אנשי "המשביר" תפסו פינה מקוללת כדי להגיש פיתה מקודשת על גחלים

"אחד הדברים שיקרו אם תהיה מלחמה, הוא שאנשים לא יפסיקו לאכול פיתה", אומר דן רושנסקי מפיתה ברודשטיין, פיתייה חדשה בשולי שוק לוינסקי. "לפתוח עסק תוך כדי מלחמה מלחיץ ונורא קשה. יש הרבה חוסר ודאות. אבל משהו בדינמיקה האישית ובתודעה שלנו מכוון לתנועה וליצירה". מבעד למילים, ועל אף האופטימיות, ניכרים קושי ודיסוננס שנטועים בתקופה ארוכה של שירות מילואים. למעשה בזמן שאנו משוחחים רושנסקי נמצא תחת צו 8 – הוא קיבל שלושה ימי חופשה לבדוק מה קורה עם העסק ואחריהם יחזור לחזית לעוד שלושה שבועות. למזלו יש מי שיחזיק את המקום בהיעדרו: אחיו השף גיל רושנסקי ודנה ברודשטיין, שותפתם של האחים בבר המשביר הסמוך.

>> בנצי ארבל פותח טברנה רומאית בתל אביב: "הקלאסי של הקלאסי"

במלחמה כמו במלחמה, פיתה ברודשטיין נולד כתוצאה מהזדמנות עסקית. השותפים עקבו בעניין אחרי החלל הפינתי שלמשך תקופה זרח תחת השם "אבן עזרא", שהיתה הכלאה נהדרת בין מסעדת שף לשיפודייה שהקים אלרן שרפלר, בנו של בעלי מסעדת עזורה המפורסמת בירושלים. איכשהו, למרות המיקום האסטרטגי, כל עסק שנפתח בלוקיישן המנוחס לא שרד. "זה די מפחיד", מודה רושנסקי. "אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מהמרים על הפינה הזו אבל זה חלק מהעשייה שלנו. הזדמנות טובה שנקרתה על הדרך והתרחבות טבעית. אנחנו לא רודפים אחרי פתיחת מקומות – הם רודפים אותנו".

הצעה אטרקטיבית מטעם בעלי הנכס הטתה את הכף, ואז עלתה שאלה התוכן – את התשובה סיפק מנגל גחלים, עוף נדיר בנוף התל אביבי שמצריך רישוי ואיבזור מיוחד, למשל מנדף שעלותו קרוב לחצי מיליון ש"ח. "אמרנו שאם יש מנגל אז חייבים לעשות פיתה. יש מעט מאוד מקומות בעיר שיכולים לעבוד עם גחלים. ואם כבר פיתה, אז שתהיה הפיתה הכי טעימה. העולם הולך למקום של one thing ואם רוצים להצליח לטווח ארוך צריך מוצר אחד מדויק".

כשחובת ההוכחה עליהם יצאו השותפים לסקר שוק. הם אכלו במוסדות פיתה בעיר ("ג'סמינו עושים פיתה מדהימה וגם אייל שני") ועברו אצל כל הספקים, טעמו פחמימות מכל הסוגים ולבסוף התקבעו על פיתה אוורירית ורכה. אותו תהליך נעשה עם שאר המרכיבים – בשר, טחינה, עמבה וירקות. הכל עבר עוד ועוד ניסיונות כדי להגיע למוצר הטוב ביותר: ארבע גרסאות לפיתה שאתם ממש רוצים לטעום במילוי נקניקיות מרגז, קבבים עסיסיים, פרגיות ופיתה טבעונית.

"באופן מפתיע זו הפיתה שאנחנו מקבלים עליה הכי הרבה מחמאות, כי אנשים לא מצפים לטעם הבשרי". ואכן, פטריית פורטובלו על גחלים ובשר מפורק מתוצרת רידיפיין מספקים מרקם נגיס וטעמי עשן, שמרגישים כמו הדבר האמיתי. סלטים אין, ואי אפשר לבחור מה לשים בתוך הפיתה. אפשר לבקש להוריד רכיב שממש לא בא לכם טוב, עמבה למשל, אבל יש סיבה להתעקשות להגיש את המנה כמו שהיא. הפיתה דחוסה עד תומה וכל ביס מפוצץ את המוח בניגודי טעמים ומרקמים. אם צריך עוד סיבה להגיע לכאן, שימו לב למחיר – 48 ש"ח בלבד, זול מרוב הפיתות והשווארמות בעיר.

דקה לפני שהוא חוזר למילואים אנו מנסים לברר עם רושנסקי מאיפה האופטימיות והתעוזה לפתוח עסק בזמן מלחמה. הוא עוצר לרגע ומנסה להתנסח, וחוזר לסיפור של אנטיליה, המסעדה האיטלקית של הקבוצה בשוק הפשפשים שנפתחה באוגוסט שעבר. כשפרצה המלחמה הוא גויס למילואים לחודשיים וחצי והעסק נסגר. בחודש נובמבר פרסמה בת זוגו של רושנסקי פוסט שהתפוצץ ברשתות החברתיות. "התקשרתי למ"פ ואמרתי שאני חייב לצאת הביתה לעזור. חייב. שעתיים נסיעה ויצאתי מעזה ללכת לעבוד. כשהגעתי למקום ראיתי תור של 200 איש ואנחנו עם אפס צוות. אף אחד לא יודע ורוצה לעבוד, כולל אותי. לא הבנתי איך אני הולך להתמודד עם לחץ כל כך שונה. במלחמה ברור לך על מה אתה נלחם ולמה. לבשל פסטה באמצע מלחמה, זה לא ברור. אני אדם של אקסטרים, והתקשיתי".

ובכל זאת החלטתם לפתוח.
"הכל מפחיד אבל אי אפשר להיות כלוא בתוך הפחד. נכון שזה לא זמן טוב אבל בחייאת, מתי זה כן זמן טוב? בסוף מי שטוב שורד. המצוינים והחזקים עובדים ויצליחו, ואנחנו רוצים להיות כאלה".
המשביר 2, ראשון-שישי 12:00-01:00, שבת סגור