השטן מכניס תיכוניסטית להריון. ככה זה כשגרמנים עושים גיבורי על

בסוף השבוע האחרון חיפשתי מה לראות בטלוויזיה. "דה בויז" סיימה עונה רביעית ומוצלחת, "בית הדרקון" סגרה עונה שנייה פחות מוצלחת, וסיימתי כבר את הפרק השלישי והמצוין של "קוף רע" באפל TV+. אחרי דפדוף אינסופי בין רוב ספריות שירותי הסטרימינג שנרשמתי אליהן הגעתי לדיסני+, שם חיכה לי מסך הבית של דיסני עם תמונת ענק של "לוגאן", ככל הנראה כדי לקדם את "דדפול & וולברין". דילגתי לספריית הסדרות החדשות ונתקלתי בשם חדש ולא מוכר: "פאולין". 

>> "דדפול & וולברין" מבדר. אפילו מאוד. אבל לא בזכות יו ג'קמן
>> ניצחון האדם והמכונה: 20 הסדרות הכי טובות על המסך כרגע

אנחנו מדברים על סדרת פנטזיה חדשה מתוצרת גרמניה. אני יודע שחלק מקוראינו הפוסט טראומטיים נרתעים מן השפה הגרמנית, אבל מדהים כמה שהיא מתאימה כשעוסקים בנושאים תנ"כיים כמו מלאכים ושדים: פאולין אלצסט, סטודנטית גרמניה בת 19 עומדת לקבל מלגה ולהעתיק את חייה ללונדון. החיים שלה מקבלים טוויסט נוסף כשהיא מגלה שהיא בהריון מהבן של השטן, מקבלת כוחות על ומגלה שהתינוק שלה יכול להביא איתו את האפוקליפסה. איזה כיף. לנו, הכוונה.

הסיפור המוזר של "פאולין" שואב המון השראה מספרי קומיקס ואפילו מדבר עליהם באופן מובהק, עם אזכורים לגיבורי מארוול כמו ספיידרמן ואיירון מן. לפעמים זה כמו עוד פרסומת סמויה של דיסני, אבל רואים את מקור ההשראה גם בשפה שהסדרה יוצרת, בין אם מדובר בכתיבה עצמה ובין אם בצילום ובעריכה שמייצרים שוטים מפתיעים ואפקטים מעניינים. סירה-אנה פאאל, כוכבת אר'אנ'בי גרמנית צעירה, היא ליהוק מצוין בתפקיד הראשי, כמו כל הליהוקים בסדרה ובמיוחד הליהוק ללילית, השטן בסדרה, אותה משחקת אנדריאה סוואצקי. זה משוגע כמה שהשפה הגרמנית מתאימה לשטניות שהיא חושפת לנו כלילית. בכלל, דמותה של לילית היא בחירה מאוד מעניינת, במיוחד כי לאחרונה עולה עניין מחודש בגרסה של מארוול לדמות בעלת אותו השם. 

שטן לבן, מלאך שחור. "פאולין" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

היקום הקולנועי של מארוול אמנם עוסק לא פעם במושג "אלים", אבל באופן מפתיע נמנע מהשימוש בסמלים תנ"כיים של ממש כמו אלוהים, השטן והמלאכים. עם זאת בקומיקס יש את הסיפור של Midnight Sons, שם לילית היא הנבלית הראשית, ולאחרונה זכה קו העלילה הזה לעיבוד בצורת משחק וידאו יחסית שולי, אבל עשוי היטב. אולי אני טועה, אבל לי זה נראה כמו בלון ניסוי של דיסני, כי בעקבות המשחק עלה גם ביקוש בקרב מעריצים לעיבוד קולנועי/טלוויזיוני. גם אם זה לא המצב, "פאולין" היא תחליף מצוין למי שרוצה קצת אקשן על-טבעי על שדים ומלאכים ומה שביניהם ובניגוד למארוול – היא לא מפחדת מבחירות אמיצות. 

לילית, השטן שמגיע לנו. "פאולין" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

גם ברגעים הגדולים וגם ברגעים הקטנים של "פאולין", יוצרי הסדרה עושים בחירות אמיצות. דוגמה מצוינת לכך היא קלוזאפ קלאסי וקלישאתי על הידיים של צמד הנאהבים בסדרה, ברגע שבו הצופה מצפה מהם להחזיק ידיים ובמקום לעשות זאת הם מכניסים אותם לכיסים, רגע קטן שגרם לי להגיד – "הו, זה חדש". גם הבחירה להציג את הכנסיה כשלוחה של הגיהנום, עמדה שגופים מסוימים עדיין מפחדים לנקוט בה, מצליחה להיראות אמיצה יחסית לסדרה די קלילה בסך הכל. כשכל זה מוצג לצד הומור מעולה, רגעים מזעזעים ומשמיטי לסת ואפילו דרך יצירתית ומגניבה להציג שליטה במחשבות, "פאולין" הופכת להיות אחת הפנינים הכי יצירתיות ומרעננות שיש בספריית הסדרות של דיסני+. 

למארוול יש הרבה מה ללמוד. "פאולין" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

הייתי רוצה שקווין פייגי ממארוול יצפה ב"פאולין" כדי שיבין שפלסטרים כמו "הנוקמים: יום הדין" והחזרתו של רוברט דאוני ג'וניור לתפקיד נוסף לא יעזרו. רק רענון הנוסחאות הקיימות ושאיפה לחדשנות, תוך כדי שמירה על המורשת של מארוול, יחזירו את הצופים למסך. וזה נכון לא רק למארוול. רוב יוצרי הטלוויזיה והקולנוע משתמשים בטריקים ישנים שעובדים על המוח של הצופה והטריקים האלה נשחקו מזמן. גם DC הייתה תקועה בלופ נצחי של כשלונות עד ממש לאחרונה, ובכלל, בכל פעם שאנחנו צופים במוצר תוצרת הוליווד אנחנו מקבלים נוסחאות שכבר ראינו אינספור פעמים.

אנחנו נמצאים בעידן שבו כבר ראינו הכל והמנצח יהיה מי שיחדש. "פאולין" מצליחה לעשות את זה בענק עם בחירות אמיצות ונטישת מבנה העולם הדיכוטומי של כוחות האור נגד כוחות החושך לטובת עולם שבו אין שחור ולבן, אלא רק אפור. היא מצליחה לספק דיאלוגים כתובים היטב שלא מאכילים בכפית את הצופה ומשלבת בין ז'אנר הפנטזיה לכתיבה של סדרת גיבורי-על באופן מבריק. ברגעיה הטובים ביותר, "פאולין" מצליחה לגרום אפילו לשפה הגרמנית להישמע טוב, במיוחד כששומעים את הפסקול המעולה שלה.

אין אופוזיציה ואין קואליציה. "פאולין" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

הצפייה בסדרה הזאת משתלמת: אם באמת מדובר בבלון ניסוי של דיסני לראות איך תכנים כאלה יתקבלו, אנחנו יכולים להרוויח את אחד הסיפורים הכי טובים של מארוול על המסך הגדול. במידה וזה לא המצב – הרווחתם סדרה מצוינת לאוסף ונתתם לה סיכוי לעונה שנייה. אני כבר מחכה לה בקוצר רוח.
>> "פאולין" // Pauline, עונה ראשונה 6 פרקים, עכשיו בדיסני+