מהפך: האם תאילנד בדרך להיות גן העדן החדש של הקנאביס?
בשבוע הבא תיכנס לתוקף רפורמת הקנאביס של תאילנד, והצמח יוצא מרשימת הסמים הלא חוקיים של המדינה בעלת חוקי הסמים הקשוחים, כדי לאפשר לאנשי העסקים בממלכה להצטרף למרוץ אחר מיליארדי הדולרים של תעשיית מוצרי הקנאביס. לא להתלהב: לעשן וויד עדיין יהיה מאוד מאוד לא מומלץ לתיירים (מאוד!)
כל מי שבילה חופשה בתאילנד מכיר את הדיסוננס: מצד אחד, תרבות סטלנים מפותחת וקנאביס קל להשגה בכל מקום ובעיקר באיי הנופש המפורסמים של הממלכה האקזוטית, ומצד שני מדיניות סמים קשוחה עד פסיכוטית שתארגן לכם 15 שנות מאסר באחד מבתי הכלא הכיפים של תאילנד גם על אחזקה של כמויות קנאביס קטנות. כל זה משתנה עכשיו: בחודש הבא תיכנס לתוקף רפורמה מאסיבית בחוקי הקנאביס התאיים, ובמסגרתה צפויה הממשלה לחלק מיליון עציצי קנאביס חינם לאזרחים. כן, מה ששמעתם.
לפני שאתם רצים להזמין כרטיסי טיסה, יש להדגיש ולומר שאחזקת קנאביס המכיל THC (החומר הפעיל בעל האפקט הממסטל בצמח) תהיה עבירה פלילית גם אחרי שינוי החוק, כך שאם בניתם על אמסטרדם קטנה בבנגקוק כדאי מאוד שתחשבו מסלול מחדש. הרשויות בתאילנד פחות רודפות משתמשי קנאביס מקומיים מבעבר, ובאפריל האחרון חגגו את 4.20 בבנגקוק כאילו הליגליזציה כבר כאן, אבל לתיירים עדיין מאוד מאוד לא מומלץ לשאת בכליהם אפילו כמה פירורים (אמרנו "מאוד"? כי ממש מאוד). אז למה רפורמת הקנאביס התאילנדית היא בכל זאת מהפכה ענקית? שאלה טובה.
התשובה הטובה לשאלה הזאת היא שתאילנד מעוניינת להפוך למעצמת קנאביס רפואי, ותפקידה המרכזי של הרפורמה הוא להקל על עסקים ומיזמים שמבקשים לייבא ולייצר מוצרי קנאביס לרפואה, קוסמטיקה, טקסטיל ומאכל, וזאת באמצעות הפרדה מלאכותית בין החומרים הפעילים המותרים והאסורים שמייצר הצמח. תעשיית המוצרים המכילים CBD (החומר הפעיל הדומיננטי הנוסף בצמח, מלבד THC, ושאינו ממסטל בניגוד אליו) צפויה לגדול על פי ההערכות ל-56 מיליארד דולר בשנה במהלך השנים הקרובות, והתאילנדים רוצים ביס מהנתח הנאה הזה.
>> אש בלי עשן: 5 גאדג'טים מדהימים למטופלי קנאביס מתחילים
>> למה כולם מדברים על "טרפנים" ומה הם עושים לקנאביס שלכם?
גם מיליון הצמחים שיחולקו לאזרחי תאילנד יהיו מזן שמכיל אחוזי CBD גבוהים ואחוזי THC מזעריים, והממשלה מסבירה שהרעיון הוא שכל משק בית בתאילנד יוכל להירשם כמגדל קנאביס לצרכים רפואיים ולייצר ממנו מוצרים נלווים כהכנסה צדדית שיכולה להעפיל עד לכ-13 אלף דולר בשנה, סכום פסיכי למדי במונחים מקומיים ותכלס גם אנחנו פה בתל אביב לא היינו מתנגדים. זו אמורה להיות זריקת עידוד לעסקים זעירים וקטנים שכבר פועלים בתאילנד, ולפי הבטחות השלטון גם לכלכלה התאילנדית עצמה שספגה פגיעה קשה עם מחיקת ענף התיירות בזמן הקורונה (התיירות הנכנסת אחראית לכ-20 אחוז מהתל"ג).
ובכל זאת, במונחים אסיאתיים, הרפורמה התאילנדית היא רעידת אדמה. אחרי עשורים של מלחמה בסמים שנכפתה עליהם בידי המערב, מתעוררות מדינות המזרח ומגלות שבעודן שופכות מיליונים על מרדפים אחר מגדלי קנאביס, המערב שוב השתלט על המשאב הטבעי ומפיק ממנו מיליארדים. ההפיכה הצבאית בתאילנד ב-2014 פרצה את הדרך, והשלטון החדש העביר ב-2018 רפורמה המאפשרת שימוש בקנאביס למטרות רפואיות, בתקווה שתסייע לו להיבחר שוב. שר הבריאות הנוכחי בתאילנד, אנוטין צ'ארניברקול, נבחר ב-2019 בדיוק על הטיקט הזה, והוא מוביל את הרפורמה גם מול כוחות שמרניים בטענה שמדובר בחלק מהרפואה התאילנדית המסורתית שיש להחזירו לציבור.
השינוי הדרמטי הזה בגישה אל צמח הקנאביס, כבר ראינו במדינות אחרות בעולם, מתחיל בשימושים רפואיים ועובר משם מהר מאוד גם למוצרים נלווים מכל הסוגים ומשם מתקצרת הדרך לליגליזציה. מי שחולם על אמסטרדם בקו פנגאן יכול בהחלט לסמן לעצמו שהחלום מתקרב (והאמת היא שיש בפנגאן בר בשם "אמסטרדם בר", ואם עולים לקומה האחרונה ושואלים על התפריט המיוחד אז אפש– לא משנה תשכחו שאמרנו משהו, יש שם שקיעות מהממות).