"פצצה" הוא סרט חשוב (ומבדר) שאישה הייתה צריכה לביים
זה אמור היה להיות הסרט המכונן של עידן Metoo#. "פצצה" לא בדיוק שם, אבל התסריט שנון והשחקניות משובחות
בתארו את פרשת ההטרדות המיניות שהתפוצצה לפני שלוש שנים בפוקס ניוז, "פצצה" היה אמור להיות הסרט המכונן של עידן Metoo#. הוא נשען על תסריט עתיר חיוויים חדים וקולעים, יש בו לא מעט סצנות טובות וצוות גדול של שחקניות ושחקנים מעולים, ולכן הוא מבדר למדי. אבל הוא אינו מתגבש ליצירה בעלת ערך של ממש, ומרגיש כמו הזדמנות שהתפספסה. נראה שמה שהיה חסר כאן זה במאי חכם יותר, או בעצם במאית שתתרגם את החידודים לפצעים, ותהפוך את "פצצה" מהסרט של הרגע לסרט של אתמול, היום ומחר.
פוקס ניוז ידוע כערוץ ימני החביב במיוחד על טראמפ ועל מצביעיו. הסקסיזם שלו בולט לעין, בחזות הכמעט אחידה של המנחות חשופות הרגליים (על ספה או מאחורי שולחן שקוף) וביחס המביך ואפילו מעליב שהן זוכות לו מהמנחים הזחוחים שיושבים לצידן. דווקא בשל כך זה היה מפתיע שמגישה ותיקה אחת, בלונדינית כמו כל האחרות, העזה לתבוע את מנכ"ל הערוץ רוג'ר איילס בטענה שהטריד אותה מינית, והאמינה שנשים נוספות יצטרפו אליה. איילס, כידוע, נאלץ לפרוש מהערוץ שעוצב בדמותו, ואיתו נדחף החוצה גם ביל או'ריילי, מהמנחים היותר פופולריים של הערוץ, שהיה אף הוא מטרידן סדרתי. לפוקס כבר לא השתלם להמשיך ולשלם בסתר מיליוני דולרים כדי להסדיר תביעות מנשים שונות.
שלוש הגיבורות – שנפגשות במעלית בסצנה מעולה שהפכה לטריילר של הסרט – אינן קשורות זו לזו באופן ישיר, וזה יוצר אתגר דרמטי שהבמאי ג'יי רואץ' אינו מצליח להתגבר עליו באופן מספק
כל ההסדרים האלה באו עם הסכמי סודיות, ומה ש"פצצה" מנסה לעשות זה לגרד את מעטה הסודיות ולתאר את המהלכים שהובילו את רופרט מרדוק (מלקולם מקדואל) ובניו להבהיר לאיילס שזמנו תם. לכן לצד הדמויות האמיתיות והמוכרות מאוד של גרטשן קרלסון (ניקול קידמן) ומגין קלי (שרליז ת'רון), המספרות שהוטרדו בעבר, התסריט מדמיין את דמותה הבדיונית של מפיקה צעירה ושאפתנית בשם קיילה פוספיסיל (מרגו רובי). זו מוזמנת למשרדו של איילס (ג'ון לית'גו בחליפת שומן) בהווה, ונדרשת "להפגין נאמנות", כלומר להראות לו את התחתונים. בביקוריה הבאים במשרדו היא מפגינה את נאמנותה באופנים אקטיביים עוד יותר, אבל על כך היא רק מספרת לידידתה ג'ס (קייט מקינון) – הסרט נזהר מלהטריד את שחקניותיו.
שלוש הגיבורות – שנפגשות במעלית בסצנה מעולה שהפכה לטריילר של הסרט – אינן קשורות זו לזו באופן ישיר, וזה יוצר אתגר דרמטי שהבמאי ג'יי רואץ' אינו מצליח להתגבר עליו באופן מספק. כשקלי מתחבטת באיזה צד לבחור (בפוקס לוחצים עליה לתמוך באיילס, שהיא דווקא מחבבת, למרות הזיכרון ההוא), קרלסון ופוספיסיל נעלמות מהמסך למשך פרקי זמן ארוכים מדי. התסריטאי צ'ארלס רנדולף כבר כתב תסריט מסוג זה, ששילב שלושה סיפורים אמיתיים על גברים שפעלו במקביל לנצל את המשבר הכלכלי לטובתם, והבמאי אדם מקיי הצליח להלחים אותם יחדיו ל"מכונת הכסף" המעולה. אבל רואץ' ("טרמבו") הוא במאי פחות טוב, והוא קצת הולך לאיבוד בקרב שפע הדמויות ומפלי האינפורמציה.
הרבה עבודה הושקעה באיפור של ת'רון, שמדמה אותה לקלי במידה כזו שהיא כמעט בלתי מזוהה. המאפרים ויוויאן בייקר וקאזו הירו ודאי ייזכו באוסקר, ות'רון מצוינת כרגיל, אבל דמותה של המנחה הפופולרית נותרת מעט מרוחקת ולא פתורה, וזאת למרות שאנחנו פוגשים גם את בעלה המקסים והתומך (מארק דופלאס). התסריט מתמודד בהצלחה חלקית בלבד עם העובדה שגיבורותיו מקדמות בטלוויזיה דעות ימניות שמרניות עם זאת שהן מעזות לחולל מהפכה. כנראה בשל הקונפליקט הזה, הוא מתחיל דווקא עם ההתקפה המפורסמת של טראמפ על קלי כשזו העזה לאתגר אותו בעימות שלפני הבחירות עם שאלה לא נוחה על יחסו הדוחה לנשים.
בסופו של דבר פוקס שילמה כ-50 מיליון דולר לנשים שונות כדי לפצות אותן, או כדי להשתיק אותן, ואילו איילס ואו'ריילי קיבלו חבילות פרישה בערך של כ-65 מיליון דולר. וזאת האמירה הכי חדה שעולה מהסרט, שאינו מניח לנו לחוש תחושת ניצחון אמיתית.
ציון: 3.5/5
סרט על: פרשת ההטרדות המיניות בפוקס ניוז שהתפוצצה ב-2016
ללכת? כן. תסריט שנון ומשחק משובח מקיר לקיר מניבים סרט שהיה צריך להיות יותר טוב
Bombshell בימוי: ג'יי רואץ'. עם שרליז ת'רון, ניקול קידמן, מרגו רובי, ג'ון לית'גו, קייט מקינון, אליסון ג'אני. ארה"ב 2019, 108 דק'