על עכברים וגזענים: בדרמה הזאת הקהל צריך לבכות ולהתרגש

כשרחל וילנר, היחצנית של ביה"ס, התקשרה אלי להודיע בשמחה שטיים אאוט נענו להצעתה להזמין אותי לכתוב טור אישי של 500 מילה, מיד קפאתי על מקומי. הרבה יותר קל לי לדבר מאשר לכתוב ובטח על דברים אישיים .הרבה יותר קל לי להתבטא דרך צד שלישי: הבמה בתיאטרון.

לאחרונה אני חוטא מדי פעם בבימוי, עריכות וידאו למיניהן לפייסבוק וטריילרים. אינני מרבה בבימוי, אלא אם ההפקה, כלומר התוכן שלה והאמירה שלה מרגשת אותי. תמיד תמיד ההצגות שלי צריכות להפתיע. בהפקות מוזיקליות צריך להיות גלאם בלתי נגמר, בדרמות הקהל צריך לבכות, להתרגש ובקיצור שההצגה תיגע לו בלב. 

הצצה לתקופה חשוכה. "על עכברים ואנשים" (צילום: רדי רובינשטיין)

מחזהו של ג'ון סטיינבק, "על עכברים ואנשים", הוא אחת הנובלות העזות ביותר בכל הספרות האמריקאית וזכה מאז פרסומו להצלחה גדולה. המחזה הינו הומאז' לתקופה של השפל הכלכלי וקריסת הבורסה בשנות ה-30 בארה"ב, תקופה שבה האנשים נלחמים על הקיום שלהם ומחפשים עבודה כדי לשרוד, אירוע שנצרב עד היום בלב האנשים והפוליטיקאים כטראומטי.

לני, הוא בחור ענק כבן שלושים, רפה שכל עם נפש של ילדון קטן, אך בעל כוח פיזי עצום ובלתי נשלט שכלל אינו מודע לקיומו. חברו ג'ורג', שהוא היפוכו הגמור של לני, גורר אותו מחווה לחווה בחיפוש אחרי עבודה בעולם של כל אחד לעצמו . בין לני וג'ורג' נרקמת ידידות מופלאה עם רגעי אושר לצד ריבים מרים. יחד הם מטפחים חלום על חווה צנועה משלהם. עלילת המחזה נפרשת על פני שלושה ימים, בחווה החדשה שהם מגיעים אליה. לראשונה מתאפשרת להם ההזדמנות לממש את חלומם: לרכוש חווה שבה לני יגדל שפנים וכלבים וג'ורג' ינהל אותה (עד לסופו המפתיע של המחזה!).

שפל כלכלי שנצרב כאירוע טראומטי. "על עכברים ואנשים" (צילום: רדי רובינשטיין)

מאז ומתמיד היתה לי משיכה למחזה שמצליח, במילים ספורות, להביע את הכיסופים האין סופיים של אנשים לעולם טוב יותר. כל אחד וחלומו הוא, במיוחד כשאתה חי בתקופה של שפל כלכלי שאינו נגמר ונלחם להתקיים במציאות של הישרדות, פשוטו כמשמעו, ותוך כדי ממשיך לחלום על גן העדן שלך שיביא לך רוגע, ביטחון, נדיבות ואולי גם אהבה. 

ניסיתי גם להציץ לתקופה שבה הגזענות שלטה, הקו קלוקס קלאן היה בשיא כוחו ובילי הולידיי שרה על "תפוחי הרעל" שגדלים על העצים בדרום ארצות הברית, לזכר כל השחורים שנתלו בפוגרומים מחרידים. כמו כן רציתי להציץ לתקופה רחוקה מהיום, שבה נשים אפילו לא העזו לחלום על המציאות המודרנית בתקופת ה-MeToo של היום. כל זה על רקע הוליווד המשגשגת בתקופת הזו ומוכרת חלומות אושר, אהבה וחיזורים רומנטיים. 

>> "על עכברים ואנשים", החל מה-5.3 ועד ה-19.3, מדי ערב ב-20:00, אולם עבאס, רחוב חנוך 19 (ההפקה עולה בלב שכונת התקווה, שכשמה היא שכונה של תקווה לעולם יותר טוב). כרטיסים באתר הסטודיו 

מעדיף להתבטא דרך במת התיאטרון. יורם לוינשטיין (צילום: רדי רובינשטיין)