גברים לבנים אינם יכולים: אמריקה אוהבת סיפורים. וזה סיפור אדיר

בכתבה שהתפרסמה בארצות הברית סביב הסכם זכויות השידור החדש של ה-NBA (שיכניס לליגה סכום עתק של 76 מיליארד דולר ב-11 השנים הקרובות), אמר מנהל בכיר ברשת "פוקס" את המשפט הבא: "עולם הבידור הוא ביצה, והספורט הוא הגורם היחיד שעומד יציב". דהיינו, בתוך עולם שבו כבר לא שווה להשקיע בתחומים כמו סדרות או ריאליטי (בגלל הסטרימינג והצפייה הדחויה, והעובדה שאנחנו כבר לא צופים בפרסומות), הדבר היחיד שעדיין עובד ומושך קהל לגופי השידור הוא הספורט – כי כמו החדשות, אי אפשר לראות אותן מאוחר יותר. חייבים להיות שם בשידור חי.

>> מה ראינו בלילה: 6 סדרות חדשות שהחזיקו אותנו ערות השבוע

אבל לא רק הספורט עצמו פורח, גם סדרות שעוסקות בספורט הן טרנד פורח cשנים האחרונות בעולם הטלוויזיה. מ"הריקוד האחרון" הדוקומנטרית ששרפה את נטפליקס, "טד לאסו" הסימפטית שהפכה ללהיט הגדול של אפל טי וי ועד "ווינינג טיים" – הסדרה המוצלחת של HBO, שנפחה את נשמתה עקב שביתת התסריטאים הארורה. לרשימה הזאת יש מצטרפת חדשה. קוראים לה "Clipped", מיני סדרה בת שישה פרקים של FX (עכשיו בדיסני+), שעוסקת באחד מסיפורי הספורט הגדולים של העשור האחרון: ההתרסקות של בעלי הלוס אנג'לס קליפרס, דונלד סטרלינג, שנתפס מוקלט בהתבטאויות גזעניות ובעקבותיהן איבד את כל עולמו, וגם את הקבוצה שכמעט והשמיד (אשתו מכרה אותה בשני מיליארד דולר, אז אל תזילו עליו דמעה).

באופן טבעי, מתבקש להשוות אותה לסדרה מהצד השני של הכביש באל.איי, "ווינינג טיים" (ששיבחתי כאן לא פעם, ואפילו הצטערתי על ירידתה המוקדמת מהאוויר), שמשחקת לכאורה על אותו מגרש של "קליפד" – סדרה העוסקת בקבוצה ובבעלים שלה (במקרה של הלייקרס, ג'רי באס המנוח), ובהתמודדות בין השחקנים להנהלה. אבל כאן, בערך, מסתיים הדמיון.

"קליפד" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

כי "ווינינג טיים", כשמה, עוסקת בהצלחה. היא עוסקת בצד המואר של עיר המלאכים – קבוצת ה"שואוטיים" של הלייקרס, שהכילה בתוכה כוכבים ודמויות גדולות מהחיים. הקליפרס הם ההפך הגמור – הם המועדון הכושל שלא מנצח, שבדרך כלל רואה את הגב של היריבה העירונית ואף פעם לא לקח אפילו תואר אליפות אחד או התקרב לכזה. כך גם הסדרה: מדובר בטרגדיה ספורטיבית בשני נדבכים: גם הסיפור של הקליפרס, שסוף סוף מתחברת ועושה דברים נכון (כולל המאמן דוק ריברס, שמגיע אחרי אליפות בבוסטון סלטיקס), אבל אז קורסת לתוך עצמה; ומעל הכל הסיפור של סטרלינג, שבנה קבוצה במשך שלושים שנה – רק כדי שברגע אחד ייקרעו ממנו המסכות והוא יירד מהבמה.

"קליפד" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

במוקד הסדרה, כמובן, עומדת דמותו של סטרלינג – שמגולמת על ידי אד אוניל. הבחירה באוניל בהחלט מעניינת; מעבר לעובדה שמדובר בשחקן מצוין, יש בה מעין שיקוף על התהליך שעבר הגבר בעולם הטלוויזיה. אוניל לנצח יהיה מזוהה עם דמותו האלמותית של אל באנדי ב"נישואים פלוס"; ואולי סטרלינג, והקריסה שלו, מסמלת גם את העובדה שהבאנדיז של היום (הגברים "של פעם") כבר לא זוכים לתהילה, אלא מסיימים כמו סטרלינג בפח האשפה של ההיסטוריה.

עוד הברקת ליהוק נהדרת היא לורנס פישבורן, שמוכר לרובכם מ"המטריקס", שעושה תפקיד נהדר בתור דוק ריברס – המאמן שניסה להחיות את המותג המת של הקליפרס, וגילה שיש דברים שגדולים אפילו על היכולות שלו. את תפקיד הפריצה אפשר לתת בהחלט לקליאופטרה קולמן (איזה שם, אינעל דינק), בתפקיד הגדול הראשון שלה, שמגלמת את ונסה סטיביאנו, העוזרת של סטרלינג, יד ימינו וגם הרבה יותר מרק יד – שבסופו של דבר גם מפילה אותו אל השאול.

"קליפד" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

הסיפור של דונלד סטרלינג והקליפרס (שגם תועד במקור בסרט דוקומנטרי שיצרה רמונה שלבורן, העיתונאית המוערכת מ-ESPN) מעמיד בדילמה לא קטנה את הסאטיריקנים: קצת כמו הניסיון לחקות את מירי רגב, איך לעזאזל מצליחים להגחיך סיפור מגוחך ממילא, בלי לאבד את האמירה החשובה על גברי לבנים זקנים ועשירים? איך אפשר להגזים מחול שדים שהוא ממילא מוגזם בטירוף? חייבים להודות ש"קליפד" עומדת באתגר הזה לא רע. היא מרתקת, משעשעת, זורקת רפרנסים תרבותיים מעולים (למשל המוזיקה), ובעיקר סדרה מרעננת ומגניבה שכיף לבלות איתה ערב.

"קליפד" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

למרות ההגדרות מראש, והפיתוי להשוות אותה ל"ווינינג טיים" (כולל השאלה למה לעזאזל לא קראו לזה "לוזינג טיים", זה כסף על הרצפה!) – בסוף היא יותר מזכירה סדרה אחרת של FX שעלתה בדיסני+, על פאם אנדרסון וטומי לי – אותה מודעות עצמית, אותו סיפור כל כך אמריקאי, אותם רגעי קרינג' מתועדים היטב ואותה הנאה מסיפור מוכר. כולם יודעים שאמריקה אוהבת סיפורים, ואין מקום שמייצר סיפורים יותר טוב כמו הספורט. אבל ככה זה עם ה-NBA: כמו שהוא יודע לייצר סיפורי הצלחה גדולים, גם כשיש שם סיפור של כישלון – זו התרסקות מפוארת. מפוארת, לפחות כמו סדרת הספורט הזאת שיוצאת בעיתוי מושלם, רגע לפני גמר ה-NBA.