טיים אאוט timeout

זהבה, מאחורייך: האם פעילי יוזמת אבוקדו יעמדו בראשות מרצ?

| מאת: גיא פרחי

ענת ניר ואמרי קלמן הם אנשי לילה ועשייה חברתית להט"בית, שהחליטו להתמודד על ראשות מרצ תחת המותג "אבוקדו". האם אנו עדים לרגע פוליטי משמעותי או למפגן חוסר מודעות תל אביבי?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/06/sizes/Ben-Kelmer-6_H_wo_680_382.jpg
"גם הלהט"בים יכולים לנהור לקלפיות". ניר וקלמן (צילום: בן קלמר)

בשנת 2015 האגודה למען הלהט"ב, שהוקמה ב־1975 בעיקר במטרה להילחם באיסור על משכב זכר בחוק הישראלי, עוד הייתה ארגון עבש ומאובק הנתון לשליטתם הבלעדית של גברים לבנים. אז התארגנה קבוצה השייכת לדור הלהט"בי החדש, כזאת שצברה את ההון הפוליטי שלה ביזמות הקשורה בעיקר בחיי הלילה, והפיחה בה רוח רעננה: מספר החברים שילש את עצמו, והאגודה החלה לשמש בפועל כארגון גג הלוקח על עצמו את שיתופי הפעולה עם ארגוני הקהילה השונים – מארגון הנוער הגאה עד הפורום הבי־פאן־פולי. עם הדמויות הבולטות במהלך נמנו אמרי קלמן (30), חבר ועידת מרצ ששימש כיושב ראש שותף של האגודה לצד תחזוק עסקיו המצליחים בעיר (שפגאט, כולי עלמא ועוד), וענת ניר (37), יושבת ראש המכללה הכלכלית לנשים פמיננסי וחלק מצמד ההפקה דנה וענת, שהייתה חברה בוועד המנהל של האגודה עד לאחרונה.

שפגאט. צילום: יואב שלף

היחצן דומה לפוליטיקאי. שפגאט צילום: יואב שלף

לפני כשבועיים הודיע קלמן שמכר את החלק שלו בעסקיו ופרש מתפקידיו הציבוריים; במקביל הכריזה ניר על מעבר מעשייה אזרחית לזירה הפוליטית. השניים מובילים קבוצת פעילים המכנה עצמה "אבוקדו" (יש מי שיגחך לנוכח השימוש הגס בעולם המושגים השיווקי של חיי הלילה) ומטרת ההשתלטות התורנית היא ארגון עבש, ביורוקרטי ומאובק אף יותר: מפלגת מרצ, בעצם הנהגת מפלגת מרצ.

"עד כה פעלנו לקידום שוויון ללהט"בים, אבל עם הזמן הבנו שיש משהו מעט אבסורדי בשיח הזה", אומר קלמן. "הרי גם אם נישאר עוד עשור באגודת הלהט"ב ונצליח להביא לשוויון זכויות מלא, לרבות נישואים חד מיניים ופונדקאות, נגלה שבקהל שעבורו נלחמנו עדיין יש פערים: הלהט"בים הערבים לא שווים ליהודים, הנשים עדיין לא שוות לגברים, הפריפריה עדיין לא שווה לתל אביב. הבנו שיש צורך בעיסוק בפוליטיקה שהיא מעבר לזכויות להט"ב, והתחושה היא שכעת יש הזדמנות. מרצ נמצאת היום בשפל שמאפשר לכוחות חדשים לפעול בתוך המפלגה ולעצב אותה".

"בתוך מרצ יש המון השקעה של אנרגיה בחיכוכים ומחנאות", מוסיפה ניר. "אנחנו פועלות בתוך פריזמה של שיח מקדם, של פוליטיקה חיובית. מרצ לא מייצגת ציבורים גדולים בחברה הישראלית, והמפלגה שאנחנו רוצים לבנות על היסודות של מרצ משרתת ציבור רחב יותר. יש כוחות בשטח שמתחילים להתאסף לכיוון פעולה משותפת שתוביל אותנו לקואליציה. אנחנו מסיירים בארץ ומוצאים שותפים מעניינים, שמאתגרים את השיח ומצטרפים לאמונה במשהו גדול, חזק וחדש".

כשהם נשאלים מי הם השותפים המעניינים מרחבי הארץ, הם עונים בעמימות כי מדובר ב"אנשים מן היישוב" וכי "שותפויות מסוג זה הן תהליך שמבוסס על יצירת אמון ובעיקר דיאלוג מתמשך. יש כבר לא מעט דיאלוגים כאלה בתקווה שיהיו עוד רבים ובעיקר ארוכי טווח".

זהבה גלאון. מתוך תשדיר הבחירות (צילום מסך)

אשפית קולות. גלאון בתשדיר הבחירות של מרצ (צילום מסך)

ניר וקלמן מגנים על הטקטיקה הטפילית בנחרצות ("אנחנו מאמינים במוצר הזה, אבל כל עסק צריך שיפוץ"), ואין כל ספק שמפלגה כמו מרצ, המתאפיינת במנגנון המחמם את פעיליה הצעירים על הקווים עד ייאוש, זקוקה לדם חדש. אך השאיפות הגבוהות, כולל הכוונה להריץ אחד מהשניים לתפקיד יושב ראש המפלגה (שאותה הם מקווים לכנות "ארצ"), נושאות עמן שתי נקודות עיוורות שמקורן בתמימות במקרה הטוב ובזחיחות במקרה הטוב פחות. תחילה, שאיפה לעקר את מרצ מן המסורת האופוזיציונית של המפלגה, מההתנגדות הבלתי מתפשרת לשלטון הימין, ולהפוך אותה למפלגה ממורכזת שתמצא את דרכה רצופת הפשרות והדילים לתוך הקואליציה. שנית, ניגוח הראש בתוך הקיר הביורוקרטי של מוסדות מרצ, הנשלטת בידי ועידה בת 1,000 מתפקדים המשמרת את כוחה באורח מעגלי, והציפייה להביס אשפי קולות כגון זהבה גלאון ואילן גילאון במגרשם הביתי.

שותפים לא צפויים

בחזון האוטופי של אבוקדו, המומשל על ידי ניר עצמה לאוטופיה הפוליטית המתוארת בסרט הבריטי "גאווה", המאבק הלהט"בי מושיע בדרכו את מאבקי כל המדוכאים האחרים ("הקהילה הגאה מתגבשת לא סביב העדפה מינית אלא סביב ערכים משותפים, יש להט"בים שלא שותפים לה ויש סטרייטים שכן"). אך גיבורי הסרט "גאווה" מעולם לא נדרשו לכתת את רגליהם לאספות קיבוץ או לשכנע פעיל להט"בי ימני להתפקד למפלגה המבקרת את צה"ל באופן סדרתי.

"אנחנו לא מעוניינים בפוליטיקת זהויות שטחית שבמסגרתה יקנו לנו שריון כלשהו במפלגות הקיימות", אומרת ניר. "אנחנו מדברים על קהילת הלהט"ב כפריזמה שדרכה אפשר להסתכל על שינוי חברתי כולל. השותפות הראשונה שלנו בהקשר זה תהיה עם חרדים וערבים, שתי קהילות שהיום מרצ כמעט לא אומרת להם כלום. ובעניין הישיבה בקואליציה, אפשר להפנות את השאלה לקוראים: האם הישיבה המהותנית של מרצ באופוזיציה לא נחשבת כשלעצמה לתמיכה אקטיבית בשלטון הימין?".

מתוך הסרט "גאווה" (צילום מסך)

לא כיתתו את רגליהם לאספות קיבוץ. גיבורי הסרט "גאווה" (צילום מסך)

השאיפה לקרוץ לקהילות אחרות איננה בעייתית רק כלפי חוץ, אלא מקימה עליהם גם ביקורת בתוך הקהילה הגאה. לקלמן זוכרים את ההתקוממות כנגד שריקות הבוז שהופנו ליובל שטייניץ בעצרת שהתקיימה לאחר הרצח של שירה בנקי, ולאחרונה גם את סגירת השפגאט בערבי שבת. "זו הייתה העצרת הראשונה שבה הקהילה עמדה על הדרישות שלה בפני הפוליטיקאים שבאו לנאום, וביקשנו מחד גיסא לא לאפשר מקום לאנשים שלא מוכנים לחתום על טופס התמיכה בקהילה, ומאידך גיסא – גם לא לאנשים שבוחרים להשתיק אנשים שחושבים אחרת מהם", הוא מסביר. "בכלל, השאיפה שלנו היא לעבור משיח של שמאל מול ימין לשיח של רדוד מול עמוק. הרוח הזאת, שבה פוליטיקאים לוקחים חלק בשקרים גסים, כמו שעשה שטייניץ בעניין הטופס, היא סממן רדוד, וזו גם סיבה שבגללה אנחנו נכנסים לפוליטיקה".

למה ללכת ישר על ראשות המפלגה? קלמן עונה: "זו לא זחיחות אלא אומץ. הלוואי שעוד מנהיגי קהילות צעירים ומוכשרים יאזרו אומץ ויתגייסו לצו השעה. שיצטרפו להנהגת המפלגות החברתיות, למפלגות החרדיות ולמפלגות הערביות, כדי שתהיה מנהיגות חדשה, רחבה ומגוונת שמחפשת את מה שמחבר בינינו ולא את מה שמפריד".

ניסחתם נקודות פרקטיות שתרצו לקדם עם ההגעה לכנסת?

קלמן: "אנחנו עדיין לא בשלב להגדיר את זה, אבל יש דברים במצע של מרצ שהם מצוינים ואנחנו בהחלט חותמים על 80 אחוז ממנו, לרבות השאיפה לסיים באופן מיידי את הכיבוש הצבאי על עם אחר. הבעיה נעוצה בתרגום המצע למציאות. הרי במצע של אגודת הלהט"ב לא היה כתוב שהוא ארגון שוביניסטי אבל בפועל לא היו בו נשים. במצע מרצ לא כתוב שהמפלגה תפעל ללא מזרחים אבל בפועל זה מה שקורה. העניין הוא לתרגם את הרעיונות לפרקטיקה ולא לשבת בקפה תל אביבי ולנסח עקרונות יפים במנותק מהשטח".

אתם בעצמכם טוענים שמרצ היא מועדון חברים סגור. מה תעשו אם אחרי הכל, גם בתום מבצע התפקדות יעיל לא תצליחו להשתחל אליו כפי שרציתן?

ניר: "נגיד תודה רבה, ניקח את הניוזלטר היפה שלנו ואת הפעילים וננווט את הספינה למקום חדש בתוך הפוליטיקה הישראלית. אין לנו כוונה לסגת או ללכת לאחור. נפעל בכל דרך כדי להחזיר את החברה הישראלית לחזון הראשוני שלה, שייעד אותה להיות חברת מופת".

שניהם מגיעים מהלילה: קלמן החל בליין הגייז דרעק וניר בבר הלסבי המקום, שקדם לפעילותה במסגרת הצמד דנה וענת. היזמות הזאת לא רק קנתה להם את ההון הפוליטי שהכשיר את פעילותם באגודת הלהט"ב, אלא גם סימנה עבורם את אופי הפוליטיקה שבה הם מבקשים לדבוק: פוליטיקה אופטימית המתבססת על שיתוף והקשבה (אותה רוח שלטענתם תחבר אותם גם לחרדים ולערבים). "הדבר הראשון שאני גאה להגיד על עצמי זה שאני מפיקת מסיבות", מעידה ניר. "מסיבות מייצרות מרחב, במובן הפשוט ביותר. הן מפגישות אנשים. כמפיקת מסיבות ראיתי את העשייה שלי כל הזמן כפוליטית". "יחצן, כבר מראשי התיבות, הוא מישהו שמקיים קשר רצוף עם הציבור", מוסיף קלמן. "אתה כל הזמן באינטראקציה עם הציבור שאתה משרת".

בסוף השבוע, במהלך מצעד הגאווה, הם יעצימו את השאיפה לכונן פוליטיזציה של התרבות הלהט"בית, עם ארגון מסיבת השקה (צועדות, חוגגות, מתפקדות!) שתתקיים במועדון קלרה במקביל להתכנסות הגדולה בגן צ'רלס קלור, כאשר לצד המשקאות האלכוהוליים יעברו מיד ליד גם טופסי התפקדות. "אנחנו קוראות לכל מי שרוצה להשתמש במצעד הזה כדי להביא למעשה פוליטי להגיע", אומרת ניר. "הגיע הזמן להראות שגם הלהט"בים יכולים לנהור לקלפיות".

"צועדות, חוגגות, מתפקדות!", מועדון הקלרה, מתחם הדולפינריום, שישי (9.6) 13:30, כניסה חופשית

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1132b7ef270361ea