"אין לנו זכות להתלונן": הסניף השני של משק עפאים בתל אביב נסגר

המשפט "לכל שבת יש מוצאי שבת" מקבל בזירת המסעדות פרשנות מקאברית: השבוע בקושי התחיל וענף המסעדות מתעורר לידיעה על סגירת משק עפאים ליד מלון דה ג'ורג'. הסיבה, כך נראה, נעוצה באווירת הנכאים במדינה ובהמשכיות המלחמה, ובעקיפין בעבודת הפיתוח באזור.

>> תרגיל בהתעוררות: 35 בתי הקפה הכי טובים בתל אביב
>> כל כך התגעגענו: 8 מסעדות שצריך לחזור אליהן בצפון

"שלוש שנות העבודה המאומצת הסתכמו לפתיחה בקיץ האחרון, בימים אפלים שאיש מאיתנו לא העלה על דעתו שיגיעו כשהתחלנו את המסע. המקום הזה איננו הראשון ואיננו האחרון שנפגע מהמלחמה הממושכת ומכישלונה של ממשלת המחדל ותילי מילים כבר נכתבו על המשבר בתיירות ובענפי האירוח ועוד. אבל אנחנו הרי חזקים. אנחנו חקלאים העמלים כל יום להוציא לחם מן הארץ ואין לנו את הפריבילגיה לעצור באמת", נכתב בפוסט שבאתר המשק.

"העזים ממשיכות לתת חלב והתרנגולות ביצים, הגפן והזית עולים ומתחזקים, הפרי כבד על הבדים. יתר בתי-הקפה והמקומות שלנו ביפו ובירושלים, בעדנה, בהנסן, בבית הכרם ובמוזיאון ישראל, שנפתחו לפני המלחמה, עובדים ופועלים ומביאים את התוצרת מדי יום מהמשק אל העיר", כך כתבו העפאימים, "אבל בעיקר, זה לא עלינו. זה על 101 החטופות והחטופים שנמקים עדיין במנהרות החמאס בגלל מחדלי ממשלת החורבן והעומד בראשה, זה על משפחות אלפי הנרצחות והנרצחים, הנופלות והנופלים שחייהן נקרעו לעד, זה על עשרות הקהילות העקורות והנודדות, על אלפי השורדים והשורדות המתמודדים מדי יום עם אובדן האמון ועם הפחד. לאנשים כמונו אין את הזכות להתלונן כשזעקת אחיותינו ואחינו, הורינו וילדינו מן המרתפים מהדהדת מדי יום ומדי שעה".

המסעדה־בית קפה של משק עפאים ליד מלון דה ג'ורג נפתח בחודש יוני האחרון. חברת אלקו הוספיטליטי והיזם מיכאל חי חיזרו אחר המשק האוטרקי־ארטיזנלי מעמק האלה כשהפרויקט היה עדיין בשלבי תכנון. בשיחה שערכנו עמו בפתיחה הודה עפאים שהוא ושותפיו לא נלהבו מהרעיון, וסיפר שהוא מעדיף לפתוח סניפים בחללים בעלי אופי ייחודי כמו במתחם בית הבאר.

"אמרתי 'תודה שחשבתם עלינו אבל זה לא אנחנו'. המקומות שלנו בדרך כלל נראים קצת אחרת, והיה לי קשה לראות אותנו במגדל באזור כזה, שאינו בניינים לשימור בטלביה או ביפו". מפגש עם לזארו רוזה ויולן, מעצב העל הספרדי שעיצב את המלון, טרף את הקלפים. בין האמן הספרדי והחקלאי מעמק האלה נוצרה כימיה מיידית: עפאים לקח את מעצב העל הספרדי לחדרי אוכל בקיבוצים ("הראיתי לו את העולם שאני אוהב, של פיגורטיביות נאיבית"), שבעקבותיהם יצר ויולן תבליט בטון שמציג סצנות תנ"כיות מעמק האלה.

המקום נפתח כבית קפה ומעדנייה ועל פניו הכל נראה מושלם, אך המיקום הוכיח את עצמו כבעייתי: משולש ברמודה של מוסכים בין דרך בגין ורחוב הרכבת שבלתי אפשרי להגיע אליו. תחנת הרכבת הקלה נמצאת במרחק קצר אבל הסביבה די שוממת ואינה נעימה להליכה. רק לאחרונה נפתח בסמוך פארק אורבני חדש  שאמור להזריק חיים וצבע לאזור, אלא שמבחינת משק עפאים זה מעט מדי ומאוחר מדי.

מה יקרה עם החלל היפה שנותר ועם הקשר עם שף ברק אהרוני, שמשלב את תוצרת המשק במסעדות שבמלון, עדיין מוקדם להעריך. במשק משאירים דלת פתוחה ומבטיחים באופטימיות שזו סגירה לצורך התכנסות. "אנחנו נתגבר ונשוב לפתוח עם בוא האביב, זה המטאורולגי או זה המדיני, הראשון מביניהם שיגיע. בינתיים אנחנו אומרים תודה לכן ולכם שביקרתם ואספתם את התוצרת מן המדפים. עוד נשוב להפגש בקרוב ובינתיים נתראה כתמיד בחנות המשק ובית הקפה היפים והחמימים שלנו בעדנה".