פוליטיקה קטנה: ליווינו את הבחירות לוועד השכונה בנווה שאנן

מאות מתושבי נווה שאנן הגיעו השבוע לקלפי לבחור ועד לשכונה, ואולי גם כדי להכריע אם באמת יש בשכונה רוב גדול שתומך בגירוש. התוצאות הראו שזה לא בדיוק המצב. ומה עושים עם זה עכשיו

בחירות לוועד השכונה בנווה שאנן (צילום: דין אהרוני רולנד)
בחירות לוועד השכונה בנווה שאנן (צילום: דין אהרוני רולנד)
2 במאי 2018

 

תושבי השכונה היו עשויים לחשוב שמדובר במפגש אקראי. התקהלות שכיחה למראה בצדה של גינת ילדים, שאליה פולשים מעת לעת ילדי מבקשי המקלט במשחק הכדורגל שלהם, שלעתים נראה מעניין הרבה יותר. רוב המתקהלים הם המועמדים לוועד השכונה, חלקם תומכים משכונות סמוכות, ומדי פעם הגיח גם מצביע בדרכו החוצה מן הקלפי. נווה שאנן לא לבשה חג, בלשון המעטה. תושבי השכונה נותרו אדישים (רק כ־250 תושבים הצביעו מתוך כ־5000 תושבים רשומים, אחוז הצבעה של כ־ 5%), ועמם גם מבקשי המקלט, שבהיעדר מעמד פליטות או תושבות ארעית אינם זכאים כלל להצביע ולהשפיע על סביבת מגוריהם. מבחינה זו, ההשהיה הכרונית של הסדרת מעמדם הובילה למעין הצבעת אפרטהייד בזעיר אנפין.

>> האם נווה שאנן היא הרובע הגאה הבא של תל אביב? 

רק הדרמה הרוחשת מתחת לפני השטח הסגירה רוח בחירות, אם כי רוח פריימריז מקולקלת, עם פתקי דילים המחולקים לקשישים כשני מטרים מן הכניסה לקלפי, ללא כל בושה ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות לחדול מכך. קל היה להבחין בין שני מחנות, שהרי כל אחד סימן טריטוריה על אחד מספסלי הגינה. מהעבר האחד המחנה שלה שולה קשת, ילידת נווה שאנן, מנכ"לית תנועת "אחותי" ופעילה בולטת במאבק נגד גירוש מבקשי המקלט, הנתונה תחת רוח תזזית, עסוקה בשיחות טלפון ובגיוס מצביעים. מהעבר השני המחנה של שפי פז, שמובילה את המחנה בעד הגירוש. היא עצמה תושבת שכונת שפירא ועל כן לא הייתה יכולה להתמודד אלא רק לתמוך במועמדים אחרים. פז רגועה מקשת בהרבה, מוקפת בקבוצת נשים המלוות אותה בהערצה במאבקים בדרום העיר. האווירה משמימה לפרקים, נינוחה לפרקים אחרים (פז נודדת בין הספסלים של שני המחנות כמו נער במחששת התיכון) ולעתים המתיחות תתלקח לכדי עימותים חטופים על תעמולת בחירות בקרבת הקלפי ("את לא תקראי לי בהמה", "אתם אלה שדמוקרטיה כל כך חשובה להם", "זו דמוקרטיה, תלמדו!").

רק כ-250 מתוך כ-5000 הגיעו להצביע. בחירות בנווה שאנן (צילום: דין אהרוני רולנד)
רק כ-250 מתוך כ-5000 הגיעו להצביע. בחירות בנווה שאנן (צילום: דין אהרוני רולנד)

פז הביעה את תמיכתה בארבעה מן המועמדים לוועד, ותומכותיה מחלקות את פתקי הדיל לבוחרים בכניסתם לקלפי. מחנה קשת לא חף מפרקטיקות דומות, אם כי שם נוהגים לעשות זאת ביתר אלגנטיות – במקום פתקים מתומצתים, סימון שמות חברי המחנה על טופס המועמדים. הבלבול גדול. סופיה, מצביעה מבוגרת וחביבה על שני המחנות, הסובלת לטענתה מנוכחותם של מבקשי המקלט בשכונה, מודה בגילוי לב שהיא אפילו לא זוכרת למי נתנה את קולה.

ההרכב הפותח של מחנה קשת כולל מקבץ של פעילים חברתיים מן השמאל, המזוהים בין היתר עם מאבקים נגד גירוש מבקשי המקלט: דפנה ליכטמן, אסף וייצן, דרור מזרחי ופזית רבינא. עם המועמדים הנתמכים על ידי פז נמנים פעילי שכונות שחלקם מאמצים עמדה תקיפה כנגד מבקשי המקלט (ענת פרץ) וחלקם נותרים יחסית ניטרליים (מוטי כץ, פעיל חברתי ותיק בשכונה, ועברי באומגרטן, מפיק פסטיבל "מנורת לילה"). באומגרטן, אגב, הוא דמות מעניינת בפני עצמה: הוא דוחה את הפוליטיקה של שני המחנות ומעלה על נס את בקיאותו בביורוקרטיה פנים עירונית, "פרקטיקה" במילותיו, וחורת על דגלו בלא להתנצל את הבאת הקדמה לשכונה המוזנחת ("אני מתנצל בזאת על זה שקניתי פה דירה ושאני רוצה להפוך את המקום הזה ליותר טוב", הוא אומר בציניות). התמיכה של פז אמנם תבצר את מקומו בוועד, אך אפשר שבמקביל תתגלה כחיבוק דוב, שיכתים את דמותו בעיני התושבים החדשים והצעירים. על כך הוא אומר: "כשהבנו שקשת הביאה רשימות בוחרים ושההצבעה היא לארבעה אנשים, עשינו את החשבון שלנו. ברמת הדימוי זה מפריע לי, אבל מבחינתי שפי פז ושולה קשת הן שני צדדים של אותו המטבע. פוליטיקה לאומית לא שייכת לכאן".

(צילום: דין אהרוני רולנד)
(צילום: דין אהרוני רולנד)
בחירות לוועד השכונה בנווה שאנן (צילום: דין אהרוני רולנד)
בחירות לוועד השכונה בנווה שאנן (צילום: דין אהרוני רולנד)

פז טוענת, במידה מסוימת של אבסורד, כי מטרתה הייתה לנקות את הבחירות לוועד מפוליטיקת הגירוש. לכן תמכה בפעילים חברתיים ותיקים, לדבריה, שאינם מזוהים עם צד מובחן על המפה הפוליטית (התמיכה בבאומגרטן וכץ היא בבחינת צידוק שנוי במחלוקת לטענותיה). וייצן, עורך דין במקצועו המזוהה במובהק עם המאבק נגד גירוש מבקשי המקלט, משיב: "כששפי רואה ילד שחור ברחוב – זה פוליטי. התקופה היא פוליטית, ובחירות הן מעשה פוליטי. הטענה של שפי היא בעצמה פוליטית, מאחר שכל עוד אין לשכונה ועד מייצג נתניהו יכול לבוא לכאן ולהגיד שהוא נפגש עם תושבי שכונות, אף שבפועל הוא נפגש עם חברי מרכז ליכוד".

"תקופה פוליטית". שפי פז (צילום: דין אהרוני רולנד)
"תקופה פוליטית". שפי פז (צילום: דין אהרוני רולנד)

יש גם מלחמות פז"ם, כמובן. פז ובאומגרטן מלינים על מתמודדים שהגיעו לשכונה בשנתיים האחרונות ומזוהים עם מחנות פוליטיים יותר מאשר עם השכונה. הם מתכוונים למתמודדים כמו דרור מזרחי, איש מרצ המתמודד מטעמה גם למועצת העיר. "מי שאומר את זה, בדרך כלל רוצה ליהנות מפריבילגיה אינסופית להשמיע את דעתו ולתקף אותה", משיב מזרחי. "אני בקי מספיק בדמוקרטיה, ובפוליטיקה של המקום הזה, כדי לגרום לעירייה להתחיל לספור אותו". כשהגיעו התוצאות, מאוזנות לעילא, ניתן היה להבין שאין מדובר בניצחון קתרטי של אחד המחנות, אלא במאזן נכאים שיהפוך את ישיבות הוועד לאירועים הכי פחות כיפיים בגוש דן. ממחנה קשת נכנסו לוועד וייצן, רבינא, ליכטמן וקשת עצמה. ממחנה פז ענת פרץ ומוטי כץ, וגם עברי באומגרטן, בזכות התמיכה של פז וגם בזכות עצמו. במחנה קשת יכולים להתרצות מן היתרון המספרי, אף שטרם ברור מה היתרון המשונה הזה מקנה להם. דבר אחד קרה בזכות הבחירות האלה – טענת מחנה פז כאילו הוא הוא המייצג האמיתי של "תושבי השכונה" הופרכה. אין באמת רוב מוחלט לתומכי גירוש מבקשי המקלט – ואין גם סחף טוטאלי בכיוון ההפוך, לפחות עד כמה שאפשר ללמוד משיעור המצביעים הנמוך. על כל היתר, למשל סמכויותיו של הוועד ומידת ההשפעה שתהיה לו על העירייה, אם בכלל – עדיין לא קיבלנו תשובה.

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!