מאז שמארוול חזרה לדיסני ראינו שינוי משמעותי בתכנים שלה. בתור התחלה – אין סקס, ואם יש, זה כדי להביא ילדים. חס וחלילה שמישהו יקיים יחסי מין לשם הנאה בלבד. זה לא מסתיים רק בזה: גם הקונפליקטים המרכזיים הפכו שטוחים יותר עם הזמן. אם ב"איירון מן" הראשון קיבלנו סוחר נשק שנחטף על ידי ארגון טרור רצחני, כעת המטרה כמעט בכל סרט או סדרה של ענקית הקומיקס היא להציל את העולם (או את המולטיוורס) וזה הפך את היקום הקולנועי של מארוול למאוד דיכוטומי, הטובים נגד הרעים, מה שמשעמם נורא מהר.

>> מה חדש בדיסני+: 6 סדרות וסרט ענק אחד שבטח תרצו לראות ביוני
>> אנשים באינטרנט יודעים על מה אתם מביאים ביד. יתכן שזאת בעיה

מזל בשאמזון פריים מזכירים לנו איך סיפור של מארוול אמור להיראות ב"ספיידר-נואר", שבו ניקולס קייג' מקבל את התפקיד הראשי בתור גיבור על בקליבר הראוי לו – ספיידרמן. כן, ניקולס קייג' משחק את ספיידרמן. לא, זאת לא בדיחה, הוא באמת משחק את ספיידרמן. כן, זה טוב באופן מפתיע. לא, אין הופעת אורח של גוסט ריידר. כן, אני מסכים שזה מתבקש.

בעקבות סיבות משפטיות והבלאגן סביב הזכויות על ״ספיידרמן״, שמו של ספיידרמן ביקום הזה הוא לא פיטר פארקר (לפחות לא באופן ישיר), אלא בן ריילי, חוקר פרטי בהווה וגיבור על בדימוס שפרש לאחר שלא הצליח להציל את אהובתו, רובי. כעת הוא מסתבך עם העולם התחתון של ניו יורק וספציפית עם סילברמיין, מאפיונר שאיתו "העכביש" (כפי שהספיידרמן של היקום הזה נקרא) התעמת מספר פעמים בעבר.

בהיעדר הגיבור במסיכה, סילברמיין צבר כוח ואוחז בצוואר של ניו יורק – גם במשטרה וגם בראש העיר עצמו. כעת, אחרי שדירתו הוצתה, סילברמיין נחוש לדעת מי ניסה לשים קץ לחייו, ולצידו גלריית פושעי-על כמו קאט הארדי (גרסת שנות ה-30׳ של פלישיה הארדי, החתולה השחורה), איש החול, מגה וואט וטומבסטון שקיבל עיבוד לייב אקשן ראשון על המסך, לאחר שתי הופעות מוצלחות של הדמות גם במשחקים של ספיידרמן, גם בסרטי הספיידרוורס וגם בסדרת האנימציה "ספיידרמן הידידותי מהשכונה".

כמי שגדל על הקומיקס של ״ספיידר-נואר״ קיוויתי לראות גלריית נבלים קצת שונה, אבל הנבלים האלה בהחלט מספקים את העבודה ונעים יפה בשטח האפור מבחינה מוסרית. טומבסטון ואיש החול הם בכלל שבויי מלחמה לשעבר שנזקי המלחמה רודפים אותם, דמויות שקל לאהוב גם כשהם עובדים אצל סילברמיין. גם דונל גליסון עובר מצוין כארכי-נבל ונותן הופעה מצוינת כסילברמיין, כשהוא מצליח להיות שנון, מצחיק וחביב ומצד שני מטיל אימה ולא צפוי.

ניקולס קייג', לעומת זאת, הוא ההפתעה האמיתית. הוא עשה עבודה לא רעה בתור קולו של ״ספיידר נואר״ בסרטי ה״ספיידר וורס״, אבל הליהוק המחודש שלו ללייב אקשן בהחלט הרים גבה. למרות זאת, הוא נותן הופעה חיה ואנרגטית וסגנון המשחק שלו, שידוע כמוקצן, מתאים להפליא לסגנון של שנות ה-30 וה-40. למעשה, הוא והפאם פטאל שלנו, לי ג'ון לי, הם הדמויות היחידות שמצליחות לקלוע בול לסגנון הפילם נואר מכל הבחינות – הכתיבה, המשחק והבימוי – מבלי להיות יותר מדי מודרניות או יותר מדי תיאטרליות. כן, ניקולס קייג' הוא לא השחקן הכי תיאטרלי בקאסט. גם אני הופתעתי.

אז הבנו שיש לנו פה סדרה די טובה, שמספרת סיפור מעניין על ספיידרמן ומצליחה להציג לנו גרסה קצת יותר בוגרת וחשוכה של איש העכביש. השאלה היחידה שנותר לנו לענות עליה היא האם לצפות בשחור לבן, או בצבע?הרעיון לשחרר את הסדרה בגרסת צבע וגרסת שחור-לבן הגיע מקייג' עצמו, שרצה שהסדרה תדבר גם לדור הצעיר יותר. החשש ששחור-לבן ירתיע צופים רבים מתחת לגיל 20 בהחלט מובן, מובן ולכן אמזון פריים עשתה ניסוי מעניין, אם כי לא חסר תקדים (מארוול כבר עשו את זה קודם עם "איש זאב בלילה") ושחררה את שתי הגרסאות במקביל. צפיתי בשתי הגרסאות האלה וכמו בדרך כלל – יצירה הכי טובה כשהיא מוגשת לפי כוונת המשורר. זה לא שהגרסה הצבעונית גרועה, אבל לא כך הסדרה הזאת צריכה להיראות.

אמזון פריים הצליחו באמצעות טכנולוגיית True Hue ליצור אפקט שבו זה נראה כמו סרט שחור לבן שנצבע מחדש, ממש כמו פעם, וכך לשמר במידת מה את תחושת התקופתיות. ואכן יש יתרונות לכך – רואים יותר פרטים, נוספת תחושת ריאליזם מסוימת וחלק ממש מזערי מהשוטים באמת יפים יותר כשהם צבועים. אך כל כך הרבה אימג'ים אמנותיים יפים שלא ציפיתי לראות בסדרת קומיקס פשוט הולכים כך לאיבוד. לעומת זאת, השחור לבן פשוט מנוצל באופן יוצא מן הכלל, מתאים לסגנון, ולכל שוט כמעט יש קסם משלו.

בין השחור והלבן, הסדרה הזאת מצטיינת בלייצר תחום אפור לספיידי. לא מדובר בספיידרמן החינוכי שגדלנו עליו, אלא באדם שהעיר הגדולה הצליחה לשבור. הוא מקלל, נוטה לאלכוהוליזם ומעשן והפצע שבדמות הוא גם זה שמוביל אותה. זה מרענן, זה חדש וזה פשוט כיף לראות, במיוחד אחרי שניסו לייצר לנו ספיידרמן בוגר ואפל יותר עם אנדרו גארפילד ונכשלו. קהל היעד פה הוא ללא ספק אנשים שגדלו על ספיידרמן ורוצים שהדמות תתבגר איתם, אבל תכלס? זה סיפור טוב, עם דמויות מעניינות ונבלים נהדרים. מומלץ בחום לצפות בזה בשחור-לבן, אבל אם החלטתם לצפות בצבע זה בסדר, תהיו צופים עצלנים, אנחנו לא שופטים. טוב, אולי קצת.

בונוס קטן לסיום:דמויות שנשמח לראות בעונה הבאה:נורמן אוסבורן, מונטנה (למביני עניין), ריינו, הלטאה, וממש למביני עניין: האמרהד. תנו לנו את פאקינג האמרהד בלייב באקשן בקרב על העיר מול קינגפין נואר בבקשה.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• ספיידרמן
• ניקולס קייג'
• אמזון פריים
• סדרות מומלצות