טיים אאוט timeout

חרדת נטישה: המבנים הנטושים הכי מבאסים בתל אביב

| מאת: נועם כהן

בעיר שבה כל גרגר של חול הוא סחורה נדל"נית לוהטת, קשה להאמין שיש מבני ענק נטושים. לחלקם היסטוריה מפוארת, לחלקם עתיד מבטיח – לכולם הווה עצוב. הנה שבעת המבנים הנטושים הכי מבאסים בתל אביב

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/08/sizes/289A6739_photography-by-Din-Aharoni-Rolland_H_wo_680_382.jpg
קולנוע עדן (צילום: דין אהרוני רולנד)

 

הדולפינריום

זה נשמע היום דמיוני, אבל בשנות ה־80 התגשם חזונו של איש העסקים צבי עפרון, שהקים בין הטיילת לפארק צ'רלס קלור מתחם מסחרי ובידורי בקנה מידה עולמי, שבו גם שחו דולפינים. עפרון הצליח לגייס לפרויקט שלו קבוצת משקיעים יהודים מרחבי העולם, שהחכירו את השטח העצום של 18 הדונמים ממינהל מקרקעי ישראל, ושיכנו במקום דולפינים, כרישים ודגים שנלכדו באזור סיני, או יובאו מארצות הברית ומאוסטריה. 1,200 צופים שהיו מוכנים להיפרד מ־400 שקלים היו מגיעים בכל פעם לצפות בדולפינים, שנקראו על שמם של כדורסלני מכבי תל אביב, מבעד לזכוכית מיוחדת. ב־1985, חמש שנים אחרי שנפתח – דעך המקום, החליף בעלים, ובסופו של דבר נסגר. תחילה הועברו הדולפינים ללונה פארק, שם חלקם מתו, וחלקם הוחזרו לארצות הברית, שם מתו גם הם. ניסיונות חוזרים לפתוח את המקום לא צלחו, ולאורך השנים התיישבו בו כמה מהמועדונים המובילים בעיר, בהם הפאצ'ה והדולפי, שביוני 2001 היה זירת פיגוע מחריד, שבו נהרגו 21 מבלים צעירים. מאז הוא עומד ריק ונטוש. לפני כשנתיים נמכר המתחם עבור מאות מיליוני ש"ח לאנשי עסקים. במקום ייבנה מרכז ספורט ימי ובתמורה יקבלו בעלי הקרקע את האפשרות לבנות מגדלים בשטח שמעבר לכביש, לכיוון מזרחה.

הדוליפנריום (צילום: דין אהרוני רולנד)

הדוליפנריום (צילום: דין אהרוני רולנד)

עוד כתבות שיעניינו אותך:
למה הפך פתאום אהוד ברק להיפסטר תל אביבי?
פרויקט סיפורי הסקס הגדול של Time Out
"השורף": הכירו את הסם החדש שחורך את תל אביב

אלנבי 58

המועדון שהיה לספינת הדגל של סצינת הלילה התל אביבית בשיא כוחה, והיום לא נותר ממנו זכר, חוץ מגוש בטון ענק ואטום. ב־1994 הקימו אושיות הלילה אורי שטרק, רל נדל וניצן לב-צור על חורבותיו של קולנוע אלנבי את מועדון העל התל אביבי, שמסיבות הטראנס, הדאנס וההאוס שנערכו בו מדי יום חמישי היו ה־מקום להיות בו בתל אביב, עוד יותר מהבלוק של היום, למשל. הדי.ג'ייז הכי חמים של התקופה בעולם, כולל וסאשה, היו מגיעים לתקלט במקום שהקים את "אומת הדאנס", לצדם של הרדיזנטים שהיו השמות הכי גדולים בסצינה הישראלית. בשנת 2000, כחלק ממדיניות העירייה בזמנו לדחוק את אזורי הבילוי ממרכז העיר ולצד דעיכה טבעית של הסצינה, נסגר המועדון, והיזמים פתחו במקומו את ה־TLV המוכר בנמל תל אביב. המבנה נותר נטוש עד היום, ובשנה שעברה רכשו אותו יזמי נדל"ן ממרוקו, ששואפים להרוס את המקום כדי לבנות בו בניין מגורים, תוך שחזור של החזית שלו.

אלנבי 58 (צילום: דין אהרוני רולנד)

אלנבי 58 (צילום: דין אהרוני רולנד)

קולנוע עדן                                                             

היום נותרה בו רק חזית ורודה, מיוחדת ונטושה שמאחוריה מגרש מוזנח, אבל לפני כמאה שנה פעל בלילינבלום 2־4 בית הקולנוע הראשון בתל אביב, ואחד ממוסדות התרבות החשובים בעיר הצעירה ובארץ כולה. ראש העיר דיזנגוף והיזם מרדכי וייסר עמדו מאחורי הקמת הקולנוע, ולשם כך רכשו מכונת הקרנה מאלכסנדריה (משם גם הגיעו הסרטים בתחילת הדרך), ובנו אולם בן 800 מקומות, שבימיו הראשונים היה מלא עד אפס מקום, והיווה מוקד עלייה לרגל. בהמשך גם נבנה בו אולם קיץ, שבו הוקרנו סרטים תחת כיפת השמיים. 60 שנה אחרי שנבנה, החל ציבור המבקרים להדיר את רגליו מהקולנוע לטובת אולמות חדישים יותר, ובעליו החליטו למכור אותו לבנק לאומי, שהתחייב לשמר אותו ולהנציח את הקולנוע הישראלי. הסצנה המקומית אמנם חווה רנסנס בימים אלה, אבל ספק אם זה בזכות קולנוע עדן, שהבנק לא עמד בהתחייבותו וננטש, כך שכל שנותר במקום הוא השלט, וכן קופות הזיהוי. לפני כשנה פורסם על מהלכים להוספת קומות על גבי המבנה ולהפוך אותו למלון יוקרה, כמו שקרה לבתי קולנוע רבים במרכז העיר.

קולנוע עדן (צילום: דין אהרוני רולנד)

קולנוע עדן (צילום: דין אהרוני רולנד)

מתחם מפעל "המגן"

מרחק יריקה ממגדלי עזריאלי, על דרך השלום בגבול עם גבעתיים, שוכן מבנה שהיה בעבר מפעל לייצור נשק של התעשייה הצבאית, בשם "המגן". החל מ־1950 ועד ל־1996 הוא פעל ברציפות, ובין היתר ייצר כמויות של ה"עוזי" המיתולוגי. כיום השטח העצום בן 44 הדונמים מיותם, אבל זה לא אומר שהוא לא ממשיך להשפיע על העיר. לאחר שנסגר, פורסם דוח מקיף שקבע כי הקרקע באזור רוויה במתכות מסוכנות, ושמי התהום מתחת למפעל רעילים ונגועים בכימיקלים – תוצאה של העבודות התעשייתיות במקום. בשנה שעברה, כדי למנוע התפשטות של הזיהום, החלה חברת נת"ע, שכידוע סוללת באזור את הרכבת הקלה, בשאיבת המים מהמקום. מי שכן נהנים ממנו הם אמני גרפיטי תל אביביים, שהפכו את המתחם לגלריה מאולתרת. את המפעל מקיף שדה בור ענק, שהתיכוניסטים האמיצים של נחלת יצחק והסביבה מנצלים לטובת מדורות ל"ג בעומר, ולא רק.

מפעל המגן הנטוש (צילום: שלומי יוסף)

מפעל המגן הנטוש (צילום: שלומי יוסף)

בית המכס

המבנה הגדול והמוזר ששוכן במזלג של תחילת רחוב הרכבת הוקם ב־1920, ושימש כחלק מתחנת הרכבת "תל אביב" בתקופת המנדט הבריטי ועד ל־1970. עם השנים התברר שמיקומה של התחנה מקשה על תנועת כלי הרכב באזור, ועל כן שונה תוואי הרכבת לזה הקיים, לתוואי המקביל לנחל איילון, כך שלא יפריע עוד לתנועה בדרך פתח תקווה. התחנה נהרסה, לבד מבית המכס, ששימש את הפקידים לבדוק את הסחורות שהגיעו ברכבת. הבניין בן הקומה הבודדת ושעל ראשו גג רעפים, היה נטוש במשך שנים, ולבסוף הוכרז כמבנה לשימור. כיום הוא משמש כמחסן עבור משטרת ישראל. לא בדיוק מקום הגיוני למחסן גדול של המשטרה. לא בדיוק שימור הולם לבניין מיוחד והיסטורי.

בית המכס

בית המכס

בית הכנסת מושב זקנים

במרכז רחוב אלנבי שוכן בית הכנסת, השייך לבית האבות שנושא את אותו השם. המבנה שהוקם ב־1926 תוכנן בסגנון האקלקטי, והוא מרשים במיוחד. בתוך בית הכנסת נבנה משקוף מפואר שעליו חקוקות המילים "אל תשליכני לעת זקנה", כתובת שאין מתאימה ממנה למקום. בית הכנסת הוא חלק מקומפלקס של דירות שיועדו לזקני שארית הפליטה של יהודי אירופה, רובם רווקים ואלמנים ממוצא פולני ורומני. בעבר היה בית הכנסת שוקק, אך עם השנים האוכלוסייה המבוגרת באזור התחלפה בצעירים שמצאו פחות ופחות עניין בבית הכנסת. כיום קשה לחלוף באלנבי ולדמיין שבעבר עמד כאן בית כנסת פעיל. הוא מלא בגרפיטי, מגודר בשער וסגור בשרשרת ובמנעול. המבנה מיועד אמנם לשימור מחמיר שמונע את הריסתו, אך לא את הזנחתו.

בית הכנסת מושב זקנים (צילום: שאולה הייטנר)

בית הכנסת מושב זקנים (צילום: שאולה הייטנר)

שוק העלייה

על שטחו של מה שהיה בעבר "בית הספר לחקלאות ומשק בית" שנועד עבור פועלות, נבנה בשנת 1939 שוק העלייה, שוק מודרני וחדיש, כאלטרנטיבה לשוק הכרמל ולשוק בצלאל. מחלקת התכנון של העירייה בנתה שוק שהיה אז דוגמה ומופת לאדריכלות המקומית, עם חללים פנימיים שאיפשרו חלוקה לדוכנים בתוך השוק, ומבנה קדמי שפנה לרחוב העלייה, ומאחוריו חצר פנימית ובו שוק סיטונאי לממכר בשר וביצים. במרתפי השוק שכנו משחטות לעופות, שהיו למפגע תברואתי של ממש, והיו אחת הסיבות שהשוק נסגר לבסוף ב־1981, ומאז ננטש. בשנים האחרונות עמלה העירייה על הריסת המבנה הישן, כדי להשתמש בקרקע לבנייני מגורים יוקרתיים. איפה שפעם ערפו לתרנגולת את הראש, יחנו בקרוב לפי הפרסומים עברי לידר ומירי מסיקה.

שוק העלייה (צילום: ד"ר אבישי טייכר)

שוק העלייה (צילום: ד"ר אבישי טייכר)





בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0