29 רגעי תרבות מ-2024 שאנחנו רוצים לזכור, פחות או יותר

עזבו אתכם מסיכומי שנה שמנסים לעודד אותנו – היתה שנה רעה, זה הסיכום. אבל בכל זאת היו בה כמה רגעי תרבות מהעולם שנרצה לזכור ממנה, גם אם נדחיק את כל השאר. אלו 29 רגעים כאלו, בתקווה להרבה יותר בשנה הלועזית הבאה.

>>

בראט סאמר

על איכותו של Brat ושני נספחיו – גרסה מורחבת עם עוד שירים ואלבום הרמיקסים שחלקם כבר שונים לגמרי מהמקור – אין צורך להכביר במילים, בעיקר כי ליטרלי כולם עשו את זה כל הקיץ. אבל שווה לציין לטובה גם את הקיץ ואת החגיגה שנוצרה סביב בראט כאלבום, כסגנון עיצובי או כדרך חיים.

ביונסה פוזלת לקאנטרי

היו לה גם כל מיני הסברים אישיים ומעצימים (נניח) להחלטה, אבל בסופו של דבר היא עשתה את זה כי, נו – היא יכולה ורוצה. לכובעי בוקרים לא היה כזה מומנט מאז הימים היפים של ״הר ברוקבק״, אז אנחנו מניחים שתודה ביונסה.

אולימפיאדת פריז 2024

מסתבר שככה נראית ההפוגה האסקפיסטית ההולמת לתקופה – פאזל של אינספור סיפורים קטנים, חלקם מרגשים על אמת (עוד סבב נצחונות של סימון ביילס), אחרים מצחיקים (האובססיה לצ׳וקלט מאפינס בבופה של הכפר האולימפי) וכמה שמוזר להיזכר שאשכרה קרו (כל דבר שקשור לסנופ דוג). בין שלל התחרויות והענפים שנפלנו עליהם במקרה בטלוויזיה היו גם כמה רגעים אייקוניים שלא צריך לעקוב אחרי שום מקצה כדי להבין אותם – נניח, הקראש הקולקטיבי של חצי עולם על הצלפית הדרום קוריאנית שכמו נשלפה מסרט מד״ב ו/או הצלף הטורקי שנראה כמו דוד ששכחתם את השם שלו בחתונה, או הברייקרית האוסטרלית שקפצה כמו קנגרו.

סברינה קרפנטר עושה ״המוות נאה לה״ ב-Taste

קרפנטר אוהבת רפרנסים, בפרט לקולנוע, והטוב שבהם היה הקליפ הזה בהשתתפות ג׳נה אורטגה. אה, ואם כבר מדברים על ג׳נה אורטגה…

חוזרים לליפסינק ב-״ביטלג׳וס ביטלג׳וס״

סרט ההמשך ללהיט המוקדם של ברטון היה מהנה ומטופש באופן כללי, אבל השיא ללא ספק התרחש כשהבמאי הצדיע לסצנה הזכורה מכל של הסרט המקורי. במקום הארי בלפונטה קיבלנו הפעם את דונה סאמר והביצוע האמוציונלי שלה ל-MacArthur Park ובמקום סצנת רדיפה בארוחת הערב – ניסיון מוזר למחווה רומנטית של ביטלג׳וס כלפי לידיה. התוצאה היא ברטון במיטבו – מצחיקה, פריקית, קצת מצועצעת ומבוצעת מכל הלב.

כולם מדברים על ״אייל קטן״

ובתכלס בצדק – המיני סדרה בהשראת סיפורו האמיתי של ריצ׳ארד גאד הצליחה להיות מותחת ומפחידה באותה מידה שהיא הייתה מורכבת, עצובה וחכמה. וכן, הדמות של מרת׳ה עמוקה יותר מהבדיחות הקלות על שגיאות הכתיב המצחיקות במיילים, אבל גם הבדיחות עבדו עלינו לא רע.

בייבי לזניה נשדד באירוויזיון

אם שאלתם את עצמכם פעם איך היה נשמע השילוב בין ראמשטיין לתרבות אירופאית מסורתית ובדיחות על חתולים, הנציג הקרואטי לאירווזיון 2024 סיפק את התשובה, והיא הייתה ממש קאצ׳ית. בסופו של דבר הוא הגיע רק למקום השני והפסיד את הגביע לנמו משוויץ, אבל את הלב שלנו הוא קנה כבר בבחירת השם.

דואצ׳י כובשת את הטייני דסק ואת כולם

למוסד המוזיקלי מבית NPR היה ליינאפ היסטרי לגמרי השנה (בילי אייליש, קאהלני, סברינה קרפנטר, הוט צ׳יפ, דואה ליפה הקאסט של וויקד, המגנטיק פילדס, שילה אי וצ׳אקה קאן הם רק חלק קטן מאורחי 2024), אבל ההופעה המחשמלת של דואצ׳י היא אחת שראויה להיחקק בדברי הימים של הפורמט. מי שעוד לא ניסה – לטיפולכם הבהול, ואז רוצו לראות את ההופעה שלה אצל סטיבן קולבר ובג'יניוס ותמצאו ראפרית חדשה להתאבסס עליה.

פרשת פי דידי

למרבה הצער, מכל האירועים ברשימה הזו זה כנראה האחד שימשיך ללוות אותנו הרבה אל תוך העתיד, ולו רק כי״מסיבת דידי״ כבר הפך לביטוי שגור (ואף מילה על מה שקרה לצמד המילים ״שמן תינוקות״). חודשים עברו מאז שהסיפור הזה התפוצץ ועדיין נראה שרב הנסתר על הגלוי ושלא מעט ממה שכבר ״גלוי״ הוא יותר שמועות שרצות בטיקטוק מאשכרה מידע, אבל כנראה שאלפיים סרטי טרו קריים ושאר דוקומנטריים בשקל כבר בדרך לטפל בזה.

״זה יהרוס את הסיבוב העולמי״

האם בכלל היינו זוכרים שג׳סטין טימברלייק נעצר השנה אם הוא לא היה מנפק נבואה שמגשימה את עצמה תוך כדי? כמו כן, ג׳סטין, הסיבוב שלך נהרס הרבה קודם בזכות השילוב המקסים בין הקארמה על היחס לבריטני וג׳נט, לבין האלבום המיותר שהוצאת. אבל בטח, זה המעצר.

״מחזיקים חלל למילים של Defying Gravity"

העיבוד הקולנועי הכיפי של ״מרשעת״ היה בדיוק הסרט הנכון ברגע הנכון. סיבוב היח״צ של סינתיה אריבו אוריאנה גרנדה, היה שיטשואו מטורלל ומבדר בפני עצמו. בין ראיון רווי דמעות אחד לאחר הגיעו השתיים לשיחה עם כתבת של האתר Out.com ונדרשו להגיב לתופעה שלא היה להן שום מושג מה היא בכלל, והאם היא באמת מתרחשת. הבלבול מוביל לסדרה של רגעים מופרכים כל אחד בדרכו, ואם צריך לבחור אחד מצטיין אנחנו הולכים על מה שזה לא יהיה שקורה שם עם האצבעות.

חצי מדינה התייבשה בתור לכרטיסים לאואזיס

אז שמישהו יסביר לנו כבר מה זה פאקינג וונדרוול.

היסטריית ״מתחרים״

מה יש דווקא בסרט הזה שגרם לכל כך הרבה צופים להתאבסס עליו? נתחיל מקאסט לוהט באופן חריג, נגביר את המתח המיני בין כל צלעות, נמשיך לפסקול מדהים של טרנט רזנור ואטיקוס רוס, נוסיף קצב כיפי ובגדים יפים ונקנח באחד הסופים הכי חזקים של השנים האחרונות. זה לא סתם קולנוע טוב, זה קולנוע טוב שגם כיף להתלהב ממנו ביחד.

קנדריק vs דרייק

זה נגמר בניצחון כל כך מוגזם של קנדריק עד שכמעט והוספנו נקודות זכות בדיעבד לדרייק רק מהרחמים.

סוף סוף סיום כיפי לעונת של ״המירוץ לדראג של רופול״

נימפיה ווינד הייתה גם ככה פייבוריטית לזכייה בעונה של ה-16 של תחרות הדראג, אבל ברגע האמת היא סיפקה את אחת ההפתעות הכי משמחות בתולדות הפורמט.

חירפונים בטיקטוק

תראו, זאת תמיד הייתה פלטפורמה מועדת לפורענות אבל רמת השיגעון הגיעה השנה לרמות מבהילות. הביטוי ״הייתם צריכים להיות שם״ הומצא בשביל סוג הטרנדים והסיפורים ששיגשגו בפלטפורמה השנה, מההיא עם הדמיור דרך סרטון I like my suitcase של ברון טראמפ ועד לחשיפות אינטימיות של סיפורים קיצוניים לגמרי, נניח ״עם מי לעזאזל התחתנתי״ או הסיפור שזכה לשם ״תקרית השמן זית״.

חיות חמודות הופכות לסלבס

שני סופרסטארים נולדו בגני חיות השנה – ההיפופוטמית הננסית עם בעיות הזעם מו דאנג והפינגווין הקיסרי פסטו, שהתפרסם עקב כך שעקף את ההורים שלו בגודל כבר כגוזל. אין מה לומר, פול התמנון הקדים את זמנו.

״חווית ווילי וונקה״ בגלזגו

אירוע לילדים שהתגלה כחלטורה מהעלובות בתולדות הז׳אנר הפך לויראלי ברשת כי הוא היה… ובכן, ממש ממש ממש חלטורה. בסופו של דבר זה נגמר באופן חיובי כשפריטים מהאירוע נמכרו כחלק ממכירה פומבית כדי לגייס כסף לבית חולים לילדים, שזה כנראה יותר ממה שווילי וונקה המקורי עשה בשביל ילדים אי פעם.

תחרות כפילים של טימותי שאלמה

אמנם באף תמונה מהאירוע לא נראו אנשים שאשכרה דומים לו, אבל הטרנד תפס ובעקבותיו הגיעו גם תחרויות כפילים של פול מסקל, ג׳יימי אלן ווייט, גלן פאוול, ג׳ייקוב אלורדי ושאר מפורסמים שאין להם באמת לוק מספיק אייקוני כדי לסחוב אירוע כזה.

״הכפיל״ של ריאן גוסלינג עושה כבוד למקצוע הפעלולנות

וגם לקומדיות רומנטיות, ללהקת קיס, לקומדיות הוליוודיות שבאמת יש בהן בדיחות טובות ולרצון שלנו להנות מסרטים שהם לא המשכונים.

יקום הנבלים של ספיידרמן וסוני חולה-גוסס-מת

היו שלום ותודה על המימז על ״מאדאם ווב״ ו״מורביוס״.

הכלב מסי מוחא כפיים בטקס האוסקר

הכוכב האמיתי של ״אנטומיה של נפילה״ לא באמת השתתף בטקס האוסקר אלא רק צולם לכמה תגובות מוכנות ששולבו בשידור החי, אבל אם כבר לצלם כלב למה לא לכוון גבוה. הכי גבוה שיש. שזה, כמובן, ריאקשן של כלב מוחא כפיים בעזרת רגליים מזויפות ועוזר הפקה חרוץ.

האינטרנט חוגג את צ׳ארלי, צ׳אפל וסברינה

דיברנו על צ׳ארלי ועל סברינה, אבל בל נשכח את האיט גירל הנוספת שעולם הפופ חגג השנה – המצטרפת החדשה צ׳אפל רואן. השילוב בין השלושה נחגג בשלל ממים, פאנארט ואפילו תחפושות האלווין שהידהדו את הסינרגיה המושלם בין השלוש, שלא פעם הושוו בדרך כזו או אחרת לבנות הפאוורפאף.

הכנסייה הקתולית מקבלת קמע אנימה חמוד

לא, באמת – אנחנו נשבעים. והיא עוצבה על ידי האיש מאחורי המותג tokidoki. לא רוצים לדעת איך נראה הקמע החמוד של הכנסייה המורמונית.

דליי פופקורן ממותגים יוצאים משליטה

התופעה המוזרה הזו לא ממש הגיעה לישראל וטוב שכך, אבל כחלק מסבב היח״צ של כל סרט הוליוודי גדול מגיעה גם הודעה על דלי פופקורן גימיקי שיימכר בבתי קולנוע נבחרים (לפעמים בעיצובים שונים לרשתות שונות). ל״גנוב על החיים״ היה אביזר דמוי מנשא לתינוק, ״מופסא״ קיבל צוק תקווה נפתח, ״חולית 2״ הלכו על תולעת חול מלחיצה, ״ילדות רעות״ הביא יציאה עם ברן בוק מעוצב ו״שר הטבעות: מלחמת הרוהירים״ קיבל פרופס שלם בגודל תואם לזה שבסרט. לא הגזמנו בכלל.

אוליביה רודריגו מתחברת עם ג׳ק ווייט

ואנחנו אפילו לא בטוחים במי מהם אנחנו מקנאים יותר.

הספיישל של בלואי

מעריצי ״בלואי״ בכל הגילאים ציפו בקוצר רוח ל-The Sign, הפרק הארוך בתולדות הסדרה (חצי שעה לעומת 7 דקות לפרק רגיל) – ולא התאכזבו. שילוב מושלם של קומדיה, רגש וחומר למחשבה – כמו פרק רגיל, אבל נו, ארוך.

נבחרת בלגיה בכדורגל מתלבשת כמו טין-טין ליורו

הצעה: לשלוח את נבחרת ישראל למונדיאל הבא במדי כתונת הפסים של יוסף.

 

הקאמבק של לינקין פארק

המוות הטרגי של צ׳סטר בנינגטון שבר את ליבם של המוני מילניאלים שגדלו על הלהקה האגדית, אבל הסיפור של הלהקה לא הסתיים שם. בספטמבר היא הציגה לעולם סולנית חדשה – אמילי ארמסטרונג – ואף חזרה באלבום חדש שיצא בנובמבר האחרון, ואפילו לא דיממנו מהאוזניים בהאזנה לו. איך אמרנו ב-2003? ובכן, /m\.