טיים אאוט timeout

בויז וויל בי בויז? הגיע הזמן לחשוב מחדש על איך אנחנו מגדלים בנים

| מאת: עדי סמריאס

להביע רגשות זה בסדר, גבריות היא לא משהו שצריך להוכיח ולהשיג הכל בכל מחיר זה ממש לא הכרחי. המדריך לגידול בנים, גרסת 2019

(צילום: Shutterstock)

ההשפעות של עידן MeToo על בנות הגדלות ומתבגרות בו יהיו כנראה משמעותיות, גם אם נזכה לראות את הפירות רק בעוד כמה שנים כשהן יתבגרו וישתלבו ב"עולם המבוגרים". אך כבר היום הפמיניזם מספק מודלים רבים לחיקוי. ילדות יודעות יותר מבעבר שהן לא חייבות להתיישר לפי התרבות הפטריארכלית המחפיצה. עבור דור שלם שהעולם כולו מונח בכף ידו, החשיפה אל השלכות המאבק היא מיידית. אבל מה לגבי בנים הגדלים ומתבגרים אל אותו עולם?

ההסללה המגדרית מתחילה כבר בגיל הינקות. בנות יולבשו בוורוד ובנים בכחול. חנויות הצעצועים מחזיקות בובות של נסיכות עבור בנות וצעצועים של לוחמים עבור בנים. בשיעורי הספורט בבית הספר הבנים ישחקו כדורגל והבנות מחניים. בית הספר הוא כנראה המקום שתופס את המקום המרכזי בעיצוב תפיסות המגדר של הילדים, מכיתה א' ועד הצבא, שם החלוקה המגדרית מגיעה לשיא. אבל יש מקום לאופטימיות – ההגמוניה של הדורות הקודמים נסדקת, ויותר ויותר ילדים ומתבגרים מבינים שפג תוקפם של חלק מעקרונות העולם הגברי הישן. הבעיה המרכזית היא מחסור במודלים לחיקוי המתאימים לעת הנוכחית.

"בנים כל הזמן מחזיקים בשני סוגי שיח. המודעות חלחלה, הם יודעים שהם לא יכולים להתנהג כמו הדור שמעליהם אבל הם לא יודעים מהי האופציה החלופית. עשינו עבודה עם נערות ולא מספיק עם נערים", אומרת שרון אורשלימי, דוקטורנית לניהול מערכות בריאות ומחנכת למיניות. "הם מאוד אבודים ומאוד מפוחדים, נשללו מהם זכויות היתר והם לא יודעים למלא את החלל. גם המודלים לחיקוי של האבות או האחים הגדולים או הדודים כבר פחות תקפים. הדרך הכי טובה זה לשים אופציות של גבריות אחרות שמאוד קשה למצוא".

איור: דורון פלם

בשנים האחרונות החלה מערכת החינוך לשים דגש על שוויון מגדרי בדגש על עבודה עם בנים. "גברים פגיעים בדיוק כמו בנות", מציין המטפל והמרצה תמיר אשמן ומזהיר מפני השלכות ההסללה שיגרמו לבנים להדחיק את עולמם הרגשי כמקובל בנורמה הישנה. "לבנים יש יכולת מולדת לדבר את הפגיעות כמו בנות, אך אנחנו כחברה צריכים לשרת את הגבריות הישראלית הפצועה והפוצעת, והשנים הראשונות במערכת החינוך קריטיות, גם עבור בנים כבר מגיל הגן. אנשי החינוך צריכים לעבור הכשרה נכונה לחינוך רגיש למגדר ואיך לעבוד עם בנים במערכת החינוך". לדבריו, "ילד שלומד מגיל 3 להדחיק את עולמו הרגשי הוא פצצת זמן מתקתקת". מחקרים מצביעים על כך שהדחקה רגשית בילדות עלולה לבוא לידי ביטוי בגילים מאוחרים באלימות, התמכרויות, דיכאון ועוד. בשלב הביניים המכריע בין העולם החדש לישן שבו אנו נמצאים, נוסף נדבך למסלול ההתבגרות של בנים, מה שאורשלימי מכנה דיסוננס תפיסה ערכי. "הרבה נערים יודעים לדבר את השפה שלפיה ברור שאם היא לא רוצה אז זה לא", היא אומרת, "אבל ברגע האמת המיומנות קצת לקויה, ואז נוצר דיסוננס תפיסה ערכי: 'אני מודע ועברתי חינוך מחדש אבל בפועל אני לא מצליח לעמוד בסטנדרט', כי הלחצים כולם מופעלים באותה סיטואציה".

על פי המשרד לביטחון הפנים, אחת מתוך שלוש נשים בישראל תותקף מינית בחייה. הסטטיסטיקה הלא רשמית מדברת על שיעור גבוה בהרבה. הורים לבנות חושבים על כך לא מעט. אך מה זה אומר עבור הורים שמגדלים בנים? מחקרים שונים בעולם מראים כי שיעור הבנים שנפגעים מינית לפני גיל 12 זהה לשיעור הבנות שנפגעות מינית באותה שכבת גיל. על פי מחקר של מיזם טריאנה למניעת התעללות בילדים, גם בגילים מאוחרים יותר – עד גיל 16 – שיעור הפגיעות בקרב בנים נמוך רק באחוז וחצי משיעור הפגיעות בקרב בנות.

כל הדברים הללו צריכים לעודד מחשבה חדשה על האופן שבו בנים מתחנכים – מה נכון, מה הכרחי ומה אינו אלא תולדה של תבניות מחשבה מיושנות ולא רלוונטיות. שוחחנו עם מומחים מתחומי ההוראה והחינוך בניסיון להציג כללי אצבע שיכולים לסייע לגדל כאן דור של בנים עם תפיסה מיטיבה של גבריות.

עוד כתבות מעניינות:
בתי הספר הכי מיוחדים בתל אביב והסביבה
יותר ויותר הורים בוחרים בחינוך הביתי. האם הוא מתאים גם לכם?

  1. גם בנים בוכים

התיבנות מתחיל בבית, מציין שי אור, מנחה הורים, מפתח גישת "הורות כמעשה נסים" ומחבר ספרים בנושא. לדבריו, הילד מחקה בשנים הראשונות את מה שהוא רואה בבית. "אם בבית הילד פגש את אבא שלו ליד השולחן עם פרצוף עצוב והוא שאל אותו מה קרה, והאבא ענה שהוא נפגע מהבוס או שהוא מפחד מפרויקט שייכשל, מה שהוא חווה הרבה יותר חזק מבית הספר או ממה שהוא רואה במדיה. לעומת זאת, אם הוא רואה רק את אימא מבטאת רגשות, בוכה או כועסת, ורואה את אבא מבטא רגשות רק לעתים רחוקות, זה לא טוב". אור מדגיש את תפקידה של האם כמי שמעצבת את עולמו הרגשי של הילד, כמי שמלמדת אותו כמה אישה היא דבר חשוב ועד כמה מיניות היא לגיטימית, וגם עד כמה חשוב להרגיש. "אם לדוגמה נאבד לילד צעצוע אהוב, במקום להגיד לו 'אל תהיה תינוק, נקנה חדש', כדאי שהיא תסתכל לו בעיניים ותגיד 'כן, זה נורא עצוב' ותיתן תוקף לכאב שלו". שי מציין שהמפתח הוא בשינוי האסטרטגיה מהפחדה לרגישות, "כי בן אדם שלומד להיות רגיש לעצמו ולמיניות שלו ונמצא בקשר עם הרגשות שלו הוא בן אדם שלומד להיות רגיש לאחרים".

אבל מה אם ייצא לי ילד כאפות? לא מעט אבות ישראלים ישאלו את השאלה הזו בתגובה לדברים הללו. על כך עונה תמיר אשמן: "הטעות הקלאסית של ההורה היא 'לכסח' את הבן בבית כדי שלא יכסחו אותו בבית הספר – אני אייצר אבהות קשוחה כדי שיסתגל לחברה הקשוחה של הבנים. מה שקורה זה שהאבא פוגע בעמוד השדרה של הילד והוא מאבד את הביטחון העצמי מול הילדים. בן שמחובר לפגיעוּת יעבור פחות התעללויות מילד שותק שלא יודע להציב גבול. ילד שלא יודע לתת תוקף לעולם הרגשי כמבוגר לא ידע להגיד מה הוא צריך, ילד שמנוכר לצרכים לא מסוגל להיות אסרטיבי ואם הוא לא יודע להיות אסרטיבי הוא לא יודע לבטא את הצרכים שלו במערכות יחסים".

  1. בנות זה לא פחות מבנים

"כל בית ספר צריך לחנך את הרחבה, את המסדרונות ואת הקיוסק לשוויון מגדרי", אומר ד"ר ירון שוורץ, חוקר גבריות ורכז תחום המגדר בתיכון הניסויי-דתי הרטמן בנים בירושלים, שעבודת הדוקטורט שלו עוסקת בתפקידם של נערים בביסוס חברה שוויונית. "זה אומר ייצוגיות בלשון זכר ונקבה, חדר מורים ומורות וכו'". אורשלימי מוסיפה: "אפשר לעשות פרויקט מדעי לבנות אבל אם על קירות בית הספר כל הציטוטים הם של גברים מדענים והמרחב הבית ספרי מאדיר הצלחות של גברים ושוכח נשים, אז מה הערך של זה?". מעבר למרחב השוויוני והנחלת הערכים דרך מסרים על קירות בית הספר, צריך לקחת בחשבון שכשמדברים עם בנים על שוויון מגדרי יש עוד חומה לפרוץ. "זה מוצר שהם לא רוצים לקנות", מציין שוורץ. "אי השוויון אומר שהם בפריבילגיה ושוויון מטה את יחסי הכוחות, במירכאות. בשלב הראשון צריך לגרום להם להפוך לאוהדים של הנושא, להתעניין. השלב הבא הוא לגרום להם להבין שיש בעיה, שכל אישה מסביב – האימא או האחות – יכולות להיפגע מאי השוויון ולחוש לא בטוחות במרחב הציבורי, וכשאתה גבר אתה חלק מהבעיה". זהו שובר השוויון מבחינתו של שוורץ, הרגע שבו הם מבינים שיש בעיה, "שהם סובלים מאי שוויון מול גבריות שהם צריכים להיות כמוה ולא מרגישים טוב מולה. כל נער מסתובב עם מחשבה בראש שהוא לא הגבר שהוא צריך להיות".

  1. פורנו זה לא חינוך מיני

"המורה העיקרי של נערים הוא פורנו וזאת בעיה חמורה", אומר דור כהן, עובד סוציאלי קליני שעובד עם בני נוער ומבוגרים במרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. "לרוב המורים קשה מאוד לדבר על מיניות עם בני נוער, אבל הם חייבים להיות מסוגלים לדבר על זה באופן ישיר גם אם הם מרגישים מובכים". החשיבות של חינוך מיני פתוח ונכון מגיל צעיר היא קריטית. החרדה הנוכחית, אומר שי אור, נוגעת לתהייה "איך נגדל בן כך שלא יהיה סיכוי שבגיל 25 הוא יחפצן נשים או אפילו ינצל את הכוח שלו וישים להן סם אונס במשקה". בשביל זה, הוא אומר, הילד צריך לפגוש את המיניות שלו. "בבתי ספר מלמדים איך באים ילדים לעולם ויש תוכניות נגד אלימות מינית, אבל מה עם להראות שמין הולך יחד עם רגישות והנאה ותשומת לב לעצמך ולמי שאיתך?".

חינוך מיני לקוי הוא גם הגורם לחוסר סובלנות כלפי מאפיינים מיניים או מגדריים "מחוץ לנורמה", וזו הסיבה שכמעט כל בן ספג בילדותו ובנעוריו את הקללה "יא הומו". החינוך לגבריות שמשיגה כיבושים מיניים היא גם הגורם לקללה "יא בתול", שאמורה להוריד את הערך ממי שאין לו ניסיון מיני, או סתם ממי שנתפס כרכרוכי.

  1. לא זה לא

"הייתי יום אחד עם חברות", מספרת אורשלימי, "לאחת יש בן ולשנייה בת, שניהם בגיל 3. הבן חיבק את הבת מלא זמן ובשלב מסוים היא ניסתה להשתחרר. פניתי אל הבן ואמרתי 'אני יודעת שאתה חושב שזה נעים לה, אבל היא לא מעוניינת, בוא תשחרר', והוא שחרר. האימהות צחקו שאני עושה חינוך מיני לילדים". אורשלימי מבקרת את התפיסה שבה "להראות אהבה זה לכפות מגע על ילדה. כל הדבר הזה שכשהוא מושך לך בצמות הוא בעצם אוהב אותך, זה אומר שאלימות שווה אהבה". לדבריה הכרחי ללמוד לקרוא שפת גוף מגיל צעיר: "צריך ללמוד ולדבר על הדחייה, על כך שזה לא אומר כלום על הגבריות". דור כהן מוסיף שהתפיסה אצל בנים היא שהם חייבים להשיג מין ואסור להם לקבל לא. "המסר שאני מעביר הוא שהמורה הכי טוב הוא הפרטנר שהם איתו באותו רגע. צריך לשים לב לתקשורת, להסכמה".

פייר, התרגשנו

הדבר הבולט ביותר בכניסה לבית הספר רמת החייל הוא השלט הגדול בכניסה ל"חדר המורות". לצד תמונותיהם של נשיא המדינה והרמטכ"ל תלויה תמונה של נשיאת בית המשפט העליון, והציטוט על הקיר הוא של הפרימטולוגית הבריטית המהוללת ג'יין גודול. חבורה של בנות ובן יוצאת אל החצר. אחת הבנות מחזיקה כדור. לפני חמש שנים נכנס לתפקידו המנהל אילן קרן שהחליט שהסללה מגדרית אאוט ו"חינוך מודע מגדר" אין. כולן לומדות רובוטיקה, כולם לומדים תנועה. תעודות הערכה הן בלשון נקבה וזכר, כמו השלט "ברוכות וברוכים הבאים לכיתה א'". ואלה רק דוגמאות אחדות משינוי תפיסתי שלם. לפעמים אומרים לו "תיזהר מהפמיניסטיות האלה", הוא אומר. לפעמים מורה מבקשת מהבנים לעזור לה להזיז שולחנות ומהבנות לסדר את הארון. בשיעור של המורה מאיה, כשהילדים מאבדים ריכוז היא מגיבה כך: "כשאני מדברת אתם מקשיבים ואתן מקשיבות". אחרי שהקריאה מספר ילדים על רוזה פארקס, בחלק שבו פארקס מתפנה למהפכות חדשות, היא מספרת לילדים שיום יבוא וגם הם יוכלו להשפיע כמוה. "אני רוצה להיות שחקן כדורגל", אומר תום, ושואל: "גם לבנות יהיה כדורגל?". זה הדליק את אלונה, שניכר שהחוש החברתי מפותח אצלה. "צריך שלבנות יהיה כדורגל, ובאותה קבוצה של הבנים כדי שזה יהיה פייר".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 569c449