עם השקעה של שלושים מיליון שקל, גם האוכל צריך לעלות קומה
לפופ אנד פופ יש לוקיישן מושלם ופוטנציאל בשמיים (או לפחות בקומה ה-14), אבל בינתיים היא מספקת את הסחורה באופן חלקי עם מנות מעולות לצד נפילות ויותר מדי סוכר
"עדיף כשלון מפואר, מחלומות במגירה", כתב דודו טסה (שיר עם סיפור מדהים, לכו תקשיבו לפרק עליו בפודקאסט "שיר אחד״), וידע על מה הוא מדבר. אין דבר יותר מוערך מאנשים שמוכנים להשקיע ובגדול, גם כשהמצב לא יציב. וברור ש POP & POPE היא חתיכת השקעה. 30 מליון שקלים, על פי הפרסומים.
קומה 14 במגדל יוקרתי במרכז העיר, מתחם שהוא גם אולם אירועים, גם בר וגם מסעדה כולל מרפסת פתוחה שמשקיפה ישר על מפגינים שחוסמים את הכביש. תוסיפו שף מוערך – שחר שבתאי (ניטן תאי) – וקונספט של "אסייאתית עם השפעות איטלקיות" ותקבלו אוסף ציפיות בשמים (כלומר בקומה 14).
מהרגע הראשון יש אפקט וואו. התקרות הגבוהות, השטיח בפינת ההמתנה והנוף – כולם נותנים בראש. אפילו בחירת הסכו"ם. אבל אחרי שמתרגלים שניה מבינים שוואו זה נחמד, אבל לא כשזה לגמרי בא על חשבון פונקציונליות. למשל השולחן. אין ספק ששולחנות גדולים זה מרשים. והשולחן היה מאוד גדול. לדעתי משהו כמו 2X2 מטר. אז נחמד שאפשר לשמור ריחוק חברתי, אבל במסעדה שמצהירה על עצמה ש"הקונספט כאן הוא שיתוף מנות", היית מצפה לשבת בשולחן שלא דורש לקום כדי להעביר את הצלחת לחבריך לארוחה.
התפריט של POP & POPE גדול וקצת מורכב. אין חלוקה בין מנות ראשונות לעיקריות אלא לפי כלי האכילה – מזלג, צ'ופסטיקס, כף וסכין. אנשים חכמים מאיתנו אולי היו מצליחים להבין את הקונספט, אנחנו ויתרנו וביקשנו שירגשו אותנו. למרות שתכלס, היינו מסתפקים בעמידה בציפיות.
ההתחלה הייתה כמעט מושלמת וקראו לה מאנדרה תירס (61 ש״ח). תחשבו על וון טון בצורת סיגר, שאתה נותן לו ביס, ופתאום גולש לך לפה מילוי של קונפי ברווז, מהסוג שחולמים עליו ימים אחר כך. כל זה יושב על פולנטת אגוזי לוז. מנה נפלאה שהשאירה טעם של עוד.
יחד איתה הוגשו גם פופ אנד פאפאיה – סלט פאפאיה מוצלח למדי, כלומר מספיק מתוק כדי שלא תשים לב שגבו ממך עכשיו 58 שקלים על סלט פאפאיה, ושתי מנות דג – סשימי דג ים (68 ש״ח) שישב בתוך רוטב של מיסו יוזו, אגוזי לוז ושומשום והיה – לא תאמינו – מתקתק (אך טעים), ופופ אנד רול (82 ש״ח) – מנה אינסטגרמית להפליא שמשלבת טונה וסלמון והייתה בדיוק מה שהייתם מצפים לקבל מרול של טונה וסלמון אבל בממש יפה. בסך הכל עד כאן כל המנות היו מוצלחות, למרות שאם היו נגיעות איטלקיות, אנחנו לא הרגשנו אותן.
ואז הגיעה הנפילה, בצורת סלט ויטאלו אווז (58 ש״ח). על פי התפריט מדובר בסלט שמכיל חסה ערבית, צלפים, פרמזן, קרם פרש, פטרוזיליה וויאטלו – סוג של פסטרמה. כאן אולי הייתה נגיעה איטלקית, אבל בפועל זה נראה כמו סלט שאתה מאלתר ב2 בלילה כשאין לך שום דבר לאכול בבית, והטעם היה בהתאם.
מנת שרימפס בקרם דאשי (79 ש״ח) שיפרה משמעותית את המצב. החסילונים הוגשו עם אספרגוס, היג'יקי, אדממה, יוגורט וכרישה מאודה והיו עשויים כמו שצריך ומתובלים טוב (גם אם מעט מתקתקים מדי – כרגיל כאן). בנוסף הגיעו גם שתי מנות דגים – לברק בטאבון (86 ש״ח), וקסרול ים (98 ש״ח) , בר ים שמוגש עם קרם מאדארס, אגוז קמירי, שימג'י ציר עגבניות ושום ירוק וכמהין. שתי המנות היו מצויינות ומתובלות נהדר. שתיהן גם היו מתקתקות. מה שהתברר כקו המרכזי של הארוחה. ישראלים, ככה אומרים בתעשיה, אוהבים מתוק, ופופ אנד פופ לגמרי מספקת את הסחורה בגזרת הסוכר.
המנה המוצלחת ביותר הייתה לחי העגל המלזי (110 ש״ח) – בשר מפורק עם כורכום ועגבניות מיובשות, שהוגש עם נאן נהדר וביחד הם נתנו ביס אדיר, שלא הייתה דרך שלא לסיים איתו את הארוחה. אלא אם כן אתם גרגרנים כמונו שמזמינים גם 4 מתוך חמשת הקינוחים שנקראים – שוקולד, פיסטוק, שקדים ותירס הידועים בכינוי הטוב, הרע ושני הבינוניים.
השוקולד והפיסטוק תפסו את תפקיד הבינוניים. השוקולד (52 ש״ח) – מוס שוקולד, קראנץ׳ קרמל ובייגלה מלוח ושברי שוקולד – הייתה מנה יפהפיה אבל תהרגו אותי אם אני מצליח להיזכר באיזה דבר מרגש או מעניין בקשר אליה. הפיסטוק (48 ש״ח) – פנקוטה וגלידת פיסטוק עם צנוברים – הייתה מנה חביבה, אבל לא כזאת ששווה יותר מאזכור. על השקדים (48 ש״ח), שהייתה קרואסון שקדים שלם אפוי יתר על המידה, שנפתח והוכנסו לתוכו רוטב שוקולד לבן וגלידה רוזטה, לא נרחיב. רק נגיד שלא לשם כך התכנסנו. וחוץ מזה, מה שבאמת חשוב זה לתת כבוד לתירס (48 ש״ח).
התיאור בתפריט – קרם ברולה תירס, פופקורן מקורמל, קרמבל קמח תירס, וקרם חלב קורנפלקס ותירס מלוח מטוגן – היה מרשים. ועדיין הוא לא מסביר את האושר שהמנה הזו הביאה לשולחן. מנות שמבוססות על מרכיב אחד הן תמיד מרשימות, זאת כל כך הרבה יותר. לא זוכר מתי בפעם האחרונה לקחתי ביס ממנה אחרונה וקיבלתי בבת אחת שילוב מרקמים וטעמים מוצלח כל כך. אם לסיים ארוחה אז רק ככה, בקינוח שהוא אחד הטובים בעיר.
מתברר שדווקא הטעם הטוב שנשאר בסוף, הוא זה שמשאיר טעם מר.
POP & POPE היא מסעדה שיש לה פוטנציאל להיות אחת הטובות בתל אביב. ואת הפוטנציאל הזה מרגישים לאורך כל הארוחה. אבל בגלל שהוא מתממש רק לפרקים אי אפשר שלא להרגיש את תחושת הפספוס. המסעדה אולי בקומה 14, האוכל עוד מחכה למעלית בקומה 10.
כוכבים: 3 על האוכל, 4 על הנוף והפוטנציאל
הארבעה 28 תל אביב, 03-7595000