תרימו, תורידו: הפעילים נגד הפינקוושינג לא חוגגים גאווה

כמו ישראל כולה, גם הקהילה הגאה הולכת יותר ויותר ימינה בשנים האחרונות, אבל הפעילים נגד הפינקוושינג - השימוש שישראל עושה בקהילה הלהט"בית כדי לדחוק הצדה את הביקורת על הכיבוש והפגיעה בזכויות אדם בארץ - לא נותנים לחגיגות לטשטש את העוולות

פינקוושינג. צילום: איליה מלניקוב
פינקוושינג. צילום: איליה מלניקוב
5 ביוני 2018

בקיץ 2001, ימי האינתיפאדה השנייה, נתקלו באי מצעד הגאווה בקבוצה מתמיהה של פעילות ופעילים; חוצפתם לא הייתה רק בכך שסירבו להיענות לצו הקטגורי של חג הגאווה – פורקן שלוח רסן של שמחה והוללות – אלא בכך שביקשו לקרוא עליו תיגר. כעשרות אנשים מניפים שלטים חריגים בצורת משולש ועליהם תזכורת, ורוד על גבי שחור: "אין גאווה בכיבוש". קבוצה סוררת ובלתי מניחה את הדעת של עוכרי שמחה, שבראשית המילניום תפעל תחת הכינוי "כביסה שחורה", תהיה הראשונה לחקוק בתודעת המבלים את המונח "פינקוושינג", ומאז הוא יצוף מן המודחק בכל שנה, ירדוף את החגיגות וישמש תזכורת למצב האבסורדי שבו נתונה הקהילה הגאה בישראל.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
12 מקומות בילוי שלה"טבים ירגישו בהם בבית
למה אין יותר ברים לה"טביים?
מפני שיבה תרים: הכירו את הסבים והסבתות הגאים

פינקוושינג הוא מונח שיוחס במקור לתאגידים שהתגאו בתמיכה במאבק בסרטן השד בעוד שקצרו רווחים מקיומה של המחלה. בשימוש הרווח שנעשה בו מאז הוא מתייחס לאופן שבו פוליטיקאים מנצלים את הקהילה הגאה כדי לדחוק מן השיח סוגיות בלתי רצויות, ובהן זכויות הקהילה הגאה עצמה. ישראל, למרבה הצער, היא דוגמה מופתית. על פי המאמר "הפוליטיקה של זכויות להט"ב" מאת ד"ר אייל גרוס, ממשלת ישראל מנצלת באופן עקבי את הקהילה הגאה כדי לשוות לעצמה דימוי מערבי, מודרני ודמוקרטי בעודה רומסת זכויות אדם של קבוצות אנשים אחרות (פלסטינים, פליטים וכדומה). למרבה האבסורד הקבוצה יכולה לעתים להיות גם הקהילה הגאה עצמה: למעט החוק על איסור משכב זכר ואיסור אפליה בשוק העבודה, כל ההישגים החוקיים המיטיבים עם קהילת הלהט"ב (לדוגמה הזכות לאימוץ צולב) הם תקדימים שנקבעו בבג"ץ ולא בחקיקה שנעשתה ביוזמת פוליטיקאים. עובדה זו אינה מפריעה לשר התיירות לזקק מימי המצעד חומר גלם בלתי נדלה לקמפיינים, ולא מונעת מדפי ההסברה הישראליים לשתף תמונות של חיילים גאים אוחזים ידיים; וכל זאת במאמץ מתמיד לתרום לדימויה הדמוקרטי והמתקדם של ישראל החוטא במידה רבה לאמת.

מצעד הגאווה 2017 (צילום: אסף ליברפרוינד)
מצעד הגאווה 2017 (צילום: אסף ליברפרוינד)

משבר נטע בכיכר

מאז כביסה שחורה המאבק נחלש והתחזק לסירוגין, אך נחיצותו נותרה קבועה. על פי ד"ר עמליה זיו – ראש התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון ופעילת כביסה שחורה בימים ההם – מאז "חלה הקצנה בציבור הישראלי, שצעד ימינה, והשיח הציבורי השתנה בהתאם. גם הקהילה עברה תהליך של מיינסטרימינג והתקרבה לימין הפוליטי, שהחל מצדו להתקרב אליה לאחר הפיגוע בבר נוער".

בצד זאת, לפי המאמר של גרוס פנו הגורמים הקוויריים והאקטיביסטיים בקרב הקהילה למאבקים הקשורים בשיח של זהויות על חשבון השיח על אודות הכיבוש וזכויות האדם, ומצב זה הופך את המאבק בפינקוושינג היום למאתגר אף יותר. כך נוצר מחזה מתמיהה כמו זה שהתרחש לפני שלושה שבועות בכיכר רבין ואולי לא יכול היה להתרחש בימי ראשית המילניום האדישים פחות – אלפים חוגגים את ניצחונה של נטע ברזילי באירוויזיון בעת שעשרות מפגינים נורים על ידי צה"ל בגבול עזה.

נטע ברזילי חוגגת ניצחון בכיכר רבין (צילום: גיא פריבס)
נטע ברזילי חוגגת ניצחון בכיכר רבין (צילום: גיא פריבס)

"עם הזכייה באירוויזיון הייתי ברגשות מעורבים מאוד", מספר זיזו אבו אלהוא, פעיל נגד פינקוושינג. "הושפעתי מההתלהבות של הסביבה הקרובה עד כדי כך שהלכתי לכיכר רבין בליל הזכייה, כי וואלה, נהניתי. אמרתי שלכמה שעות מותר לשים את המאבק הפלסטיני בצד וליהנות מכך שנטע וזכתה, ושבשנה הבאה כנראה יבואו הרבה הומואים לתל אביב. הבועה הזאת התנפצה תוך יממה, וכל כך כעסתי על עצמי שהרשיתי לעצמי ליהנות מזה.

"בימים כאלה גם מגלים דעות בלתי רצויות של כל מיני חברים, והקלף נגד ההומואים הערבים הוא כמובן 'תגידו תודה, בירדן היו הורגים אתכם'. בכל זאת אני יכול להבין את האנשים שמתבאסים מאיתנו, כי גם אני אוהב לחגוג, וייתכן שבערב של המצעד אצא כמו שאני יוצא בכל סוף שבוע. אנשים מתבאסים כי הם לא אוהבים להסתכל על האמת ולהתמודד איתה, קל יותר לישון בלילה אם שוכחים מזה".

יש הדחקה גדולה

האירוע בכיכר רבין סימן שיא בתהליך הדה פוליטיזציה של הקהילה ובתופעה שמכונה על ידי גרוס "הומולאומיות". לפני שני עשורים המצעד עוד לא היה קרנבל מפלצתי מבחינה מיתוגית והסברתית, וראש הממשלה (אותו אחד להזכירכם) לא התקשר לברך את הזוכה באירוויזיון. בתוך המציאות הלא מעודדת הזאת, הקבוצה שלוקחת על עצמה את המאבק הנוכחי מרוכזת בעמוד הפייסבוק Pinkwash.il ובמצעד היא מכונה "הגוש הוורוד". בין השאר היא מפיצה חולצות שהופכות יותר ויותר פופולריות ככל שהמצעד מתקרב ולרוב אוזלות בשעה הראשונה שלו. בחולצות האלה קבוצת פעילות מקבילה יצרה בשנה שעברה את "חומת ההפרדה" בלב המצעד וכך מחתה בדרך יצירתית לעילא נגד פינקוושינג.

מצעד הגאווה 2017. צילום: אסף ליברפרוינד
מצעד הגאווה 2017. צילום: אסף ליברפרוינד

"חלקנו ישתתף באופן פעיל בצעדה, ויש אנשים שירצו להעביר את המסר מחוץ לצעדה – כל אחת על פי מה שנוח לה", מסבירה נעה באסל, מפעילות המאבק. "אנחנו מנסות לשמור את זה כמה שיותר פתוח. אנחנו לא ארגון, ואין לנו מישהו שמכתיב את דף המסרים".

אפשר גם למחות וגם ליהנות מהמצעד?

"זה מורכב. המצעד חשוב כי הוא מאפשר לאנשים שצריכים אותו לדרוש מחדש את המרחב שלהם. אבל הוא גם מאפשר להרבה אנשים ציניים וגורמים מסחריים לעשות מזה מסיבה אחת גדולה".