אני דראג פוליטי: זה דראג שואו – אבל העיקר בו הוא לא השואו

>> הקווינדילייט הוא ליין הצגות דראג, במסגרתו מתחלף הנושא מדי מופע, כמו גם מלכות הדראג המשתתפות בו. את ליין הצגות הקווינדי יוצרת ומביימת לואי פולאר (ליאם שניצר), בשאיפה להציג מופעי דראג ששומרים על מצד אחד על השואו הדראגי המוכר, ומצד שני עוסקים בנושאים מאתגרים ולא תמיד נעימים. ביום שישי הבא (21.2) יעלה בתיאטרון תמונע המופע השישי שלה, "אהבה", מופע דראג פוליטי על יחסי אהבה/שנאה. פרטים וכרטיסים כאן

>> המילים הן נשק שנפל לידיים הלא נכונות. והוא מופנה נגד העולם כולו
>> כמה דרכים צריך אדם: אין דבר יותר כיף מחיקוי טוב של בוב דילן

כשנה וחצי אחרי שהתחלתי להופיע כמלכת דראג, אחת לחודש בבר גאה אחר בתל אביב, היה לי ברור שמשהו לא לרוחי בסצנת הדראג בארץ או לפחות בתפיסה שלי לגביה. אבל לא ידעתי להגיד מה. בתחילת דרכי המופעים מאוד ריגשו אותי, אך ככל שעבר הזמן ההתרגשות התחלפה ברצון להגיע הביתה ולהוריד את האיפור. המופעים הפסיקו לרגש אותי: להופיע מול מעט קהל ב"נאמבר" שרק נועד להצחיק.

הבנתי שהמסגרת הזו משעממת אותי. החלטתי להפיק מופע דראג משלי. נפגשתי עם מלכת הדראג ברנדי ג'ין בשביל לספר לה על הפרויקט ולהציע לה להתארח וככל שאני נזכר בשיחה, היא שאלה: "מה שונה בך מכל שאר המלכות לואי? במה היצירה שלך שונה?". אני לא ידעתי לענות, וברנדי בחרה להישאר בחוץ.

אם לומר בכנות, לא ידעתי מה אני רוצה ליצור, אבל ידעתי שמה שהיה עד עכשיו כבר לא רלוונטי עבורי.
התחלתי להיחשף למופעי דראג פוליטי עם מלכות כמו זאזא וגלינה פור דה ברה, ולאט לאט הצלחתי לקבל תשובות לגבי הדראג שאני מחפשת ליצור: אני יכולה להשתמש בדראג כאמצעי לעסוק בנושאים שחשובים לי. הוויזואליות תהיה אריזת מתנה לכל הרגשות שיש לי ואני רוצה לשתף. 

אחרי כמה חודשים העלנו את המופע הראשון. באותו הבר, שלוש מלכות דראג ואני מול קהל של 60 איש. "QUEANDELIGHT" קראתי לו:
QUEAN =  Prostitution = זונה
 DELIGHT = תענוג 
תענוגות הזונה

 מאז, מדי חצי שנה העליתי מופע בנושא אחר, כשבכל מופע מתארחות מלכות אחרות. כחלק מפסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע, עלה הקווינדילייט החמישי שנקרא "ועדת חקירה: מדינת ישראל". במופע השנה היא 2027, כשנה לאחר הבחירות לכנסת, וצוות מלכות הקווינדי פותח בחקירה של מדינת ישראל על שנת 2024. צוות החקירה בא לחקור\לשאול איך נראתה ישראל באותה שנה, ואיך היא משפיעה עלינו כיום ב-2027; המציאות של 2027 היא פרי דמיוננו, אבל ההתרחשויות שקרו ב-2024 כבר משפיעות עליה. המחויבות שלנו היא לחזור אחורה ולברר את שורשו של השינוי, אם הוא קרה ב-2024 או לפני כן.

הסתיים המופע והייתי בשמיים. סוף סוף הצלחתי ליצור את מה שכל-כך רציתי: ערב דראג שהעיקר בו הוא לא הדראג, אלא המסר שהוא בא להעביר. כשהציעו לי להעלות את המופע בשנית – סירבתי. זה היה וזה נגמר. התוכן והצורה יכולים להיות קסומים רק פעם אחת, כי כשאנחנו, המלכות, שוחות בחומר זה כבר לא מעניין, זה לא מסוכן. הסכנה היא זו שמחזיקה אותנו במיטבנו, הסכנה שהקהל לא יצחק, לא יתרגש או סתם לא יגלה עניין. וכשאנחנו יודעות לקרוא את הקהל, אנחנו משתעממות, וכשאנחנו משתעממות, אנחנו מפסיקות לחפש פנימה לנבכי הנפש שלנו.

היום, אנחנו לקראת הקווינדי השישי, שהגיע אחרי שברון הלב האחרון שלי. אחרי חצי שנה הלב שלי התמלא מחדש, ואני צריכה לשתף בתובנות שיש לי על אהבה. לקחתי איתי את רג'ינלישס, ברנדי ג'ין ותומר רומן בשביל להתחיל ולחשוב על אהבה במושגה הרחב יותר: קנאות, יחסי אהבה/שנאה כלפי העם הפלסטיני, חוסר אהבה עצמית, יחסיהם של קבוצת הימין והשמאל בישראל, אפליקציות הכרויות לסטרייטים ולהטבקי"ם, אהבה/שנאה לסמים ועוד. אנחנו יוצאות ביחד לבחון את כל הקשור באהבה שסובבת אותנו, בעבר, בהווה ובעתיד. ולסיום, במופע אורח, להקת ה"פלשתים" תתארח עם השיר: "רונה פלסטין".