טיים אאוט timeout

כמה לירדים מסביב: האם נווה שאנן היא הרובע הגאה הבא של תל אביב?

| מאת: אלון רזניק

היסטורית גייז הם חוד החנית של הג'נטריפיקציה, ואם לשפוט לפי ההגירה הלהט"בית ההמונית לנווה שאנן, השכונה המוזנחת בתל אביב עוד עשויה לגמור כמו צ'לסי. תמונת מצב

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/09/sizes/י.ל._פרץ113_H_wo_680_382.jpg
בניין בי.ל. פרץ, השבוע (צילום: שלומי יוסף)

פעם טענו שאזור דיזנגוף סנטר הוא הרובע הגאה של תל אביב. בסוף שנות ה־90 אמרו שמדרחוב נחלת בנימין ירש את התואר, ובעשור האחרון הסתמן ששכונת פלונרטין היא זו שמושכת אליה את להט"בי העיר. בשנים האחרונות, במקביל להגירה ההמונית לדרום העיר בעקבות מחירי השכירות המטורפים במרכזה, נראה שגאות וגאים רבים עוברים להתגורר בשכונת נווה שאנן. בין רחוב העלייה לתחנה המרכזית, בין התושבים הוותיקים, מבקשי המקלט והנרקומנים לבניינים החדשים והבוהקים, נדמה שמתגבש לו רובע גאה של ממש. כלומר, עוד רובע גאה של ממש.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
>> המשפחות הלהט"ביות הכי נורמליות שיש 
>> הצעירים התל אביביים מעדיפים לגור בקריית שלום?
>> פרויקט סיפורי הסקס הגדול של Time Out

"אני יכול להגיד חופשי שרוב האנשים שמגיעים אליי בנווה שאנן ודרום העיר הם גייז", אומר דור מדמון, מתווך דירות העובד בתל אביב. "הדרישה שלהם בדרך כלל היא שהדירה תיראה טוב, לא כמו דירה פח של תל אביב. הם יודעים שהמחירים כאן הרבה יותר נמוכים ושההליכה ללב העיר לא יותר מדי ארוכה". מדמון מתייחס גם ליחס הקהילה הגאה לאוכלוסייה המתגוררת באזור. "אני מבסוט על הגייז שהם לא פחדנים, שהם לא מפחדים מהנרקומנים או מהאריתראים", הוא אומר.

בשנה שעברה הכריזה חברת eWave נדל"ן על הקמת "בניין גאה" ברחוב הגדוד העברי בנווה שאנן. החברה הבטיחה הנחה משמעותית וייחודית ללהט"בים במכירה מוקדמת של הדירות, לאחר שזיהתה את הפוטנציאל לקהל לקוחות גאה בשכונה. "הגיע הזמן שהקהילה תיהנה מהמהלך שהיא מזיזה בנווה שאנן", אמר אסף כהנר, מנכ"ל חטיבת השיווק בחברה, בעת שהציג את פרויקט הנדל"ן. אף שמכירת הדירות נפתחה מאוחר יותר גם בפני לקוחות הטרוסקסואלים, נראה שמגמת הנדידה הגאה אובחנה בידי יזמי הנדל"ן כהשקעה בטוחה.

אבולוציה של רחוב מפוקפק

"יש כאן הרבה הומואים ברחוב", אומר יעקב בן כהן, מנהל סטודיו הדפוס בעלי המלאכה ברחוב י"ל פרץ. "סך הכל אחלה כאן, נעים ולא צפוף, אבל נראה לי שנשים צעירות מפחדות יותר לגור פה כי זה עדיין נחשב אזור מפוקפק. זה מה שכנראה גורם לכך שנוצר כאן רחוב עם המון הומואים". בן כהן מספר שבשנים האחרונות מורגש שינוי ברחוב פרץ, שבו הוא גר ועובד, ושלצד החנויות שקיימות משנות ה־50 נפתחו גם בתי עסק צעירים. "יש מקעקע שהצטרף לאזור לפני שנתיים, הייתה קבוצה של חבר'ה שפתחה חנות תקליטים ולאחרונה נפתחה גם מספרה חדשה". אבי, בעל חנות סמוכה, מצטרף לדברים: "בשנים האחרונות יש שינוי ברחובות כי יש כאן צעירים והרבה הומואים ולסביות וזה נחמד. אחרי שהם הגיעו הרחוב נהיה נקי יותר, כי כל העובדים הזרים התרחקו יותר לכיוון התחנה המרכזית".

י"ל פרץ הוא מהרחובות הקרובים ביותר לכיכר המושבות ותמונת המצב בו בהחלט מעודדת – נוכחות גאה וצמיחה של בתי עסק. ברחובות המקבילים מכיוון דרום תושבים מתארים מצב דומה מבחינת נוכחות גאה אך שונה מבחינות אחרות: "ברחוב עצמו אין איזה חנות או בר או משהו, יש פה בעיקר פליטים, הומלסים והומואים או לסביות עם כלבים", אומר שקד, תושב רחוב מטלון. "לי נחמד פה אפילו שזה אזור קצת גבולי, ולא רק כי אני רואה פה עוד הרבה גייז. אם חוצים לצד השני של צ'לנוב המצב ברחוב יותר הארדקור, אבל גם שם יש מלא גייז ולסביות".

רחוב י.ל. פרץ (צילום: שלומי יוסף)

רחוב י.ל. פרץ (צילום: שלומי יוסף)

"אני חושב שכשהרבה הומואים עוברים לאזור מסוים, זה מעודד עוד ועוד להגיע", אומר אוהד חיים, הבעלים של ליין מסיבות הגייז Forever. "אם פעם היה דחוף לגייז לגור ליד הסנטר, היום זה לא כזה רלוונטי". בתור תושב ותיק של השכונה שמתגורר סמוך לרחוב צ'לנוב, הוא מסביר שלאזור יש עוד דרך ארוכה לעבור: "הכל פה מוזנח ועכשיו עם הרכבת זה נהיה עוד יותר גרוע". לדבריו, "כל עוד אין משפחות וועדי בתים בבניינים כמו ברמת אביב, הכל כאן יישאר פרוץ, וכשהכל פרוץ זה נוח להומואים באיזשהו מקום, כי אין להם בעיה להסתובב בלילה לבד ואין להם בעיה אם השכנים שלהם עובדים זרים כל עוד אפשר לנגן מוזיקה בפול ווליום. מבחינתי זה מיקום מצוין, רק מזרחה מצ'לנוב זה אזור בעייתי".

קיר הזכוכית של צ'לנוב

כפי שעולה משיחות עם התושבים, אם בעבר גבול הבועה עמד על רחוב העלייה, היום הוא כבר נמצא על רחוב צ'לנוב, שפחות או יותר מפריד בין הצרות של התחנה המרכזית במזרח לשאננות התל אביבית במערב. "גרתי שם משהו כמו חמש שנים, קרוב לצומת עם צ'לנוב", מספרת אלונה, שהתגוררה בחלקו המערבי של מטלון, "בלילות הרגשתי בטוחה יותר על אופניים, אבל האזור סבבה. עזבתי ממש לא מזמן כי המחירים עלו והרחוב נהיה רועש יותר בגלל הבנייה המסיבית".

שרית הספרית, לסבית שגרה ומנהלת מספרת כלבים בחלקו המזרחי של מטלון, סמוך לתחנה המרכזית, מתארת תמונה מעט אחרת. "כל יום אחרי העבודה אני מתקשרת למשטרה ומבקשת שיפנו את כל הנרקומנים שיושבים על המדרכה מול הבניין שלי", היא אומרת. לדברי שרית, מבקשי המקלט באזור סובלים גם הם מאותה בעיה. "נגד האריתראים אין לי שום דבר, גם הם סובלים מהמצב הזה, רק שאם הם מתקשרים למשטרה מנתקים להם בפרצוף או שסתם לא עושים כלום. זה ככה כאן כל הזמן אבל אני לא פוחדת".

אזור "גבול" צ'לנוב, שחוצץ למעשה בין שני עולמות, לא מרתיע את כולם כל כך בקלות: "אני גרה פה כבר שלוש שנים ולאחרונה באמת יש פה יותר גייז, למשל כל הבניין שלי", אומרת שרית. "תמיד יש את החבר הזה שאומר 'אם את רואה משהו באזור שלך תגידי', ובאמת הרבה חברים שלי מפוזרים פה", היא מסבירה.

אין גטו היסטורי

"באזור הזה של נווה שאנן באופן ספציפי יש הרבה פחות נשים מגברים", אומר ד"ר חן משגב, גיאוגרף ומתכנן ערים מאוניברסיטת בן גוריון. "בהתאם לכך, מובן שיש פחות לסביות מגברים הומואים, אבל לא מסיבות של הכנסה נניח, אלא מסיבות של תחושת ביטחון". לטענתו כל נושא הדיור בקהילת הלהט"ב לא מושפע אך ורק משיקולים כלכליים, אך מחסור בנתונים סטטיסטיים מונע את בדיקת הנושא לעומק. לדבריו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה שואלת לגבי זהות מינית, כך שלא קיימים נתונים כאלה.

הדמייה של "הבניין הגאה" (צילום: ewave נדל"ן)

הדמייה של "הבניין הגאה" (צילום: ewave נדל"ן)

"לסביות והומואים הם שני עולמות מקבילים ונפרדים", אומר אוהד חיים. "זה שבסוף הם מגיעים לאותן תובנות ונפגשים זה אחלה, אבל אלה שני עולמות שלא קשורים זה לזה". ד"ר משגב מציין שלדעתו יש לכך קשר לצמיחתה וגדילתה של הקהילה. "זה נכון שהיום יש הפרדה מאוד חדה בין הומואים ללסביות, אבל אני חושב שזה עניין דורי שקשור גם לצמיחה של הקהילה. המהלכים הפוליטיים המשמעותיים כבר נעשו והיום הרבה יותר קל להיות להט"ב".

"'גיי גטו' היא תופעה מאוד מוכרת בעולם, בעיקר באירופה ובארצות הברית", מסביר ד"ר משגב, "האזורים האלה נוצרו מסיבות היסטוריות, לרוב כתוצאה מאפליה, בין היתר מאפליית דיור". הוא מוסיף כי "עד שנות ה־80 להט"בים התרכזו באזורים מאוד מסוימים בערים בעולם, וההתרכזות המרחבית הועילה מאוד ואפשרה הקמה של בתי עסק שונים ששירתו את אותו קהל".

ומה קורה בתל אביב?

"למעשה מעולם לא היה כאן 'גיי גטו'", מסביר ד"ר משגב. "הקהילה בישראל הייתה במשך שנים מאוד קטנה ומאוד בארון, כך שתהליך דומה התחיל לקרות רק בסביבות שנות ה־90, כשיותר ויותר אנשים התחילו לצאת מהארון". הוא מציין כי באותה תקופה חל שינוי משמעותי מבחינה חברתית ופוליטית, כך שלא היה צורך אמיתי בהתרכזות מרחבית. לכן, לטענתו, הלהט"בים גרים ברוב האזורים של תל אביב. "אני חושב שבגלל זה נורא גיחכו על ההצעה של איתי פנקס מתחילת שנות ה־2000, כשהיה יו"ר האגודה, להקים רובע ורוד באזור המדרחוב של נחלת בנימין. מעבר לזה שרובע ורוד לא מקימים באופן מלאכותי, זו תופעה עירונית שצמחה מסיבות חברתיות ופוליטיות".

בברלין, הרובע הגאה, ה"גיי גטו" בשפה מקצועית, התרכז בשכונת שונברג, שהיא בעלת קשר היסטורי לקהילה הגאה. ד"ר משגב מסביר כי שכונה זו אמנם ריכזה בשנות ה־20 את עיקר מקומות הבילוי הלהט"ביים, אך רחובות להט"ביים נוספים נוצרו ברחבי ברלין, ולא בהכרח מסיבות של אפליה. כך נוצר לדבריו מצב זהה לישראל – גאות וגאים גרים כמעט בכל ברלין, לאו דווקא בשונברג. "אזור שכונת שונברג הפך להיות מאוד יקר ומאוד בורגני, כך שאנשים צעירים פחות גרים שם היום. אבל שונברג הפכה לסמל גאה שעיריית ברלין דואגת לשמר".

אז גייז הם בעצם סוג של מצפן בשוק הנדל"ן?
"יש מחקרים ישנים מלפני 20 שנים ויותר שטענו שהומואים הם חוד החנית בחיזוי תהליכים של ג'נטריפיקציה", משיב ד"ר משגב. "חלק מהמחקרים טוענים כי מדובר בהומואים ספציפית, אבל חלקם מצביעים גם על התפקיד של לסביות בתהליך". הוא מוסיף: "בניו יורק, לדוגמה, השכונות שפעם היו 'גיי גטוס' והפכו לפופולריות – למשל ווסט וילג' וצ'לסי – היום הן שכונות של עשירים בלבד".

קשה לשים אצבע בדיוק על האזור הכי גאה בעיר הכי גאה. נראה שמדובר בנתון שישתנה בתוך שנה, ושעד אז כולם יעברו נווה שאננה.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 35bbb25404c29bc9