המלך מת: חלוץ הבי-מוביז רוג'ר קורמן הלך לעולמו בגיל 98

הוליווד כבר מזמן לא מעקמת את האף על בי מוביז, למעשה חלק ניכר משוברי הקופות שלה הם בי מוביז בתקציב ענק, ויש בן אדם אחד שצריך להודות לו במיוחד על כך שהוציא את מקל המטאטא מישבנה של תעשיית הקולנוע בשנות ה-60' וה-70' וגרם לה לראות את היופי (ואת הפופולריות) של קולנוע ז'אנר בסגנון עדות המד"ב והאימה: במאי הקולנוע רוג'ר קורמן, שהלך הלילה לעולמו בשיבה טובה בגיל 98, והותיר את דור הענקים של הוליווד כולו להתאבל על מותו.

>> הכי רחוק שאפשר לברוח: סדרות המד"ב הכי טובות מאז 2014
>> יש סרטים כל כך מטומטמים שהם טובים. אבל לא הסרטים האלה

קורמן נחשב לאגדה עוד בחייו, כשביים והפיק מאות סרטים החל מאמצע שנות ה-50' בתקציבים דלים להפליא ולעיתים אף בשרלטנות ממש, כולל מערבונים, סרטי היפים או כל טרנד אחר אפשר היה לנצל כדי להרוויח כמה דולרים מהירים. סרטו המפורסם ביותר הוא "חנות קטנה ומטריפה", לא רק בגלל הרימייק האדיר מ-1986, אלא גם כי בסרט המקורי מ-1960 קיבל שחקן אלמוני בשם ג'ק ניקולסון את התפקיד הראשי הראשון שלו. וניקולסון לא לבד: כמעט כל אחד מגדולי תור הזהב של הוליווד בסבנטיז חייב לקורמן את תחילת הקריירה שלו.

קורמן היה ידוע בשיטות ההפקה המטורללות שלו שנועדו לחסוך כל דולר אפשרי, כולל שימוש בקטעים שצילם לסרט אחד עבור סרטים אחרים שנוצרו במקביל ושימוש בצילומי סטוק. דרך נוספת שלו לחסוך בעלויות הייתה לתת עבודה בתעריף מינימום או בהתנדבות לסטודנטים נלהבים לקולנוע ויוצרים בתחילת דרכם, וכך עשו אצלו את הסטאז' פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רון הווארד, ג'ונתן דמי, ג'ו דנטה, רוברט זמקיס ועוד רבים אחרים, לצד שחקנים כמו ניקולסון, רוברט דה נירו, פיטר פונדה, דניס הופר ועוד.

ב-2009 קיבל קורמן את הכבוד המגיע לו כשהוענק לו אוסקר על מפעל חיים בטקס מיוחד ובנוכחות כל הטאלנטים הדגולים שבקעו בחממה המשונה שלו. "אוהבי הקולנוע בכוכב הלכת ארץ מודים לך", הרים שם קוונטין טרנטינו כוסית לכבודו ונתן לו את חותמת הכבוד הסופית שקיבעה את מעמדו כאחד מיוצרי הקולנוע המגניבים בכל הזמנים, למרות שמרבית סרטיו גרועים מכדי שניתן יהיה לצפות בהם (מצ"ב "מלחמת הלוויינים" מ-1958 לצורך התרשמות). וזאת גאונות אמיתית. והיא תחסר מאוד.