סירת הצלה: "עד שתחזור" הוא משב רוח מרענן בקולנוע הישראלי

מ"מציצים" של אורי זוהר ועד "קרוב אלי" של תום נשר, חוף הים הוא דימוי מרכזי בקולנוע הישראלי, אבל פרט ל"דליה והמלחים" של מנחם גולן מ-1964 וכמה סצנות ב"אבא גנוב 2" מ-1987, אני מתקשה להיזכר בסרטים שהתרחשו בלב ים. מבחינה זו, סרט הביכורים של התסריטאית הוותיקה שרי אזולאי תורג'מן הוא חידוש משמח בקולנוע שלנו. אזולאי תורג'מן, שהקדישה את הסרט לאביה, מספרת שהוא היה סקיפר עצמאי. היכרותה האישית עם חוויית השיט ניכרת היטב ב"עד שתחזור", המגולל את סיפורה של נערה שיוצאת לבדה אל הים הפתוח בסירת המפרשים המשפחתית. הקו העלילתי המקביל, המתמקד באמה ובאחיה של מאיה שנשארו על היבשה, אינו מפותח דיו, אבל סצנות ההפלגה עצמן יפות ומצולמות היטב, וזה כוח המשיכה העיקרי של הסרט.

>> ימי פומפיי: כל העולם יראה את סרט ההופעה האיקוני הזה. וגם אתם

"עד שתחזור" נפתח בלילה, כשמאיה בת ה-16 (הלל ינאי-שני בבכורתה הקולנועית) פולשת למעגן נעול ו"גונבת" את "ליידי בירד" (האם זאת מחווה לסרט ההתבגרות של גרטה גרוויג, או שמה זה מוטיב אוטוביוגרפי?). מהתחלה ברור שמאיה יודעת את דרכה בסירה, אבל מה מניע אותה נגלה רק בשלב מאוחר. אלה סצנות נטולות מילים שמרתקות אותנו לפעולותיה המיומנות של מאיה. הפסקול מורכב רק מרעשי הים והסירה, ומצלילי מוזיקה מרחפת שלתחושתי לא העשירו את החוויה. גלי הים אינם סוערים, ו"עד שתחזור" אינו מתפתח לדרמת הישרדות בסגנון "חיי פיי" או "הכל אבוד" עם רוברט רדפורד. זה יותר הרהור פיוטי על החיבור הנפשי לים האינסופי. אבל בלב ים, גם משב רוח קל או רגע של חוסר תשומת לב יכול לגרום לתאונה מסוכנת.

בהמשך מצטרף אל מאיה סקיפר קפריסאי חתיך ונחמד – אולי נחמד מדי – בשם ניקוס (דניאל ליטמן מ"תאג"ד" ו"קרב אוויר"). בינתיים בבית בחיפה אמה (עדי גילת) ואחיה (אופק פסח מ"קרוב אלי") מגלים שהיא חמקה ואינם יודעים מה לעשות. היעדרו של אבא רומז לנו ששם מסתתרת הדרמה. הסרט צולם במהלך ימי מגפת הקורונה, מה שכנראה מסביר את מיעוט האנשים הנראים על המסך גם בסצנות היבשה, אם כי זה הוסווה היטב כבחירה אומנותית. "עד שתחזור" הושלם כבר ב-2022, ויצא לסיבוב פסטיבלים בעולם בטרם שב לנמל הבית.

זהו סוג של סיפור התבגרות על נערה עקשנית, אמיצה ובעלת תושיה, שיכול לדבר אל קהל צעיר, כפי שמעיד פרס חבר השופטים של הנוער שבו זכה בפסטיבל הקולנוע הצרפתיONE Country ONE Film ב-2024. מאיה היא גיבורה מרשימה שאינה מרבה במילים גם כשהיא בחברת אנשים, וינאי-שני מצטלמת היטב, גם אם לפרקים הופעתה חסרת עומק רגשי. הכל מוביל לסצנה תת מימית יפיפייה, שנדמה שהיא סיבת קיומו של הסרט – התשואות מגיעות גם לצלם עידן ששון ("עיד").

חבל שאחרי סצנת השיא, "עד שתחזור" נופל לקלישאה של מבט ישיר אל המצלמה – בחירה שלא מצאתי לה הצדקה. יש כאן גרעין סיפורי מוצלח וברור שהבמאית, שיש לה ניסיון רב כעורכת תסריטים, מעוניינת יותר במסעה הימי והרגשי של מאיה מאשר בסיפוריהם של אמה ואחיה, שנותרו גם הם ברמת הקלישאה. התוצאה הכוללת היא סרט יפה אך לא שלם, ועדיין זה משב רוח מרענן בקולנוע הישראלי.
3 כוכבים
בימוי: שרי אזולאי תורג'מן. עם הלל ינאי-שני, דניאל ליטמן. ישראל 2022, 95 דק'