פרפר נחמד: הסדרה הזאת היא הבינג' הכי טוב שיהיה לכם בקיץ הזה

קרבות סכינים, אמנויות לחימה, יריות, פיצוצים, הכל חלק מהכיף ויש ממנו בכמויות: "פרפר" היא דרמת אקשן אלימה ועתירת קלישאות מהז'אנר שלא מתנצלת על זה, ובסיום העונה מחכה לכם הקליף האנגר הכי טוב שראינו מזה שנים. אם לא תצפו לשום תחכום - תיהנו בטירוף
אמזון פריים הוא אחד משירותי הסטרימינג השקטים יותר בסביבה, לפחות עד שיוצאת שם סדרה. הם לא בית חרושת כמו נטפליקס ומבחינת איכות – אפשר לומר שהם מתחרים באפל TV פלוס. מה היתרון הגדול שלהם, אתם שואלים? ובכן, האלימות באמזון ממש כיפית. רק תראו את האלימות הברוטאלית של "דה בויז" או את הקרבות המדממים של "פולאאוט". וזאת לא רק האלימות – זה החופש שהם מציעים ליוצרים. האלימות בסדרת האקשן החדשה של אמזון, "פרפר", לא נופלת מהרף שהציבו הסדרות הקודמות ואחרי צפייה בכל ששת הפרקים ברור לי: זה לא היה יכול לעבוד באף שירות סטרימינג אחר.
הסדרה עוקבת אחר דיוויד ג'ונג (דניאל דיי קים), מרגל על אמריקאי ואחד מהמייסדים של ארגון ביון בשם "קאדיס", שזייף את מותו וחוזר לאקשן תשע שנים אחר כך, לאחר שגילה שבתו עובדת עבור אותו גוף שייסד – בתור מתנקשת. כמו "פובאר" של נטפליקס, אבל בלי הקומדיה ובלי ארנולד שוורצנגר. למרות הלוקיישן המעולה של דרום קוריאה בו העלילה מתרחשת, העלילה בנאלית, את הטוויסטים אפשר לראות מקילומטרים והדיאלוגים צ'יזיים להחריד. אם הסדרה הייתה מופקת בנטפליקס היא הייתה הופכת לקומדיית אקשן לא מוצלחת, ואם היא הייתה מופקת בדיסני פלוס בוודאות לא היינו מקבלים אקשן גרפי באותה רמה. וזה אקשן מצוין.
>> אל תתרבו: "חתונה ממבט שני" מייצרת שיאים חדשים של קרינג'
>> "מותק בול באמצע": מתחת להומור אפשר לשמוע את אזעקת האמת
קרבות סכינים, אמנויות לחימה, יריות, פיצוצים, הכל חלק מהכיף, יש ממנו בכמויות, וזה מרשים בכל פעם מחדש כשדיוויד ג'ונג מחסל יריב באכזריות או בכל פעם שבה הבת שלו, רבקה (ריינה הארדסטי) מלפפת את עצמה סביב מישהו ומפילה אותו לרצפה בשנייה. בתשעים אחוז מהמקרים זה לא היה מספיק כדי להציל את הסדרה מהכישלון הצפוי, אך במקרה של "פרפר" זה לגמרי מספיק ותכלס לא צריך יותר מדי. אלה ימים חמים ומתישים ולפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה להישאב לעלילה מלאת אש, יריות ודם ולשכוח שהעולם בחוץ קיים תחת הבריזה הנעימה של המזגן – ו"פרפר" בהחלט עונה על הצורך הזה.
אם זה לא מספיק יש כאן גם מושג ששכחו בהוליווד – הקליף האנגר. הרבה זמן לא ראיתי סדרה עם קליף האנגר שהשאיר טעם כל כך חזק של עוד. הפעם האחרונה שאני זוכר הייתה בסוף העונה הראשונה של "כתום זה השחור החדש" – וזה קרה לפני המון המון זמן. כאן לא רק שהוא עשוי טוב, הוא שואב בעוצמה לתוך הסדרה ולציפייה לעונה שנייה יותר מכל קליף האנגר אחר שראיתי בשנים האחרונות. לא שהוא מתוחכם בטירוף, פשוט עשוי טוב עם טיימינג מדויק ובא בדיוק בזמן – כמו הסדרה עצמה.
עד הרגע האחרון הסדרה הצליחה למשוך אותי פנימה באופן חלקי. נהניתי מאוד, זה טראש עשוי היטב שכמעט לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, אבל באותה מידה הייתי סבבה אם הסדרה הייתה נגמרת אחרי עונה אחת. אחרי הקליף האנגר המוצלח- נותרתי עם ציפייה אדירה לעונה השנייה – וזאת הצלחה אדירה של "פרפר", כי זאת סדרה שרוב המבקרים כנראה לא ידעו איך לאכול אותה והצופים יהנו ממנה בטירוף.
את ההוכחות אפשר לראות בשטח: באתר Rotten Tomatoes ציון המבקרים הוא 71% בעוד ציון הצופים הוא 89%. הסיבה לכך היא שזאת לא סדרה שעשויה כמו שמבקרים אוהבים. היא לא בונה על פרס אמי ובעיקר דואגת שתמיד יהיה מעניין על המסך. האם זה טעון שיפור לקראת העונה הבאה? בוודאי, אבל זה עדיין יהיה הבינג' הכי טוב שיהיה לכם בקיץ הזה.
"פרפר" היא בראש ובראשונה סדרה שכיף לצפות בה. היא מלאת אקשן מסוגנן כמו שרק אמזון יודעת לעשות. היא אולי לא תגרוף פרסים, אבל זה מרגיש שמהר מאד היא מצאה את קהל הצופים שלה, גם אם הדמויות פולטות כל סצנה קלישאות מסרטי אקשן. אל תצפו למותחן ריגול עם תחכום ברמת כריסטופר נולאן ותסמכו עליי שתהינו הרבה יותר מהצפייה. עכשיו רק שלא יהרסו את זה בעונה הבאה (אמזון, אנחנו מסתכלים עליכם).
>> "פרפר" // Butterfly // אמזון פריים, עונה 1 שישה פרקים