רודפי שמלות: על השערוריה סביב הלבוש של בר רפאלי ב"אקס פקטור"
זה לא שבאירופה או בארצות הברית הריאליטי לא משתלט על טבלאות הרייטינג, אלא שהיחס אליו נשמר בפרופורציה ואין ממנו ציפיות לחנך את הצופים
יותר מדי אנשים דיברו השבוע על השמלה של בר רפאלי ב"אקס פקטור". זה קצת מטורף, בעיקר כי טכנית לא מדובר בשמלה, אלא בחולצה ובחצאית תואמת. למה הצופים איבדו את העשתונות? כנראה כי יותר מדי בד אבד בתהליך הייצור. אלו שלא הייתה להם בעיה עם קלוז אפ לישבנים ב"הישרדות", אינספור שכשוכי בריכה בביקיני ב"האח הגדול" ומקבץ של כל אלה כמעט מדי ערב ב"ערב טוב עם גיא פינס", מתקוממים כעת על בגד – לא חשוף מדי, אבל בטח חשוף משציפו לקבל.
וזו אולי הבעיה ביחס לריאליטי המקומי – הציפיות. זה לא שבאירופה או בארצות הברית לא מדובר בז'אנר שמשתלט על טבלאות הרייטינג, אלא שהיחס אליו נשמר בפרופורציה, אין ממנו ציפיות לחנך, ובהתאם גם הביקורות מתייחסות לתוצריו כאל בידור קליל ומהנה (עניין של טעם, כמובן) ולא בפריזמה של טלוויזיה ממלכתית. זה התחיל מההתרעמות כלפי שירי מימון, שלא הכירה את “אלינור ריגבי" של הביטלס כי בצעירותה בטח האזינה למשהו עגמומי אחר, והמשיך בפרק הגמר עם מה שרפאלי לבשה.
לתפקיד ההגשה הנוכחי רפאלי לא נבחרה בגלל רגישותה לממתינים באודישנים או בגלל יכולותיה הוורבליות. בתכלס, היא נבחרה כי היא דוגמנית מפורסמת – בגדי ים, הלבשה תחתונה או משקפי שמש. כולם מכירים אותה, הרוב מחבבים, וכל מה שהיא משווקת מתהדר באווירה סקסית.
במקרה הזה השיווק הוא לריאליטי שבוחן כישרון מוזיקלי ובימתי, כלומר, את היכולת של המתחרים לתת שואו ולהפגין מקסימום כישרון. גם רפאלי, מצדה, בסך הכל נתנה שואו: היא לא שרה מכיוון שאינה זמרת, אבל חלק מהפרפורמנס שהוא עבודת ההנחיה טמון גם בסטיילינג (שגם הוא, נו, עניין של טעם), ומה שנכון לגבי ביונסה, מיילי סיירוס או מדונה, תקף במקרה הזה גם לרפאלי.
התלבושת המקושקשת של רפאלי לא הייתה חלק מאיזו אג'נדה, אלא סתם בחירה אופנתית שאפשר לתהות אם יש לה מקום בפריים טיים. ריאליטי זה כיף, ברוב המקרים זה גם נמוך – אז לא ברור מלכתחילה למה לייצר כזה פולמוס על חציית גבולות כלשהם בפורמט שמוכר רסיסי חלומות. זה אולי עסק מפוקפק, אבל לגיטימי – הלקוחות שלא מרוצים יכולים לזפזפ הלאה, רק שלא ינחתו בטעות על ערוץ האופנה.