"פרוזן 2": רגע השיא והיציאה הכמעט רשמית מהארון של אלזה
במחי שאלה אחת, כריסטוף מנפץ את תפיסת העולם הגברית המתנשאת שקיבע אחד הרגעים הזכורים בקולנוע. וזאת רק סיבה אחת לצפות בסרט
כש"לשבור את הקרח" הסתיים במחווה של אהבה בין שתי אחיות במקום בנשיקת נסיך מצילת חיים, זה היה מפתיע ומרגש. הרגע הזה הפך את הסרט מ-2013 למתנה נהדרת לילדות העולם כולו, שגילו שיש דברים טובים ומספקים יותר לעשות מאשר לחלום על נסיכים, בלי שזה יהיה ארוז כהרצאה פמיניסטית.
סרט ההמשך נוצר גם הוא על ידי כריס בק וג'ניפר לי, שהקפידו להמשיך ולפתח את הקשר בין הנסיכות האחיות. אך גם אם התסריט בהחלט מוצא דרך ראויה להעמיק ולהעצים אותו, ואף להעניק לו משמעות פוליטית רחבה, הפעם הפוקוס הזה צפוי ואפילו מתבקש. לכן הרגע שהכי ריגש אותי, גם מבחינת המסר הפמיניסטי, שייך דווקא לאיש הקרח כריסטוף, אהובה הגמלוני של אנה, שלאורך הסרט כולו מחפש את הרגע הנכון להציע לה נישואים. ברגע מהותי בעלילה, שבו הנסיכה אנה (קריסטן בל) נראית כאילו היא זקוקה להצלה, אבל אנחנו יודעים שהיא יודעת בדיוק מה היא עושה, כריסטוף מופיע על האיל שלו ומכריז "אני כאן, מה את צריכה?". השאלה הזאת, שמציגה אותו לא כאביר המושיע, גם לא בעיני עצמו, אלא כמי שסומך על אנה בעיניים עצומות ורוצה להיות עזר כנגדה, מבהירה לנו שהוא אכן ראוי לה. אמנם ביחסים הרומנטיים ביניהם אנה מתגלה כנוירוטית לחלוטין, אך בעניינים גדולים יותר, כמו שלום עולמי, היא ניחנה בהבנה מעמיקה ופועלת בהתאם.
במשך עשרות שנים ציטטו לנו את הנאום ההוא מ"קזבלנקה" שריק נושא בפני אהובתו אילזה רגע לפני שהוא משלח אותה במטוס: "יש לי משימה לבצע. לאן שאני הולך, את לא יכולה לבוא אחרי. מה שאני חייב לעשות, את לא יכולה לקחת בו חלק, אילזה… הבעיות של שלושה אנשים אינן יותר מערמת שעועית בעולם המטורף הזה. יום אחד תביני את זה". והנה בא איש הקרח, ובשאלה פשוטה אחת מרסק את תפיסת העולם הגברית המתנשאת שקובעה בתודעה שלנו על ידי אחד הרגעים הזכורים בקולנוע. וכן, השאלה של כריסטוף היא גם מחווה רומנטית מושלמת. הצעת הנישואים הקלישאתית שתבוא אחר כך, היא כמעט סרח עודף.
בכל אופן, הרגע היפה הזה, שהקדשתי לו 210 מילים, הוא הסיבה שבשלה החלטתי לתת לסרט עוד חצי כוכב. כי כדרכם של סרטי המשך, "לשבור את הקרח 2" חש מחויבות לתת לנו יותר, הרבה יותר, מאותו דבר. אם העלילה של הסרט המקורי הייתה פשוטה יחסית והתמקדה בגילוי העצמי של אלזה, כאן יש ערב רב של מיתוסים על יער מכושף, ועל מלחמות קדומים, ועל נהר יודע כל וכיו"ב. ויש גם הרבה יותר שירים. הם נכתבו על ידי רוברט לופז וכריסטן אנדרסון-לופז, אותם בני זוג שכתבו את "Let it Go", אבל לפחות בשמיעה ראשונה אף לא אחד מהם עורר בי חשק להקשיב לו שוב.
למען האמת, אני גם לא חובבת גדולה של המנון השחרור ההוא. המקבילה שלו בסרט הנוכחי היא "Show Yourself", שגם אותה שרה אלזה (איידינה מנזל) בדרכה לשלב הבא בגילוי העצמי שלה. ואם השיר הקודם עורר ספקולציות לגבי זהותה המינית של אלזה ואף הניב את ההאשטאג GetElsaAGirlfriend#, ההמנון החדש הוא שיר יציאה מהארון במלוא מובן המילה. אלזה פונה לקול הסופרן המסתורי שמשך אותה לצאת מארנדל, והשיר כולל משפטים כמו "תמיד הייתי מבצר, סודות קרים עמוק בפנים. גם לך יש סודות, אבל את לא צריכה להתחבא. הראי את עצמך, אני מתה לפגוש אותך. הראי את עצמך, זה תורך. האם את זו שחיפשתי כל חיי? הראי את עצמך, אני מוכנה ללמוד". וזה סבבה והכל, אבל מבחינה מוזיקלית השיר לא משהו. דרך אגב, הרעיון של השיר המסתורי הנישא על פני הרוח מזכיר מאוד את הסרט היפני "המפקח סנשו", יצירת המופת מועכת הלב של קנג'י מיזוגוצ'י מ-1954, ובהחלט יכול להיות שהוא מקור ההשראה לקו העלילתי הפיוטי הזה.
וכמובן, האנימציה היפהפיה מרחיבה את הלב ועושה חשק להצטרף אל אנה ביער המכושף על צבעי השלכת שלו, ולרכוב עם אלזה על סוס המים שלה. איש השלג אולאף (ג'וש גאד) ממשיך להיות המצאה נהדרת. אולאף מצחיק מאוד כשהוא מסכם עבור אנשי היער את קורות הסרט הקודם וכשהוא מתחבט בשאלות קיומיות, ונוגע ללב כשהוא מתמודד עם האיום של כליה. ולכן כשאלזה שואלת את אנה "את רוצה לבנות איש שלג?", זה הדהוד יפה לשיר ילדותן בסרט הראשון. ולסיום, אם תרצו עוד מנה של אולאף, הישארו עד לסוף כותרות הסיום.
ציון: 4/5
סרט על: האחיות אלזה ואנה מתמודדות עם איום חדש על ארנדל
ללכת? כן. הילדים ימותו על הסרט, והוא יעשיר את עולמם
Frozen 2 בימוי: כריס בק, ג'ניפר לי. עם איידינה מנזל, קריסטן בל, ג'וש גד. ארה"ב 2019, 103 דק'