בסיבוב: ביקשנו מאלוף ברייקדאנס להסביר לנו את הרקדנית האוסטרלית

בי גירל רייגאן, או בשמה המלא רייצ׳ל גאן, היא רקדנית, דוקטור לתנועה ומרצה על ברייקינג (ברייקדאנס) באוניברסיטת מרקורי באוסטרליה. כל העובדות הנ״ל, פלוס הופעת הבכורה שלה באולימפיאדת פריז 2024, יכולים בקלות להפוך אותה לאורן להב של יבשת אוסטרליה – רק חבל שזה מגיע על חשבון תרבות כל כך מרשימה של ריקוד וספורט.

>> לילה שפוי במוזיאון: טדי נגוסה, בום פם ופסטיבל ב"לילות מוז"א"

כמו בכל ערב שישי הלכתי לבקר את המשפחה, רק שהפעם בשורה משמחת בפי (לא, אנחנו לא בהריון אמא) – ״יש תחרות ברייקדאנס נשים באולימפיאדה עכשיו. רוצים לראות?״. נעניתי בחיוב, כי אני משגע את המשפחה שלי על התרבות הזאת כבר כמעט שני עשורים, ואיזה כיף זה שהפעם זה באירוע כל כך גדול ומרשים כמו אולימפיאדה, ולא ברחבת האופנה של דיזינגוף סנטר. פתחנו את ערוץ הספורט והתחיל האירוע הגדול של הקיץ. תחרות הברייקינג מצטרפת לאולימפיאדה הזאת תחת סגנון שנקרא, בשפה שלי, "ספורט שאינו מדיד בצורה ברורה" (כגון: התעמלות אומנותית, שחייה צורנית, והספורט המוזר הזה של סוסים זזים באלכסון על מוזיקה מהניינטיז).

נפלה על הראש. ריי גאן באולימפיאדת פריז. (צילום: Odd Andersen/AFP/Gettyimages)

כעת הברייקינג – ריקוד שהומצא על ידי ילדים משכונות מצוקה בניו יורק של שנות ה-70 – כבר אינו במחתרת, ועכשיו הוא על אחת הבמות הגדולות בעולם. התחרות מבוססת על באטלים, קרבות אחת על אחת. מתמודדת אחת נכנסת לרחבה, מתחילה לרקוד ונותנת את כל מה שיש לה, והשנייה בתורה, צריכה להגיב ולהשוות. אחרי כל סיבוב השופטים מנקדים לפי קריטריונים מאוד ברורים – מוזיקליות, טכניקה, רמת התרגילים, מקוריות בתנועה, ביצוע וכו׳. אחרי 2 סיבובים, יודעים מי המנצחת הגדולה של הקרב הנוכחי, שתתקדם לשלב הבא.

התחרות נפתחה בקרב של רייגאן נגד ניקה, רקדנית בת 17 מליטא, אני מתרגש בטירוף. ניקה נכנסת ראשונה ומראה יכולות מטורפות! רייגאן נכנסת שנייה ומיד המוח שלי מתחיל לשאול שאלות והפנים שלי מתחילות להאדים. מצד ימין של הסלון נשמעו קולות של ״מה זה החרא הזה״ או ״בואנה אופירי אתה רוקד יותר טוב מזה״ או ״אחיין שלך בן 5 רוקד יותר טוב מזה״, אני מנסה להגן על רייגאן, יודע שיש הצדקה לאיך שהיא רוקדת, בברייקינג יש המון מקום לסגנון מיוחד ומקוריות בתנועות, אבל כשזה מבוצע רע וליצני, אפילו אשתו של אחי ההייטקיסטית יודעת לזהות את זה, ומסתבר שהיא לא לבד.

למחרת התחיל השיימינג הגדול, הרילז באינסטגרם והסרטונים בטיקטוק על רייגאן השתלטו על כל האינטרנט, כל סרטון שני לועג על הצעדים שלה ותוהה איך לעזאזל הברייקינג הגיע לאולימפיאדה, כאילו היא המייצגת העיקרית של התחום. נדהמתי לדעת כמה אנשים נמשכים לתאונות רכבת יותר מאשר לשאר הכישרונות שהיו שם על הבמה (וכמובן ערב אח״כ בקרבות ברייקינג גברים). שלא תבינו אותי לא נכון, רייגאן היא בהחלט רקדנית לא טובה והופעתה על במה כל כך גדולה היא לא יותר מתמוהה בעיני. באופן כללי, זה שיש 2 נציגים לאוסטרליה – מדינה שאינה מצטיינת ביכולות הברייקינג שלה – ולמדינות אחרות אין בכלל (כולל ישראל, שיש בה רקדנים ורקדניות ברמה הרבה יותר גבוהה) רק מראה כמה הבחירה לתחרות היא לא יותר מפוליטית.

מצד שני, הברייקינג וההיפ הופ באופן כללי מהווים מקום מפלט לילדים מוזרים עוד מאז שנות ה-70. כל אחד יכול לבוא ולרקוד, לא משנה איך הוא נראה, מאיפה הוא מגיע ואיך הוא זז. זה הקסם בתרבות הזאת, ובתור בי בוי בעצמי בקבוצת Kosher Flava, כשעלינו לייצג את ישראל באליפות העולם ב-2012 במהלך מבצע צוק איתן, היה חשוב לנו להעביר מסר של שלום, חשבנו שנקבל שריקות בוז ואיומים על חיינו אבל גילינו קהל מפרגן ומכיל מאין כמותו, גילינו שריקוד זה כוח עצום שמאחד תרבויות, דתות, לאומים וגזעים מכל הקצוות.

לכן, אין לי שום דבר נגד רייגאן בעצמה, שתרקוד איך שבא לה ושתעוף על עצמה, אני בטוח שביבשת אוסטרליה כמו במדינת ישראל אנשים נמשכים לחוסר מודעות ואין לי ספק שהיא בדרך להיות כוכבת ענקית. הבעייה שלי היא עם המערכת שלא סיננה אותה לפני ודאגה להביא כישרון אמיתי לבמה הזאת על חשבונה. מצד שני אם לא היא אז כנראה לא הייתי כותב את הכתבה הזאת אז אולי אין פרסום רע? הברייקינג חווה עליות וירידות במהלך 50 שנות חייו, ולמרות שלא יהיה אותו שוב באולמפיאדת 2028 בלוס אנג׳לס, הוא עדיין ימשיך לאולמפיאדת הנוער בסנגל ב-2026, ובאופן כללי ימשיך להתקדם ולהתפתח. בישראל, למרות שהרמה גבוהה באופן יחסי, עדיין אין לזה הכרה ממסדית ורקדני הברייקינג יאלצו להמשיך להתפרנס מללמד ריקוד במתנ״ס ולהופיע בבת מצוות.

ולכל המצקצקים שראו את ההופעה של רייגאן ואומרים שברייקינג זה לא ספורט, או שצריך להעיף אותו ואת שאר ענפי הספורט הלא מדידים מהאולמפיאדה, יש לי מסר פשוט: אני מבין שאתם בעניין של להחזיר עטרה ליושנה, אבל ריצות ושחיות כבר נהיה משעמם. אז אולי בואו נחזור לעשות קרבות גלדיאטורים, הטלת יבוסים למרחק או ריצות על גחלים? חוץ מזה, אני מזמין אתכם לאימון ברייקינג בבת ים ביום ראשון בערב. נראה אתכם מנסים תרגיל אחד ואז אומרים שזה לא ספורט אחר כך.
אופירי (אופיר יוגב) הוא מפיק, יוצר, די.ג'יי וראפר, ובעברו היה אלוף הארץ בברייקדאנס ומקום שלישי באירופה. לפני כחודשיים הוציא את אלבומו "שירים על בנות".
התמונות בכתבה, למעט אלו של רייגאן, הם כולם אמני ברייקינג ישראלים. מוזמנים לעקוב ולתמוך