לפעמים עונה שנייה של סדרה הרבה יותר חשובה מהראשונה. להתחיל סיפור זה קל. כל אחד יכול להתחיל סיפור. השאלה האמיתית היא איך ממשיכים אותו – ואיך הוא מסתיים. במקרה של "פרסי ג'קסון והאולימפיים" היה קל מאוד להתחיל את הסיפור: יש ספר רב-מכר ענק, יש זכויות שנרכשו ויש סדרת סרטים לא מוצלחת במיוחד שכבר ניסתה להתניע את הפרנצ'ייז.

>> מה ראינו בלילה: 5 סדרות ודוקו שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> המהפכה בוטלה: דירוג הסרטים הכי טובים של 2025 בסטרימינג

בדיסני ממש רצו להראות בעונה הראשונה שהם לא מתכוונים לחזור על טעויות העבר, ועכשיו הסדרה חוזרת עם העונה השנייה – שמבוססת על הספר "פרסי ג'קסון וים המפלצות" – ולמרות שההתחלה טיפה איטית, עדיין מדובר בגרסה הכי טובה ל"פרסי ג'קסון" עד כה, קלללל, ונראה שהם אפילו מצליחים לעשות את זה יותר טוב בעונה הזאת, בעיקר בזכות הזמן שעבר מהעונה הראשונה.

העונה נפתחת שנה לאחר אירועי העונה הראשונה. פרסי ג'קסון חוזר למחנה, והפעם עם חבר חדש בשם טייסון, חצי קיקלופ שאימו אימצה, זאת בעקבות הסיוטים החוזרים ונשנים על קרונוס – הוולדמורט של הסדרה, אם תרצו – ששולח את אנשיו לשבור את המחסום של המחנה ולהרעיל את העץ הקסום ששומר עליו. כדי להגן על חבריו, פרסי יוצא למסע נוסף בעקבות נבואה, רק שהפעם אסור לו לדעת מהי אותה נבואה ומהן השלכותיה, רק שהוא צריך להציל את חברו, גרובר שנעלם.

בעונה הקודמת הביקורת העיקרית שלי הייתה שווקר סקובל, השחקן שמשחק את פרסי, הוא פשוט שחקן לא טוב. לא האשמתי אותו כמובן, הוא רק נער צעיר, אבל הפעם נדמה שהזמן בהחלט עשה את שלו. הוא קצת התבגר וגידל עמוד שדרה, על אף כמה שורות דיאלוג קרינג'יות, הוא בסך הכל עושה את העבודה.

זה תמנון מאחוריך או שאתה סתם שמח לראות אותנו. פרסי ג'קסון והאולימפיים (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

התוספת החדשה בדמותו של חד העין טייסון בהחלט מרעננת את הקאסט וגם המנהל החדש, המלך טנטלוס שאינו יודע שובע בכיכובו של טימותי סימונס ("ויפ") הופך לדמות די מבדרת, מעין שק חבטות אנושי ללא מודעות עצמית. גם ארס חוזר אלינו בעונה הזאת ואני באמת כל כך שמח על כל הזדמנות שבה נותנים לאדם קופלנד במה. מי שלא מכיר, אדם קופלנד הוא המתאבק אדג' מה-WWE וכמו מתאבקים אחרים מתקופתו, גם הוא פיתח קריירת משחק בסדרות כמו "ויקינגים" ו-"הפלאש". הוא עובד טוב, כיף לראות אותו והוא ליהוק מושלם לארס ביקום של פרסי ג'קסון. מעין כוכב רוק נשכח ומחוספס שתמיד מוכן לקרב. דמות תענוג.

אוקיי זה תמנון מאחוריך. פרסי ג'קסון והאולימפיים (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

העניין עם הסדרה הזאת, עבור צופים מבוגרים שגדלו על הספרים שהחלו לצאת לפני 20 שנה, הוא שזה מרגיש כמו גילטי פלז'ר לצפות בה. אני מכיר את סדרת הספרים, אז אני מצליח ליהנות מהנוסטלגיה, אבל לא יודע אם הייתי צופה בה סתם כך אם זאת לא הייתה העבודה שלי. בסוף זאת סדרת נוער לכל דבר ועניין, ואפילו העתקה די בוטה של סדרת ספרי הארי פוטר, רק שבמקום מכשפים וקוסמים יש לנו מיתולוגיה יוונית. ולמרות שהיה לי ממש כיף לצפות בסדרה, קשה לקבוע מה יותר אהבתי – את החזרה לדמויות האהובות מימי נעוריי או את הסדרה עצמה.

השאלה הזאת הציקה לי לאורך שני הפרקים הראשונים, כי לא הכל מושלם כאן. מדובר בשני פרקי אקספוזיציה שמניחים את הכלים על השולחן ובונים את המסגרת העלילתית של העונה. יש בהם רגעי אקשן מצוינים והדמויות הראשיות מקבלות דילמות אמיתיות (בניגוד לעונה הקודמת שבה הם לא התבקשו לבצע החלטות משמעותיות). צפיתי בארבעה פרקים, ועל אף שאני מנוע מלכתוב על שני הפרקים שלא שוחררו עדיין בשל הסכמי הסודיות של דיסני, אני חייב להגיד ששני הפרקים האלה די ענו לי על השאלה הזאת, כי העונה השנייה, לפחות בינתיים, הרבה יותר טובה מהראשונה.

לא נעים אבל שוב יש מישהו מאחוריך. פרסי ג'קסון והאולימפיים (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

דיסני עשו את שיעורי הבית שלהם "עם פרסי ג'קסון והאולימפים". הם ניקו קצת, שיפרו את הדברים שפחות עבדו בעונה הקודמת, ווקר סקובל גדל ויש לו קצת יותר כריזמה ונוכחות, הדמויות עומדות בפני החלטות הרות גורל ואני כצופה גדלתי מספיק בשביל לשכוח את מה שקרה בספרים, אז אני לא יודע באמת מה הולך לקרות. מה שכן, גם אם שני הפרקים הראשונים קצת נמרחים, שווה להמשיך לצפות. השילוב בין העולם המודרני למיתולוגיה היוונית עדיין לא נמאס ונראה שחוץ מ"קאוס" המצוינת שבוטלה לצערנו, לא נקבל משהו כזה בקרוב מעולמות הפנטזיה.

שימו עליו עין. פרסי ג'קסון והאולימפיים (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

אם זה הולך בכיוון שבו אני חושב שזה הולך, צפויה לנו עונה מצוינת. והאמת? שני הפרקים שעליהם כאמור אני מנוע מלדבר (פליז אל תתבעו אותי, דיסני) עשו לי ממש חשק לעוד פרסי ג'קסון. זה שנתנו לדמויות לקחת סיכונים משמעותיים שיכולים לגבות מחיר כבד זה מעולה, ואם המחיר באמת ישולם – זה יהיה אפילו מעניין יותר. ושוב חשוב לזכור: זאת סדרה לנוער שמבוססת על סדרת ספרים לנוער ולכן גם הציפיות בהתאם. היא לא תהיה "שובר שורות" וגם לא "משחקי הכס". אף אחד לא מצפה ש"פרסי ג'קסון" תהיה יצירת מופת זוכת פרסי אמי, אבל משמח לראות שזה לא גורם ליוצרים ולדיסני להוריד את הרף. אם מגמת השיפור הזאת תימשך גם בעונות הבאות, בסוף גם האמי עוד יגיע.
>> פרסי ג'קסון והאולימפיים: ים המפלצות // Percy Jackson and the Olympians: Sea of Monsters // עונה 2 שמונה פרקים (השניים הראשונים כבר אונליין, ומעכשיו אחד בשבוע) // להשיג בדיסני+

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• דיסני+
• פנטזיה
• סדרות מומלצות