עדכון אחרון: 11.4.26 // עדכון קודם: 30.1.26
לאורך שלוש השנים האחרונות, עם תנופה משמעותית במהלך המלחמה, העיר הופצצה בשורה של מקומות קטנים ונעימים שמזניחים ברז בירה, ומתמקדים בתורת בקבוקי היין. ובזמן שאפשר בהחלט לגבב תיאוריות על הפופולריות שלהם – החל מכמויות היין שזרמו כאן בסגרים והפכו את חנויות היין לאימפריות קטנות ועד לנסיגה בפופולריות של בילוי במסעדה בגלל יוקר המחייה – בסופו של דבר מה שבאמת מעניין אותנו זה איפה נעים לשבת, טעים ללגום, ואם יש משהו מוצלח לנשנש בצד. זה כבר לא רק טרנד לוהט, זה בילוי מזן חדש והוא כאן כדי להישאר, אבל מרוב יינות לא רואים את הברים, ואנחנו פה לעשות קצת סדר לגבי המקומות שכדאי לקדיש להם ערב לא מחייב אבל בהחלט משכר.תל אביב של 2026 היא ארץ ברי היין. ואלה הבחירות של "טיים אאוט":

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> ביס ושלוק, חתיכת שיחוק: 21 ברי האוכל הכי מומלצים בתל אביב

בוב

בניגוד לאחיו הגדול "בר 51", בבר היין של שף מושיקו גמליאלי עובדים קשה כדי שהכל ירגיש קליל. במקום אוכל מעונב ומפונפן תמצאו כאן בייגל טוסט בולגרית, ובר יין שלוקח השראה דווקא מהברים היומיומיים של אירופה – מקומות עבור כריך או סלט לתחילת היום ואפרול שפריץ עם צ'יפס משקית באפריטיבו. יותר מ-80 לייבלים במחיר של פחות מ-200 ש"ח לבקבוק, תפריט קטן אך מדויק עם צלחות קלילות במחיר הגיוני, ואווירה של יום פשוט בלי מאמץ. ככה לא מזיעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 30 אחוז הנחה.
>> בוב, בן יהודה 17 תל אביב

>> ברי הקוקטיילים הכי טובים בתל אביב
>> הטינדר המקורי: הברים הכי טובים עבור פיק-אפ בתל אביב

בוסר

הסנונית הראשונה של טרנד ברי היין שאנחנו אוהבים ללעוג לו, אבל בתכלס כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיו. הבוסר התחיל חנות יין שקטה ביום ובר יין תוסס בשעות הלילה, ובחודשים האחרונים גם נפתח כבית קפה. בבוסר תמצאו קולקציית יינות איכות מתחלפת ומתחדשת על בסיס עונתי ואופנתי, בהם יינות של יבואנים קטנים שלא תמצאו בשום מקום אחר במחירים הוגנים. בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
הפי האואראין, וגם לא הזמנת מקומות, אבל בזכות היין והקפה אפשר לסלוח להם.
>> בוסר, החשמל 5, תל אביב

בריקס

בריקס התחיל כבר יין חמוד שמאפשר לשתות כוס יין במחיר הגון, במרכז העיר, ועוד עם השקט של כיכר גבעון נטולת הצפירות. מאז עבר הבריקס תפנית שלא ציפינו לה, כששף יונתן רושפלד הגיע לבשל מדי פעם ושדרג את המטבח לרמת מסעדת פיין דיינינג. עם האוכל בא התיאבון והמקום החל לארח פרסונות מעולם הקולינריה. אם אתם בענייני יין – ואיך לא, שהרי בכך אנו עוסקים – תשמחו לדעת שחודש פברואר מוקדש לאירוח סומליירים ממסעדות מובילות.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 20 אחוז הנחה.
>> בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב

ג'יאקונדה

מוסד יין תל אביבי ותיק שאיתנו כבר מ-2006, שהוא גם ספריית יינות שנאצרה בקפידה לאורך השנים, מהארץ והעולם. הג'יאקונדה הוא מקום למביני עניין, או לכאלה שרוצים להתחיל להבין, כי הרכישה מלווה בהדרכה מקצועית שתמיד תלמדו בה משהו חדש. הכי שווה להגיע לדרינק של שישי בצהריים עם חברותיכן הטובות ועל הדרך להצטייד בבקבוק מרשים לארוחת ערב.
>> ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב

הגפן – חצר יין מקומי

הגפן כולו גאווה ישראלית, שכן כל היינות שנמצאים בו הם תוצרת הארץ. פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב אצרו את התפריט, שבו יותר ממאה לייבלים מקומיים בלבד. מה שנקרא אין לנו ארץ אחרת. האווירה במקום דווקא לא ציונית במיוחד, אבל נעימה, מקומית וכיפית.
הפי האוארשני-חמישי 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> הגפן, נעם 3, יפו

הלנה

בר היין של גיא גמזו הפך די מהר ללהיט מקומי היסטרי, למרות שהוקם בסך הכל כחודשיים לפני המלחמה. אם תספיקו להגיע מוקדם תוכלו לפתוח את הערב עם אויסטרים במחיר של יורו (4 ש"ח), ולהמשיך עם דרינק מ-80 הלייבלים שבמקום ומהרוח הספרדית של אווירת הפינ'ס: שרקוטרי וגבינות, גספצ'ו ופטאטאס ברוואס, טרטר דג באחו בלנקו ועוד מנות בגודל ביס-שניים. למה, פה פחות טוב מברצלונה?
אויסטר האוארראשון-חמישי 18:00-19:00 אויסטר ביורו, כלומר 4 ש"ח. טירוף.
>> הלנה, תרס"ט 6 תל אביב

וגה

אזור צפון העיר מתפתח בצעדי ענק וגם לו מגיע בר יין מתוחכם. וגה מסמן וי במשבצת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון: הבעלים אייל אלגבי – בעלה של אנה ארונוב, כי פיקנטריה זה החיים – יבחר עבורכם את היין המתאים מתוך המבחר, ובתפריט של שף אידית פדידה יש פנינים קטנות וטעימות לנשנש ליד. אם אתם גרים בעבר הירקון, הנה חסכנו לכם נסיעה מפרכת למרכז העיר וכסף על חניון.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 20 אחוז הנחה על בקבוקי יין ופיצות.
>> וגה, אבא קובנר 4, תל אביב

יין בכרם

חנות ובר יין באווירה קז'ואלית ומזמינה שבה חווית בחירת היין נגישה למדי, הן במחיר והן בייעוץ הלבבי והמקצועי. את היין תיקחו החוצה, לאחד השולחנות שממוקמים על הרחוב העמוס בעיר, ותהנו מערב מינגלינג שיכור ושמח. תפריט האוכל פשוט אך מכיל בדיוק את מה שצריך לצד היין.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> יין בכרם, נחלת בנימין 29, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף הוא סלון יין, שזה אומר שהוא לא עוד בר יין, אלא סלון כמו של בית (כמעט) עם ריהוט חמים ונעים, עליו תוכלו לשבת בפנאן ולבחור מספריית היין הגדולה את הבקבוק שחלמתם עליו. גם לכם יש ספריית יין בבית? אה, לא? עד אז, מזל שיש את כריסטוף.
הפיהאוארראשון-שבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> כריסטוף, השוק 28, תל אביב

גאזטה

גאזטה הוא בר יין מהדור הישן – כלומר מלפני שכל אחד פתח כזה תחת כל עץ רענן. הוא מגלם בתוכו ניסיון רב שכולל יותר מעשור של הבנה מעמיקה ביינות, ואינספור דייטים ראשונים שנרשמו בו. ועדיין מוסיף הגזאטה להיות מוסד יין יציב ומוצלח, שמתעדכן כל העת. לדוגמה: חלל מעוצב להפליא שמוקדש כולו לוורמוטים, שאם אנחנו לא טועים הם גם סוג של יין – רק קצת מתוק ויותר טעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> גאזטה, מרמורק 12 תל אביב

קוט

באלגנטיות שיא התבסס קוט כאחת הפינות המדוברת והעמוסות והקים בתוכו את פריז הקטנה – עיצוב מוקפד ומלא בסטייל, מגוון אדיר של יינות בדגש צרפתי, תפריט אוכל מצומצם ומדויק ואווירה סקסית. מאוד. המקום פתוח רק בשעות הערב ויתאים לכל דייט באשר הוא.
>> קוט, אחד העם 33, תל אביב

תל א וין

המרפסת המוגבהת בפינת שדרות בן גוריון אוף דיזינגוף כאילו נוצרה במיוחד להשקיף בה על החיים בתל אביב: גולשים עם גלשנים בדרך לים, וולטרים ממהרים והורים מותשים שרודפים אחרי ילדים היפראקטיביים חולפים על פניכם כמו תיאטרון אנושי שאין בו רגע דל. בימים של שמש חורפית נעימה זהו המקום לשבת על כוס יין, לאכול משהו קטן ולהודות על מזלכם הטוב.
הפי האוארראשון-חמישי 19:30-18:00 ושישי-שבת 17:00-11:00 מבצעי 30 אחוז הנחה, 1+1 על קוקטיילים ועוד.
>> תל א וין, שדרות בן גוריון 39, תל אביב

תרצה

תרצה, בר היין של שף רז רהב, מאופיין באווירה נעימה וקז'ואלית עם תפריט מסקרן, ואפילו לא תיאלצו להמתין קרוב לשנתיים כדי לאכול מהאוכל הנפלא של רז רהב. תפריט היין כולל מעל 200 לייבלים שונים של יינות מרחבי העולם, כאשר כמעט רבע מהם מוצעים לכוסות. בונוס נוסף הוא שלא תצטרכו להשאיר טיפ, שכן הוא מגולם בחשבון הסופי וחוסך לבטים מיותרים.
>> תרצה, החלוצים 3 תל אביב

ג׳ודי

ג׳ודי הוא בר היין הראשון של שדרות יהודית, ומשהו רומז לנו שלא האחרון. עיצוב נעים ומזמין, תפריט יין מהוקצע ואווירת קלאס שנותנת תחושה שהיה שם מאז תמיד. הסומלייה קובי ארוסי מורגש בכל אלמנט במקום, עם לייבלים רבים מהארץ ומהעולם שמתחלפים תדיר, כאשר רוב היינות מוצעים גם בכוסות, ובמחירים סבבה למדי. חוץ מזה, לא תמצאו בו רק גבינות, אלא גם נקניקיה בלחמנייה שתכלס – באה לנו בול עם יין לבן צונן.
הפי האוארראשון מ-17:00 (30 אחוז הנחה על כל היינות), שני-חמישי 19:00-17:00.
>> ג'ודי, שדרות יהודית 20 תל אביב

קופ נטור

קופ נטור נפתח כחצי שנה ונותר סוד כמוס בקרב שוחרי יין רבים, אם כך מצטערים אם אנחנו הורסים לכם את הסוד. התפקיד שלנו הוא לספר לכם על דברים, בין היתר על קופ נטור, אותו פתחו חמישה חברים שעלו ארצה מסנט פטרבורג והרגישו שסצנת היינות הטבעיים, האורגניים והביו-דינאמיים די נעדרת מארצנו. אז הם פתחו פינה מתוקה של אלה, שמתחבאת קרוב לשוק בצלאל ברחוב המכבי, ומגישה מלבד יינות נהדרים ומקוריים גם אוכל מצוין ואפילו בראנץ' בסופי השבוע.
>> קופ נטור, המכבי 2 תל אביב

Wine shop

כשמה כן היא, מדובר בחנות, שהיא גם בר יין אינטימי מבית קבוצת טריגר. במקום לא פחות מ-300 סוגי יינות, כן, כן, מה ששמעתם. רובם מיובאים באופן בלעדי לטריגר וביניהם אף לייבל יין מקומי מבית הקבוצה, שכרגע מונה ארבעה בקבוקים ועתיד להתרחב בהמשך. העיצוב במקום מוקפד ואלגנטי, ובתפריט האוכל מנות בר יין קלאסי עם טוויסט שובבי ומקורי.
>> ויין שופ, מונטיפיורי 24 תל אביב

קולמי

בר היין קולמי נפתח בפאתי פארק המסילה לפני חודשים מעטים, ונראה שהבין בדיוק מה חשוב לכולנו – להשתכר, ולא לשלם על זה יותר מדי. מדובר בבר יין שיש בו גם מבחר יינות לקנות הביתה, מה שמביא לטווח מחירים מזמין ומבטיח במיוחד.חוץ מזה, המקום מתוק ואינטימי, ובהחלט היינו ממליצים עליו לדייט ראשון, או שני, או מלאנתלפים.
הפי האואר
>> קולמי, יהודה הלוי 22 תל אביב

סורסטו

סורסטו, "לגימה קטנה" באיטלקית, משקף אהבה אדירה ליין שמתבטאת בתפריט שמתחיל ביוון ומסתיים במרוקו. השפע בתפריט עלול לבלבל אך הצוות מכוון ומסייע בבחירה, ובהחלט מומלץ להקשיב ולצאת להרפתקאה קצת שיכורה ומאוד טעימה. תפאורת נרות נעוצים בבקבוקי יין, תקליטים ישנים וג'אז רך ברקע מזכירים ברים מפעם, כשהעולם היה שפוי יותר.
הפי האוארראשון-חמישי 16:30-19:30 ושבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> סורסטו, הארבעה 16, תל אביב

סנטי

בשנה שעברה זו היתה האיט-גירל, היום היא פשוט העניין. ואמנם קשה למסגר את סנטי תחת הגדרה אחת – אולי זו איזקאייה מערבית, אולי זה בר יין, אולי זה בכלל בר אוכל – אבל מה שבטוח זה שבסנטי של גיא אריש (משייה), אתם תשתו יין טוב ותאכלו אוכל ממש טוב. מבחינתנו זה נחשב. התפריט של סנטי מתאפיין במנות ייחודיות שמוגשות בטכניקות לא שגרתיות, וכן בתפריט יין שהורכב על ידי איש היין עידו קסלר, ומציע עשרות לייבלים של בקבוקי יין, שכמעט כולם מוצעים בכוסות.
הפי האוארשני-חמישי 18:00-17:00 15 אחוז הנחה.
>> סנטי, גורדון 17 תל אביב

פלור

בר וחנות יין המתמקד ביינות טבעיים ומוכיח לנו שלא צריך להיבהל מהמראה, מהריח הפאנקי ומהצבע העכור, ושכל אחד ימצא מה לשתות בין עשרות הלייבלים השונים במקום. חוץ מזה האווירה מהודקת ונינוחה בעת ובעונה אחת, הלוקיישן מתוק ורומנטי, והתפריט משתנה כל העת לפי התוצרת העונתית ומצב הרוח – מה שמייצר מנות מסקרנות ולא שגרתיות כמו פסטה בוסיאטה, ואפילו שניצל, אך הן מתחלפות כל העת מה שתורם להפתעה. חוץ מזה מפעם לפעם מתארחים במקום שפים לפופ אפ ואירועים קולינריים מסקרנים.
הפי האוארראשון-חמישי עד 19:00 30 אחוז הנחה על כל התפריט.
>> פלור, וילסון 10 תל אביב

קרוט

אפשר לסמוך על כל דבר שאנשי פרא שמים עליו יד שייצא מצוין, ואת זה ידענו עוד לפני קושנר וויטקוף. בר היין והאוכל נראה חמוד אך למעשה זוהי מפלצת של מקצועיות, שנותנת את מלוא המשקל והכבוד לבקבוקים ולמה שלידם. הלוקיישן בגן יעקב הוא פלוס גדול, ומולו מינוס גדול לא פחות שאין אפשרות להזמין מקום מראש.
>> קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

שאטו שועל

יש לנו סימפתיה למקומות שעושים עבודה טובה בלי לעשות רעש וצלצולים. שאטו שועל מכריז על עצמו כבר יין שכונתי, וככזה הוא אינו מחוייב לדבר מלבד לאווירה נעימה (אפשר לבוא בכפכפים וטרנינג ואף אחד לא ימצמץ) ומקצוענות ביין, שנמזג מחביות עץ. מוי כיף באפס פוזה.
הפי האוארראשון-חמישי ושבת 18:00-19:30, שישי 12:30-14:00.
>> שאטו שועל, מלכי ישראל 19 (כיכר רבין), תל אביב

אל וסינו

אחיו הצפוני של שאטו שועל אוחז באותו די.אן.איי חסר פאסון ומשווה ומעלה עם נוף חד פעמי לירקון, משל ישבתם על נהר שפרה בברלין. על רקע בריזה מהים תוכלו להיעזר בצוות בבחירת יין מתאים מתוך מבחר נאה ולסגור פינה עם מנות קטנות-בינוניות. בדרך החוצה מומלץ להציץ במרתף היין, שגם לו יש סטייל ואווירה אירופאית.
הפי האוארראשון-חמישי 19:15-18:00 1+1 על יין, בירה ומנות נבחרות מהתפריט.
>> אל וסינו, אבן גבירול 192, תל אביב

• אוכלים שותים
• בר יין
• ברים בתל אביב
• יין
• אלכוהול
• יינות
• יינות ישראלים
• חנויות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• פלורנטין
• גן החשמל

>>דודי זבה (כדאי שתעקבו) הוא מנצח הבית של סימפונט רעננה, תושב הדר יוסף בצפון העיר וזוכה פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה לשנת 2020 ופרס אנגל בתחום היצירה לשנת 2023, שניהם מוענקים על ידי עיריית תל אביב-יפו. את סימפונט רעננהאתם יכולים ואף צריכים לראות כבר מחר(רביעי 14.4) בתיאטרון גבעתיים במסגרת המופע ג'יפסימאניה.

>> נקודת ייחוס מושלמת ואשליה קצרה של הודו. העיר של אלה ליטביץ
>> המקום שבו קורה הקסם ורחובות לטייל בהם // העיר של מגי אוצרי
>> קפה על גלגוליו ומחילת ארנב ליקום קסום // העיר של סנונית ליס

1. שכונת הדר יוסף

השכונה בה אני גר. בצפון תל אביב, מסביבה אפקה, צהלה ושיכון דן, שכונת הדר יוסף נראית לי לפעמים כמו השכונה האחרונה של הצפון. שכונה שיש בה ירקנים, מתקני אופניים, שווארמיות, שיכונים וגינות. אני מסתובב המון בשכונה ומשתדל למצות כל בית קטן וישן לפני שיתפורר ויהפוך למגדל.

2. מגדל שלום מאיר

ואם מגדל אז זה. אבא שלי חי בחיפה כבר 63 שנים והוא עדיין קורא לעצמו תל אביבי. הוא תמיד אומר על חיפה המפותלת וההררית שאם תיסע כל הזמן ישר – תגיע למקום שיצאת ממנו. אבא שלי תמיד גאה בתל אביב המסודרת, ההגיונית והריבועית הזו וכשהייתי ילד חיפאי קטן, היה לוקח אותי אבא למגדל מאיר שעל הגג שלו היה לונה פארק, שנראה לי אז כמו ארץ הפלאות. מאז זה אחד המקומות האהובים עלי בעיר.

3. שכונת פלורנטין

שכונה שבמשך שלושים שנה הפכה ממקבץ רחובות אפורים לרובע חי ותוסס, מלא בתי קפה ומסעדות עם שמות מקוריים ותפריטים מפתיעים, מסעדות פועלים שהפכו לגורמה, וחנויות כלי בית, תבלינים ותחפושות. אני תמיד חוזר הביתה מסיבוב בפלורנטין עם מאה שקיות עמוסות בדברים שאני לא צריך אבל טוב שיהיה.

4. השווקים

בכל ביקור שלי בכל עיר אני תמיד הולך לשוק. לפני כמה חודשים ביליתי שעות בשוק נרנטול בבירת מונגוליה, וגם משם חזרתי עמוס בחפצים שאני לא באמת צריך. בתל אביב אני אוהב להסתובב בשוק הכרמל ובשוק של שכונת התקווה. אני תמיד מחפש שם דברים שקשה למצוא בצפון העיר, ממטחנות דגים ועד פומפיות, סירי פלא ועוד דרישות שלום מהעבר. לא רוצה להישמע קלישאתי אבל יש שם קסם שכבר לא קיים במקומות אחרים.

5. צוותא

לאנשים בקהל אין מקום לרגליים, הגב כואב מהכיסאות הקשים, חדרי ההלבשה הם צינוק תת קרקעי ועדיין, המקום הזה הוא מוסד שאני לא אוותר עליו. הוא הרבה יותר מסכום חלקיו. רוחו של שלונסקי מרחפת שם עדיין לצד שיריו הראשונים של שלמה ארצי. צוותא הוא סוג של לה סקאלה במילאנו – בית האופרה המיתולוגי, הקשוח, עם האקוסטיקה הגרועה, שקירותיו שואגים מסורת מפוארת. מוסד שכל הזמרים סובלים כשהם מופיעים בו אבל הולכים מכות כדי לקבל את הזכות לעשות זאת. ככה גם צוותא.
אבן גבירול 30 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

תעלת בלאומילך.אני אוהב מאוד את תל אביב, אני נהנה לגור ב "חדר השינה" של העיר בצפון ולבלות במרכזה ובדרומה. אין אזור בעיר שאני שונא, אבל תל אביב הופכת לאחרונה לתעלת בלאומילך. אין כמעט רחוב שלא חופרים, מזיזים, מסיטים, הופכים את כיוון התנועה ומצרים את הנתיבים. אני יודע שכל זה לטובה כי (באיחור של מאה שנים) תל אביב הולכת להתחדש ברשת של רכבות קלות, אבל עד שהנס הזה יקרה – היא לפעמים פקק תנועה עצבני אחד גדול. לפעמים אני מעדיף לנסוע למסעדה בהרצליה רק כי אני לא מוכן לנהוג חמישה קילומטרים במשך שעה וחצי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תוך כדי המלחמה האחרונה נתקלתי בסדרת הרצאות בזום של בית ביאליק, הצטרפתי לאחת מהן ושמעתי את עמוס אורן הנפלא קורא ומסביר על הנסיך הקטן. זו היתה בריחה מהמציאות, מלמדת ומענגת וכמעט נטולת אזעקות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לקורין אלאל יש שיר גאוני בשם מעיין. את המילים כתבה חנה גולדברג, זה קצת "שיר הנושא" שלי והוא כמו ויטמין נדיר, במיוחד בווליום גבוה תוך כדי נסיעה בכביש בין-עירוני:
כשהרוח בנשמתך פורעת, כשבחושך אתה יושב לבד, כשהפחד אוחז בך לאט – כשצורח עורב על החלון
מתקרבת, והיא חדה כתער, מתגנבת איזו תחושת אסון
אז מתוכך פורץ מעיין, הוא מתגבר ומתגבר, ואז אתה חזק… יותר חזק…

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
סבתא שלי תמיד קראה לי "אלטע נשומה" (נשמה זקנה) כי אני תמיד מתרפק על העבר. נסעתי כמה פעמים לערי הולדתם של אבותיי באוקראינה ובפינלנד, אני מעריץ את היוצרים הוותיקים של ראשית הזמר העברי, אני אוהב לשמוע סיפורים מאנשים מבוגרים, רבי חובלים, מוזיקאים, ואני תמיד ממליץ לתלמידים שלי לא להסתפק בחדרי אימון אלא ללכת לבתי אבות ולהופיע בהתנדבות מול קשישים. זה הקהל הכי נפלא ואסיר תודה, ולפעמים אני מרגיש שכולנו צריכים לבקש מהם סליחה. דור של לוחמים אמיצים שעזב חיים נוחים ומפנקים, הגיע לפה לייבש ביצות, להקים, להילחם, ולתת, ואנחנו עכשיו הורסים, משחיתים ומקלקלים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שבא לי לפרגן לו הוא לא תל אביבי בתעודת הזהות שלו אבל הוא תל אביבי בנשמתו ובמעשיו. זמר האופרה האמריקאי הנפלא, חבר קרוב בשם אהרון בלייק, שמככב בעשרות הפקות של האופרה הישראלית בשנים האחרונות. הוא מצא את עצמו בחודש האחרון תקוע בתל אביב, כשההפקה בה הוא היה אמור לשיר תפקיד ראשי התרסקה, ובמקום לחפש טיסת מילוט הביתה – הוא נשאר פה, ובין הריצות למקלטים הוא הציע את שירותיו כמורה לזמרי האופרה הצעירים. ידיד אמיתי של האופרה הישראלית, ושל האומנים הישראלים, איש מקסים ויפה מכל בחינה!

מה יהיה?
אני אופטימיסט אינפנטיל, חייב להיות טוב. חייב… או כמו שסבתא שלי היתה אומרת: פשוט אין לנו אופציה אחרת.

• העיר שלי
• מוזיקה קלאסית
• הדר יוסף
• מגדל שלום
• פלורנטין
• שוק הכרמל
• שוק התקווה
• צוותא

ברגע שהחתימה על הסכם הפסקת האש הפכה לעובדה מוגמרת והנחיות פיקוד העורף התגמשו, תל אביב חזרה לעצמה על סטרואידים, בניסיון קולקטיבי לפצות על יותר מחודש של סגר כפוי. מקומות חדשים נפתחו – עליהם נספר בקרוב – אבל אחרים נכנעו לנקודת האל-חזור. עבור מסעדת שוקו לולו, המלחמה האחרונה (בינתיים) הייתה לא עוד משוכה תפעולית, אלא הפיינאל קאט שהכריע לטובת סגירה.
>>בזמן שלא ישנתם: 13 מקומות חדשים שנפתחו בזמן המלחמה מול איראן

"החודש וחצי האחרונים, מאז מלחמת שאגת הארי, הביאו איתם הרבה מחשבות, התלבטויות והסתכלות קדימה. מתוך המקום הזה, קיבלנו החלטה לא לפתוח מחדש", נכתבבפוסט הפרידה. "שוקו לולו הייתה הרבה מעבר למסעדה. זו הייתה תקופה. אנשים. רגעים שנשארים. עברנו יחד שנים של שמחה ואתגרים, חגים, אירועים, תקופות מורכבות כמו הקורונה ומלחמות ותמיד הרגשנו שיש כאן קהילה אמיתית. זכינו לגדל צוותים, לראות אנשים מתפתחים, ואפילו לחגוג יחד רגעים בלתי נשכחים (כן, גם חתונה אחת בתוך המשפחה שלנו). לכל מי שישב אצלנו לשולחן, שחגג, שצחק, שחזר שוב ושוב תודה".

בפלורנטין הפוסט-היפסטרית, שוקו לולו נשארה כמעין שמורת טבע: בית קפה-מסעדה בסגנון צרפתי-איטלקי עם אווירה ביתית ורמת מחירים שנדיר למצוא בעיר. מרק הפטריות בקערת כיכר לחם והלזניה המוקרמת שלחו קריצה לא מרומזת לאייטיז, וספגטי מסולסל בתוך גלגל פרמז'ן תפקד על תקן אטרקציה עד לקורונה, אז פסק הנוהג עקב המגפה. המערכה האחרונה מול איראן הכריעה את הכף, אך קדמו לה עוד אירועים ששחקו את שרידותו של העסק. "זו הצטברות של נסיבות. אנחנו חושבים על כך כבר תקופה והמלחמה דחפה אותנו לצעד הסופי", מודה הבעלים אנני רוזנטל-פלטין ומפנה אצבע מאשימה לעבר השינויים שחלו בפלורנטין.

"בזמן הקורונה כמו הרבה עסקים קיבלנו שטח ישיבה חיצוני, אבל הוא בא על חשבון מקומות חניה. ואז רחוב ויטל הפך למדרחוב והפכנו להיות מעין גטו. יום אחד פשוט שמו עמודים וסגרו את הכניסה. לקוחות ותיקים לא רצו להגיע לאזור כי אין איפה לחנות, אפילו בתשלום, וספקים לא מוכנים להגיע כי אין מקום להעמיד את המשאית. די, נמאס לנו. אנחנו מוותיקי התחום ונמצאים בו משנת 1992 (כבעלי "קפה לונדון" שפעל בטיילת – ש.ב.ד). עברנו אינתיפאדה ראשונה ושנייה, פיגועים, פיצוצים ומה לא, אבל כיום העיר הרוסה. לא סתם עסקים בורחים ממנה".

אז שוקו לולו כבר לא, אבל את צלחות הפסטה הגדושות, הסלטים, הארנצ'יני והפולנטה עדיין תמצאו חיים ובועטים במתאו, מסעדת האחות בבוגרשוב. גם המחירים הנוחים עוד כאן – למשל ספגטי פטריות בשמנת ב-66 ש"ח, תפריט צהריים עסקי וארוחות ילדים, שמייעדות את המקום לבילוי משפחתי נינוח ולא יקר מדי. "אנחנו מנסים להמשיך את המוסד במתאו. השכונה אמנם אחרת אבל התפריט דומה והשף וחלק מהצוות עברו לשם". וכך לרשימה המתארכת של מוסדות תל אביבים שקורסים נוספה עוד מסעדה אחת, ומשחקי הרעב של הקולינריה המקומית נמשכים. מסעדות טרנדיות לא חסר, אך הישרדות ארוכת טווח הופכת לנחלת העבר.

• אוכלים שותים
• שוקו לולו
• אוכל איטלקי
• פלורנטין

>> אוקסנה פרוב, אוקסי בשבילכם (תעקבו דחוף), היא זמרת, יוצרת אינדי-פופ ומלטפת חתולים. בימים אלה רואה אור הסינגל החדש שלה, "למה לא בדקת אם נפל עלי טיל?", המנון התקופה לכל מי שהאקס שלה עדיין לא בדק אם נפל עליה טיל, עם הרבה הומור עצמי ונגיעות דרים-פופ אלטרנטיבי. בנות, אל תחזרו לאקסים שלכם רק בגלל המלחמה!

>> בר שעשוי מחומר של חתיך וספסל שלא מאכזב. העיר של עינת שחק
>> נווה מדבר של יופי והפסל המקסים בעולם // העיר של עינת צרפתי
>> המקום הכי אותנטי ביפו וחיבוק אימהי מהקהילה // העיר של ג'ול עבוד

1. שאפל בר

ב-2016, שנה לפני שעברתי לתל אביב גיליתי את השאפל. עדיין גרתי בחיפה ואני זוכרת שבאחת מהפעמים שישבתי שם, אמרתי שזה הולך להיות הבר הקבוע שלי. מעבר למגוון הרחב של אופציות טבעוניות, יש בבר הזה מוזיקה בווליום הנכון שמאפשר שיחה בין אנשים. אין פוזה ושירות איטי המאפיין את הברים בדיזנגוף. נעים לשבת בחוץ, נעים לשבת בפנים, האווירה מאפשרת להכיר אנשים חדשים ואפילו יש משחקים קטנים על השולחנות. כיף לשבת עם חברים, אפשר גם לבוא לבד ולהכיר אנשים חדשים. ובעניין הדייטים – גם אם הדייט יהיה גרוע, אני יודעת ששאפל אף פעם לא יאכזב אותי. ואם עתליה במשמרת – זכיתם. פרט משעשע: אהבתי לשבת בפנים בצמוד לאחד מהחלונות וזה אפשר people watching החוצה, אבל שמו שם וילון…
פלורנטין 19 תל אביב

2. יפרח המשתלה האופטימית

למרות שאני גרה בתל אביב, לא ויתרתי על החלום של בית עם גינה. אני שותלת עציצים ופרחים באדניות בצמוד לבית שלי. כל פעם שאני עצובה או כשאחד מהצמחים מת, אני הולכת למשתלה הקטנה הזאת וקונה משהו חדש. בעברי הייתי רוצחת עציצים סדרתית. כשנכנסתי לחנות בפעם הראשונה, עדי, והבעלים נתן לי נאום "הצמחים זה כמו ילדים, זאת מחוייבות. זה משהו שצריך קבוע לדאוג לו. את צריכה להבין את זה". עניתי לו :"נכון, ולכן אני אלהורית… אבל בא לי פרחים אז אני אנסה". ניסיתי ועכשיו אני לא מחכה לגבר שיביא לי פרחים, אני פשוט מגדלת אותם.
צריפין 35 תל אביב

3. שחייה לילית לאור הירח בחוף הילטון

בקיץ, בזמנים בהם אין אזעקות, אני אוהבת להגיע לחוף הילטון דווקא בערב, לתפוס את השקיעה ולשחות לצידה אבל גם להישאר ולשחות בים כשכולם הולכים והירח יוצא. זה ממש מרגיע אותי וככה אני מרגישה את החיבור שלי לטבע. אני לא אוהבת להשתזף, אז השעות האלו עובדות לי מצוין. חשוב לוותר על הסטורי, לשלם 5 שקלים ולשים את הטלפון ואת התיק שלכם בלוקר כדי שלא ידפקו לכם אותם.

4. יער הפיות

בתור נערה פריקית גדלתי בעכו ובכרמיאל ולהגיע לתל אביב לדיזנגוף סנטר הייתה חוויה תרבותית מאוד חשובה בשבילי. אהבתי להסתובב בסנטר בין חנויות הספרים שמכרו מנגה לבין החנויות של אופנה אלטרנטיבית, אבל מקום מיוחד בלב תפסה דווקא החנות הזאת. יש משהו קסום שהרגשתי בגיל 15 ואני ממשיכה להרגיש כל פעם שאני מבקרת ביער הפיות בסנטר. הריחות של קטורת, ספרים על אסטרולוגיה, קריסטלים וקלפי טארוט מכל מיני סוגים ועיצובים. זה גורם לי להרגיש קצת מכשפה, לחזור הביתה עם מרווה חדשה ולטהר אנרגטית את הבית שלי.
דיזנגוף סנטר תל אביב

5. הגלריות בקרית המלאכה

גרתי באזור כ-6 שנים במפעל מתכות שהוסב בצורה לא חוקית לדירות. האזור עובר ג׳נטריפיקציה ואפשר למצוא שם תופעות מכוערות לצד הגלריות היפות. בכל חודש יש תערוכות חדשות ואני אוהבת ללכת ולהסתכל על אמנות ולקבל השראה. לא פעם יצא לי לפגוש את האמנים עצמם ולפתח שיחות מעניינות על היצירות שלהם. ממש ממליצה לכולם, זה כמו מוזיאון, אבל בחינם ויותר אישי.

מקום לא אהוב בעיר:

המדרחוב החדש בפלורנטין.אז העירייה שמה כמה כיסאות ושולחות וגם ספסלים וסגרה את הכביש. תאורטית זה רעיון מצוין. בפועל זה הפך להיות כביש מהיר לשליחי וולט ולרוכבי הקורקינט. ובתור מישהי שנכנס בה קורקינט לפני חצי שנה הייתי אוסרת את הקורקינטים החשמליים לגמרי. סליחה, דושים, תצטרכו לנסוע על אופניים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט האחרון שראיתי לפני המלחמה היה "אנקת גבהים". וזה לא הסרט הכי אינטליגנטי או פותח לב לדבר עליו בראיון. מומלץ לנשים בשביל האסקפיזם, מכיוון שהעלילה היא בעיקר ג׳ייקוב אלורדי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מצאתי את עצמי חוזרת לספר "אל דאגה" של דייל קרנגי. עיקר הדברים שמרגיעים אותי מתוכו זה לחיות את כל יום ביומו כיחידה נפרדת, ולדאוג פחות לגבי הדברים שההסתברות הסטטיסטית שלהם נמוכה. אני ממליצה לקרוא את הספר כי יש בו פילוסופיה שלמה של להתייחס לחיים ביותר קלילות ופחות לחץ. הלוואי שתמיד אצליח ליישם כי אני לא.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בלי קשר לתקופה זה חשוב ללטף, להאכיל ולאמץ את חתולי הרחוב. בנוסף אני ממליצה להתנדב בכלביה העירונית בתל אביב. המון כלבים חמודים יושבים כל היום בכלובים ומתחננים שמישהו יוציא אותם לטיול, יקח לאומנה או יאמץ. הכלביה נמצאת ליד הנמל ברחוב שי עגנון 1, יש מרחב מוגן וחנייה. מחפשים מתנדבים לבוקר אחד לפחות בשבוע, כ-4 שעות. פתוחים מראשון עד שבת, פרטים בוואטסאפ 0547204228. תזכורת חשובה – אל תקנו, תאמצו!

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנשי הבמה ובפרט מלכות הדראג של תל אביב שדואגות שתמיד נשמח. הדראג מביא לחיי המון צחוק ושמחה. אני מאוד מחוברת לסצנה ואפילו עשיתי סטנדאפ בערב דראג השנה. ואם אנחנו מדברים על תל אביבית ספציפית אחת, אז אני רוצה להרים למלכת הדראג ג'ואנה ראס שניסתה להרים ליין מסיבות חדש בשם "ריינו" בפורים והכל התבטל בגלל המצב. ב-11.05 ליין הדראג שלה חוזר עם ערב דראג ספיישל אירוויזיון נוצץ במיוחד. תבואו להרים!

מה יהיה?
בסוף יהיה טוב. מאז 2020 אנחנו חיים ממשבר למשבר וניסיון החיים שלי מלמד אותי שבסוף הדברים מסתדרים. השאלה מתי יסתדר ולכמה זמן הפעם? אני לא חושבת שיש על זה חשיבה אסטרטגית אצל מקבלי ההחלטות.

• העיר שלי
• פופ ישראלי
• חוף הילטון
• דיזנגוף סנטר
• קרית המלאכה
• גלריות
• דראג קווין
• פלורנטין

בתקופה של מינימום הכנסות ומקסימום הוצאות, ברובם על נחמה (כן, גם וויד נחשב), מקום חדש שרץ על טיקט של מחירי רצפה הוא הדבר הנכון בזמן הנכון. במקרה של דמוליקו אקסטרים גם המקום נכון – פלורנטין כמובן – ולו רק בגלל אחוזי הסבירות למאנצ'יז בקרב האוכלוסיה. הסוד פשוט: פיצה ובירה בסכום שמשאיר עודף משטר של 50 ש"ח, הצעה שבשבילה שווה לצאת מהמרחב המוגן, לנשום קצת שפיות ולרדת על אלכוהול ופחמימות ריקות אך טעימות.
>>חכמת הטאו 77: מסעדה אסייתית כשרה נפתחה בשדרות רוטשילד

איך עושים את זה? חוסכים עלויות ובודקים לאן הולך כל שקל. "יש לנו כבר מספיק ניסיון ואנחנו מכירים את המספרים עד האגורה האחרונה. אין סיבה שלא נצליח", אומר רז אלמליח מקבוצת הבעלים. "דמוליקו מבית אקסטרים" נפתח יומיים לפני פרוץ המלחמה עם איראן. אלמליח, לשעבר בעל דוכני מזון לאירועים גדולים והפקות, דוכנים בקניונים והשניצל של אלברט בבן יהודה, צירף אליו עוד שלושה חברים כדי להקים סניף של "פיצה אקסטרים", רשת פיצות ותיקה ומשתלמת עם סניפים מחוץ לעיר ופוד קוסט נמוך.

הם איתרו נכס מתאים והחלו לשפץ בעצמם כדי להוזיל את עלויות ההקמה, אלא שתוך כדי עבודות הם נוכחו לדעת שהפוטנציאל גדול מכפי שחשבו. "הבנו שהשטח מרווח מספיק כדי להעמיד בר ולהאריך את טווח השעות שאפשר להרוויח בהן כסף. ידענו שהמלחמה הולכת לפרוץ אבל היינו חייבים להמשיך בהקמה כי זה מה שאנחנו אוהבים ויודעים לעשות הכי טוב. אין תקופה טובה לפתוח עסק בישראל".

למרות התקופה הלא טובה, באנדרסטייטמנט, ויוקר מחייה שאינו עוצר גם במלחמה, השותפים דבקים בתמחור נגיש ברמה יוצאת דופן. על פיצה משפחתית (קוטר 38 ס"מ) מבצק ורוטב מתוצרת בית וגבינת מוצרלה של גד גובים כאן 28 ש"ח, סכום שנותר היכנשהו באייטיז. בשישי ושבת אותה פיצה תעלה 39 ש"ח אבל אין סיבה להתקטנן, כי גם כך המחיר מגוחך. פיצה אישית עולה 18 ש"ח, פחות ממנה פלאפל, ובגרסת הלל"ג 35 ש"ח. תמורת פיצה משפחתית טבעונית או מבצק כוסמין תשאירו 39/49 ש"ח בהתאמה, ופיצה ענקית עם גבינה טבעונית עולה 55 ש"ח.

מחירי הטופינגז דומים, מ-5 ש"ח ועד למקסימום של 18 ש"ח בפיצה XXL. בנוסף תוכלו להזמין שניצלונים (28/46 ש"ח למנה אישית/זוגית), אצבעות מוצרלה (23 ש"ח) כדורי פירה (22 ש"ח) ועוד מנות פתיחה וגם סלטים במחיר 45-50 ש"ח. תפריט האלכוהול ממשיך באותו קו נגיש: חצי/שליש בירה ב-16/22 ש"ח, ג'ין טוניק, קמפרי תפוזים ועוד משקאות מעורבבים בין 26-30 ש"ח, וקוקטיילים ב-34 ש"ח. ממש בלאסט פרום דה פאסט.

בשעות היום האווירה בדמוליקו משפחתית קלילה כשהורים וילדים באים לסגור את פינת הצהריים. לקראת הערב הווליום עולה ותאורה סגולה זרחנית מייצרת אווירת בר שכונתי שמח גם בימי מלחמה. "יש ימים של עשרה שולחנות ויש ימים של שניים, תלוי במצב. כשהיו נפילות בתל אביב באו פחות, אבל בכללי אנשים רוצים לצאת מהבית ויש מספיק מרחבים מוגנים בסביבה הקרובה".
סלמה 71, תל אביב. ראשון-שבת 12:00 עד אחרון הלקוחות (שעות פתיחה בהרצה), משלוחים בטלפון 03-5759183

• אוכלים שותים
• פיצה
• פלורנטין