סופה של תקופה: ארבעה לילות אחרונים בבר הכי שמח של תל אביב

זהו. זה נגמר. זה עידן שהסתיים. זה היה עשור שמח בחיי הלילה של תל אביב, אבל בשבעה באוקטובר התחיל עשור חדש ולפחות בינתיים נראה שהשמחה לא בתוכניות שלו. הספוטניק, ממוקדי השמחה המרכזיים בעיר, לא נסגר בגלל המלחמה הזאת אבל התקופה בהחלט פחות מתאימה לאופי המשוחרר שלו שאיחד בין סחים והיפסטרים כמו מעט מאוד מקומות בעשור הזה. הלילה הוא יתחיל את מסע הפרידה שלו בארבעה לילות אחרונים בהחלט של שמחה.

>> אין מה להתלבט: הברים הכי טובים לבילוי אחרי העבודה

"נתחיל את הפוסט הזה בלומר תודה", נפרדו אתמול הספוטניקים מלקוחותיהם בפייסבוק, "תודה לכל מי שהגיע.ה, כל מי שלקח.ה חלק, כל מי שהתחבק.ה ודמע.ה ורקד.ה סופ״ש שלם ומושלם ביחד איתנו. אנחנו עדיין נוחתים אבל כבר רוצים לעדכן – הספוטניק יהיה פתוח לעוד 4 ימים, החל משלישי הקרוב ועד שישי (2.8 כולל). למי שלא הספיק.ה, למי שבא לו.ה עוד, הזדמנות אחרונה בהחלט, שירת הברבור, בואו לומר שלום".

 הערב (שלישי) יארח הספוטניק את כנופיית פיוז'ן קאלצ'ר לערב של Bass Talks, הרצאות ומוזיקה מזיז, מחר תתקיים מסיבת פרידה הומייד עם ליינאפ תקליטנים מופתי, בחמישי תוכלו לפזז במסיבת פרידה של איןהאוס ובשישי יתכנסו מוקירי הבר בשלושת החללים שלו למחול אחרון בהחלט בקלאב ובחלל ה"יעקב" הסמוך לו. פרטים נוספים אפשר וכדאי לברר בעמוד הפייסבוק.

על סגירתו של הבר דיווחנו בתחילת החודש, כשבעלי הספוטניק הודיעו שהם סוגרים את שעריו אחרי עשר שנים ולא מעט לילות שנמתחו עד השעות הקטנות של הלילה (או הגדולות של הבוקר). הסיבה הרשמית לסגירתו של הבר היא החלטתו של בעל הנכס לשפץ את הבניין, אבל אי אפשר שלא לחשוב במקביל על חיי הלילה התל אביביים, שהולכים ודועכים אט אט לנגד עיניינו. פרידה ממוסד צעיר אך יציב שעוזב את העיר, והגעגוע לחצר הנפלאה שלו כבר מתחיל.

החצר תשקוט. ספוטניק. צילום: באדיבות הספוטניק

מאז שנפתח הספוטניק לפני עשור בקצה אלנבי, ריחפה מעליו הידיעה כי בשלב כזה או אחר, בעל הנכס מעוניין לשפץ את הבניין. אלא שבעלי הבר החביב הצליחו בכל פעם לשכנע אותו לחתום איתם על חוזה הארכה נוסף, וכך המשיך הספוטניק לפעום, להתפתח ולהתרחב. נפתחו בו אזורי אמנות, עמדות תקלוט נוספות, חללים לרקוד בהם, תערוכות, ערבי סטנדאפ, אירועים מלאי משתתפים וחצר גדושה בהתרחשות. הספוטניק היטיב להיות הגו-טו, ואף מקום הקבע, של רבים וטובים בני העיר, וגם ספוט עמוס בתיירים. וביליב איט אור נוט, אפילו סולן קולדפליי כריס מרטין בילה במקום לערב אחד היסטורי.

״היינו מקום של כולם, כולם כולם. פריפריה ועירוניים, תיירים וחברים מהברים הסמוכים. שמנו דגש על זה שכל אחד היה יכול למצוא את עצמו בספוטניק ולהרגיש בנוח. אם לא בחלל אחד, אז בחלל סמוך לו", מספר עומר וורבל, אחד מבעלי המקום. "איכשהו, הצלחנו להתנהל ולהמשיך להתפתח גם כשחרב השיפוץ הייתה כל הזמן הצוואר. במשך עשור לא נתנו לה לעצור אותנו, עד שכבר באמת לא הייתה ברירה, ובעל הבית קבע שהשיפוץ יתחיל בתחילת אוגוסט".

"הלייט נייט גוסס", מסביר לי-און קרקובר, גם הוא אחד מהבעלים (וגם בעלי הבר מימון), ומחבר את הסגירה של המקום עם מגמה שמתפתחת בעיר. "זו הפכה להיות עיר של הייטקיסטים, והייטקיסטים קמים מוקדם למשרד". כיאה לתל אביבי, הוא נזכר בנוסטלגיה בימים בהם הגיע לעיר, אז היה הכל שונה. "היינו חבורה של אנשים שעובדים בברים, וגם יוצאים לברים שהחברים שלהם עובדים בהם. זו הייתה הקהילה, וזה הניע במשך זמן רב את חיי הלילה בעיר".

אז מה שונה כיום?
"מאז הקורונה אפשר לומר שאין הרבה סיכוי לחיות בתל אביב ממשכורת של ברמן. דאז הרווחנו שכר של בערך 10 אלף ש"ח, וזה הספיק לנו גם לשכר דירה, גם ליציאות ומסיבות ואפילו לארוחות במסעדה. היום רוב מי שעובד אצלי בבר מימון נעזר בהורים. זה לא אפשרי כאן אחרת".

אך זה לא בהכרח הסוף, כפי שמסביר בעלים נוסף של הספוטניק (כן, יש הרבה) יוני קנטרו, שדווקא מסכם עם אווירה אופטימית יחסית. ״אני בטוח שעוד יהיו הפתעות בעתיד לקבוצת הספוטניק. לכולנו יש עוד ברים ומקומות בעיר, צלחנו עשור של עשייה משותפת, ואנחנו לא ניעלם״. טוב, עם תשעה(!) בעלים שונים, זה כנראה נכון בדרך כזו או אחרת – מישהו בוודאות ישאר בסביבה. תודה על הטיסה לחלל ספוטניק, היית קוסמונאוט נפלא בחיי הלילה התל אביבים. נתראה בחלל הבא.
הספוטניק, אלנבי 122