את הסכך: בצק זהוב מדופף כהלכה ממולא בכל טוב המתוק והמלוח ומעוצב כמו בפטיסרי בפריז. למשל בורקס עלי גפן, מנגולד, כרישה וגבינת קדוש ובורקס גבינות ושום קונפי, מאפה גבינת לאבנה מעושנת עם צ'ימיצ'ורי זעתר וקראמבל שומשום וסומק ומאפה ריבת עגבניות שרי עם גבינה צפתית המאירי ופרחי בזיליקום מהשכנים בירוקל'ה.

המתוקים משווים ומעלים: בוסטוק פרנג'יפן ופירות אפויים ופאן סוויס פיסטוק ושוקולד מריר, קרואסון שקדים ופרלינה לוז וברד פודינג שוקולד לבן, שוקולד חלב, פיסטוק ופטל ועוד ועוד. יש כאן גם כריכים מתחלפים מלחמים שנבחרו במיוחד כדי לתמוך במילוי, לדוגמה קפרזה ופסטו בפוקאצ'ה ובייגלה ירושלמי ממולא כרוב צלוי ביין ואיולי חזרת לימוני, וגם חלות יפהפיות וקובאנה רכה וניחוחית.

מיותר לציין שהריבות והממרחים כולם תוצרת בית. "אנחנו משתדלים להכין בעצמנו כל מה שאפשר כדי ליצור את הטעמים שלנו שהבאנו מהעולמות שלנו. רוב המקומות משתמשים במחיות מוכנות. אצלנו זה לא קורה. כדי שזה יהיה מיוחד, הכל צריך להיעשות על ידינו". סניור לשה, מקפלת ומעצבת וזביב מכין את המילויים, רוקח ריבת עגבניות שרי ומעשן לאבנה, "טכניקה שלמדתי מנאיפה. מ-OCD הבאתי את הדייקנות", הוא צוחק.

לאור ההצלחה והרעב לכל מה שהם מוציאים מתחת ידיהם, המאפייה נעשתה צפופה עבור זוג האופים. מכיוון שהם עובדים לבד, יש גבול לכמויות שארבע ידיים יכולות לייצר, אפילו אם דוחסים בחלל הקטן עוד תנור ותא התפחה. הם נאלצים לסרב לפניות מבתי קפה ומסעדות ומתבאסים כשקהל מגיע למאפייה ורואה מדפים ריקים. לכן כאשר יפקע החוזה על הנכס בעוד מספר חודשים, הם מתכננים לעבור דירה. "אנחנו גרים בנגה והיינו שמחים להישאר בסביבה אבל אנחנו פתוחים להצעות. לשחר יש משפחה בצפון ותמיד היה לה חלום על מאפייה ליד נחל ובסוף מצאנו את עצמנו באזור תעשייה". אבל בינינו, התפאורה לא ממש משנה. נכון שהמאפים הנפלאים יצטלמו יפה בנוף פסטורלי, אך על רקע המוסכים האפרוריים הם נוצצים כאבנים יקרות.
סטודיו סניורה, אבולעפיה 5, שישי מ-9:00 עד שנגמר