7 סטיגמות על תושבי צפון תל אביב: הכל נכון. אבל גם לא
הבעיה הכי גדולה עם המגורים בצפון העיר, חוץ מהניתוק הגיאוגרפי והנפשי משאר חלקי תל אביב, היא הסטיגמה שדבקה בתושביה. לבנים, אשכנזים, עשירים, מתנשאים. אריאל ארבל גדלה שם והתיישבה לבדוק עם עצמה עד כמה הן מדויקות. יצא לה טור שכולו כנות (יחסית לצפונית, כן?)
כשהגעתי לצבא שאלו אותי מאיפה אני בארץ. "תל אביב", עניתי בגאווה לבחורה החמישית שפגשתי מאיזור עמק חפר. ואז הגיעה השאלה המתבקשת ששואל כל תושב פריפרייה שרוצה להוכיח שיש לו חברים מקומיים, "מאיפה בתל אביב?"; הגלגלים בראש מסתובבים, הגבות מתכווצות, "אהה, אממ, ליד הירקון כזה. תל ברוך, מכירה? איזור קק"ל". הכל כדי להימנע מלהגיד את המשפט שאחריו אין דרך חזרה: "אני מצפון תל אביב". על פניו תוכלו לומר: אווו שלום לך שי לי שינדלר, עוד אחת שבאה להתמסכן על זה שהיא עשירה. אבל האמת היא שזה מתסכל. בכל מקום חדש שמגיעים אליו ושומעים שגדלת בצפון העיר, הפרצוף שלך הופך לסמל ענק של לואי ויטון שמסביבו חגים במעגל כוכבי מישלן. הסטיגמות על הצפון רבות ועתיקות (כמו הכסף שעבר בירושה לתושבים שלה! סתם, סליחה). הגיע הזמן לבחון אותן.
1. "בכלל היה לכם אתיופי בבית ספר?"
הסטיגמה: בצפון תל אביב יש אוכלוסייה הומוגנית ולא מגוונת.
המציאות: בגיוון, כמו בגוונים, צריך לבחון את השורשים. האם הכרתי ערבים כשגדלתי? חוץ מפועלי בניין, לא. האם הכרתי אנשים בעלי גוון עור שונה? מעט מאוד, וגם הם לרוב הגיעו מהפנימיה שהייתה סמוכה לבית הספר שבו למדתי. האם כולם נמצאים באותו מעמד סוציו-אקונומי וחולקים אותו סט אמונות? לא ולא. כמו בכל איזור רחב בגודלו, יש שכונות עם אזורים יותר קשי יום, בדיוק כמו שיש שכונות שמזוהות עם מעמד סוציו-אקונומי גבוהה. יש שמרנים מצביעי ביבי ויש ליברלים מדברות-רק-בלשון-נקבה. יש היפים קונים רק ספרי יד שנייה וקפיטליסטים מקבלים חבילה מאסוס אחת ליום. בקיצור, הומוגניות – אבל די מגוונת.
2. "אתם לא באמת תל אביבים"
הסטיגמה: צפון תל אביב כל כך רחוקה מהמרכז שהיא בכלל לא מרגישה כמו חלק מהעיר.
המציאות: צפון תל אביב כל כך רחוקה מהמרכז שהיא בכלל לא מרגישה כמו חלק מהעיר. לא, זאת לא טעות הקלדה. זאת האמת לאמיתה. צפון העיר היא כל כך לא תל אביב שפעם לקח לי שעה ארבעים וחמש להגיע הביתה מנחמה וחצי. הייתי יכולה להגיע לרמת הגולן בזמן הזה. צפון העיר היא כל כך לא תל אביב שכשהיינו בתיכון והיינו רוצות לצאת לבר היינו שואלות: "רוצות שנצא היום לתל אביב?" למרות שאנחנו *בתוך העיר*. ובכל זאת, הצבענו בבחירות המקומיות, אנחנו מתנשאים על אנשים מרמת גן ואפילו חולדאי גר פעם בשכונה שלי. מה תגידו על זה?
3. "טפי יא אשכנזים"
הסטיגמה: אוקיי, אף אחד לא ממש אמר את זה ככה, אבל בגדול זה אומר שכולנו אשכנזים.
המציאות: לא! ממש לא! מיושן מאוד לחשוב על זה במונחים כאלה. השנה היא 2022 ואולי הגיע הזמן להפוך הכללות עדתיות לנחלת העבר. האוכלוסיה, לפחות באיזור שאני גדלתי בו, מאוד מגוונת מהבחינה הזאת. יש שיאמרו אפילו שה"מזרחים" (אם אפשר עדיין להגדיר את זה ככה) הם אלו ששלטו בבית ספר שלנו, וה"אשכנזים" הלכו מפוחדים, מנסים להתחזות לערסים על ידי קניית נרגילה ולבישת חליפות נייק. אבל ככה זה בכל מקום בעצם, לא?
4. "אתם ילדי עשירים"
הסטיגמה: צפון תל אביבים הם ילדים להורים עשירים שנולדו עם כפית זהב בפה.
המציאות: נכונה חלקית. זה לא שקר שיש הרבה משפחות חזקות באיזור, כלומר ילדים להורים עשירים שנולדו עם המון אפשרויות – האפשרות להשכלה גבוהה, האפשרות לקבל תמיכה בקניית בית ראשון, האפשרות לחלום בגדול. האם כל תושבי צפון תל אביב הם כאלו? כמובן שלא. יש הרבה אנשים שהרוויחו את הכסף שלהם ואת האפשרות לגור בפיסת נדל"ן יקרה כמו צפון תל אביב בכוחות עצמם. באותה מידה, יש אנשים שהם לא עשירים כמו שהייתם יכולים לחשוב: יש איזורים פחות עשירים, יש יחידות דיור קטנות, יש דירות לקראת תמ"א (לא נשארו הרבה, כן?). מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו בדיוק כמו כולם. רק לא ממש.
5. "אתם כל הזמן עסוקים במראה שלכם"
הסטיגמה: אנשים שגרים בצפון תל אביב עוסקים באופן אובססיבי במראה שלהם – טיפוח, ניתוחים פלסטיים, בגדים וכושר.
המציאות: אני. מכירה. כל. כך. הרבה. אנשים. שעונים. להגדרה. הזאת. בקיצור, כן. לתחושתי לאנשים שגרים בצפון העיר יש רצון אובססיבי להראות טוב, והרבה פעמים בכל מחיר. יש עיסוק תמידי בקניית בגדים (לרוב מותגים), יש אחוזים גבוהים של ניתוחים קוסמטיים ויש מלא לק ג'ל. תגידו שזה ככה בכל הארץ? אולי, אבל כאן נוצק המודל. עם זאת יש גם הרבה מודעות תזונתית, הרבה אנשים בריאים שנמצאים בכושר שיא וזה גורם להם להרגיש טוב יותר – אז אולי זה לא הכל כל כך נורא אחרי הכל. אגב, תיאוריה שפעם העלתי עם חברות בנוגע לשאלה למה כל הבנות בצהלה יפות, היא שהאמהות של כולן דוגמניות. אני לא יכולה להגיד שזה מוכח מחקרית.
6. "העירייה משקיעה בכם יותר"
הסטיגמה: לעיריית תל אביב-יפו יותר חשוב ש"העשירים מצפון תל אביב" יהיו מרוצים ולכן דואגת להם יותר.
המציאות: מצד אחד, כן. אי אפשר להכחיש שברגע שנכנסים לצפון העיר הרחובות נקיים יותר, יש יותר מקומות חנייה ולא רואים הומלסים ברחובות. הפעם הראשונה שנתקלתי ב"טיפות תל אביב" (טיפות הג'יפה המגעילות האלה שמטפטפות עליך כשאתה עובר ברחוב) הייתה בשנים האחרונות. עם זאת, קשה לייחס את זה רק לעירייה. קצת כמו ביישוב או קיבוץ, התושבים דואגים לסביבת המחייה שלהם. יש יותר התאגדויות, ועדים וקבוצות וואטס אפ שכונתיות שנמצאות בבקרה כל הזמן על מה שקורה (חוץ מהגרפיטי שעשיתי בכתה ט' ועדיין נמצא על המדרגות בכניסה לשכונה. סאקרז!).
7. "אתם מתנשאים"
הסטיגמה: אנשים שגרים בצפון תל אביבים הם מתנשאים.
המציאות: כן, לפעמים אנחנו יכולים להסתלבט על אנשים שלא נולדו בעיר, על זה שהם לא באמת תל אביבים. אבל בטח שמעתם שמי שיורד על אחרים הוא הכי חסר ביטחון. הסטיגמה לגבי הפריבילגיות הצפוניות חצתה את גבולות תל אביב ולא תמיד קל להתמודד עם העובדה שעוד לפני שהוצאת מילה מהפה כל הסטיגמות כתובות לך על המצח. ונכון שחלק גדול מהסטיגמות נכונות, אבל חלקן גם פשוט לא. ובכל אופן, מישהו מכיר סטיגמות על אנשים שגדלו במרכז העיר? זכור לי משהו עם עירוני א'. טוב, אולי כן קצת מתנשאים.