סנסציה בגמר "הישרדות": מתברר שזה לא "רק משחק". והלב מנצח
אלית מוסאיוף היא כנראה המנצחת המפתיעה ביותר בתולדות "הישרדות", מתמודדת שאף אחד לא האמין שתשרוד את השבוע הראשון והגיעה לגמר במזל. מתברר שגם במשחק הזה הלב מנצח את הראש, ומי שמאבד אותו בדרך למעלה יקבל את השטוזה שלו בדרך למטה // הריקאפ שחיכיתם לו מסכם את הסנסציה
לפני כמעט שנה, היכל הספורט בחולון ראה סנסציה – את הקבוצה הביתית שלו בכדורסל, הפועל חולון, זוכה באליפות המדינה, כשבדרך היא גוברת על יריבות חזקות ועשירות ממנה. עשרה חודשים אחרי, ושוב ההיכל הזה נכח בניצחון בלתי צפוי – רק שהפעם הפרקט היה מכוסה, הקהל ביציעים היה הרבה יותר שקט והמנצחת הייתה אלית מוסאיוף – שהוכתרה לזוכה בעונה ה-12 של "הישרדות".
הזכייה של אלית מוסאיוף, קצת כמו הזכיות בשתי תכניות הריאליטי הגדולות האחרונות (טליה עובדיה ב"אח הגדול" ואליאב זוהר ב"כוכב הבא"), היא זכייה שנויה במחלוקת. גם לדעתי היא לא היתה האדם הראוי ביותר לזכות בגמר אם שופטים את כל העונה (מדובר במישהי שהסיבה היחידה שהיא בגמר היתה מזל; אבן גורל שלא נשרפה) – אבל זה בדיוק הטוויסט שהפורמט מציע: אם בתכניות הריאליטי האחרות, שבהן הקהל קבע הכל, עוד אפשר היה להאשים את הקהל בתודעת המונים מהונדסת, כאן מי שקבע הם המושבעים – שהחליטו על סמך שיקול דעתם.
והנה לכם, אם תרצו, הפיתרון לשאלה הגדולה של העונה: הראש או הלב? האסטרטגיה הקרה או הרגש? אם הבחירה במוסאיוף, על חשבונם של טל וגל (שבסופו של דבר לא קיבלו אפילו קול אחד!), מלמדת משהו – הרי שבסופו של דבר עם כל הדיבורים היפים על הרצון "לנתק את הרגש" וש"זה רק משחק", "הישרדות" היא קודם כל משחק חברתי. היחס שלך לאנשים, והדרך שבה אתה מתנהל כלפיהם בטיפוס כלפי מעלה, עלולה לחזור אליך כשאתה יורד למטה.
הנראטיב של אלית ניצח. לכל אחד מארבעת השורדים היה סיפור, אבל הסיפור שאלית הביאה (המתמודדת המבוגרת שמכתתת את רגליה בין כל הילדודס האלה) היה בסוף הכי קוהרנטי. העובדה שהיא הגיעה כאנדרדוג לכל פרק של העונה הזו (לא חושב שיש מישהו שבכלל היה מסוגל להמר שהיא תגיע לגמר), שבתה את הלב של המושבעים ברמה מסוימת. חברו את זה לאנטגוניזם כלפי טל וגל (שנקלעו לעימות כזה או אחר עם כל מי שבמושבעים), ותקבלו את התוצאה של הגמר הזה – 0:10 (ועוד קול אחד של ספיר קשתי לסהר).
אבל עם כל הכבוד לזוכה, טל וגל היו בסופו של דבר הלב של הגמר הזה. הם זכו להכי הרבה שאלות במועצת הגמר, ממנה בקע גם האנטגוניזם הגדול שהם עוררו. אם המשימה שלהם להגיע לגמר הוכתרה בהצלחה כבירה (וניהול טקטי מרשים של הדרך), הרי שהגמר עצמו הוא כישלון מהדהד של שניהם. הם ידעו היטב איך להעיף את היריבים שלהם מהדרך, אבל לא מספיק כדי לחפור מחילות אל ליבם – וזה חזר אליהם לתוך הפרצוף בהצבעה.
חוץ מזה, מאפיין נוסף היה לגמר של "הישרדות": הוא היה ארוך. מאוד ארוך. שעתיים וחצי ברוטו של משדר שאפשר בקלות היה לקצר – מהנאמבר הארוך והמוגזם של אנה זק בתחילת הפרק, דרך הקליפים והרגע הזה שבו גיא זוארץ פשוט פותח שיחה עם המתמודדים (הלו, בשביל מה באנו? בשביל זה יש את הפרקים שאחרי) – ואפילו עד ההחלטה המבנית המעט משונה לשזור את הוצאת הפתקים לאורך הפרק. התחושה היא שמלבד הרצון הטבעי למשוך מפרסמים ולייצר אירוע טלוויזיוני, זה היה מנופח יתר על המידה באופן שקצת פגם בייחודיות של הגמר.
יחד עם זאת, החלטה אחת נכונה הייתה "מועצת הגמר" – זה היה השיא של פרק הגמר; הרגע שבו המושבעים התייצבו למעין חקירה נגדית מול המתמודדים על הפרס. דינמיקה נהדרת בין המושבעים לשורדים, יצירת מצב שבו כל החשבונות נפתחים מחדש (כולל הרגע המדהים שבו מאיה מתעמתת עם טל), והכנה מושלמת לקרשנדו של תהליך הבחירה הסופי. כמה חבל שרוב הפרק התבסס על פרפראות ופרסומות, ופחות על אקשן "הישרדות" טהור כמו המעמד הזה. הערת אגב: קצת מוזר שניר שאל שאלה את המתמודדים – אחרי הכל, הוא לא באמת חווה את המשחק לכל אורכו.
בדרך, "הישרדות" גם דאגה להזכיר לכולנו – שוב ושוב – את קו העלילה האמיתי של העונה הזאת: טל ומאיה. כזכור, במקביל מתנהל הריאליטי הרומנטי "אהבה חדשה", וגם "הישרדות" – כמו כל ריאליטי אחר שדומה לו – מנסה לשחק קצת באהבה. טל ומאיה, לטוב ולרע, ייזכרו כסיפור הגדול של העונה הזאת – האהבה שנרקמה כמעט מהרגע הראשון, דרך שיברון הלב במעמד ההדחה, העימות הנוקב במועצת הגמר ועד הפיוס הבלתי נמנע בגמר, כאשר מאיה מקבלת את פרס "השורדת האהובה" (ומכונית חשמלית חדשה) פלוס חיבוק מטל. פרס ניחומים הוגן, שבצידו גם לא מעט יח"צ שעזר לה כבר להשיג קמפיינים בעולם האמיתי.
וגם בגמר, כמו בכל העונה, הזוג הזה היה חוט השני שעבר בכל השעה וחצי (ברוטו) של הגמר. זה התחיל בהצהרה של מאיה ש"הכל בסדר והם ביחד" (נרגענו), דרך הרגע שבו טל קצת מחזיר על הטון הצורם שבו נגמר הפרק התחרותי האחרון (זה שבו אבירן הודח), עבור בשאלה החדה כסכין של מאיה לטל ("זה היה אמיתי או אסטרטגיה?") ועד לפרס שבו זכתה מאיה – קומפלט עם החיבוק המוזהב מטל, והמעגל נסגר. ברבי וקן חיים באושר ועושר, ורק אנחנו מחכים – כנראה – לרגע שבו טל ומאיה יגישו יחד תכנית בוקר ב"רשת". ראיתי את נתוני הרייטינג שלהם בבוקר, הם ממש צריכים את זה.
אז האם "הישרדות" הוא המשחק של המקיאווליסטים? אלה שיודעים לרמות ולתכך, ולצאת נקי? כן ובעיקר לא. בסופו של דבר, הפורמט הזה הוא עדיין הפורמט שבו המשחק חזק מהכל – וכדי לנצח, כל האמצעים כשרים. ובכל זאת, העובדה שדווקא אלית וסהר – שני השורדים שניסו לשמר איזשהו DNA ערכי, שהבינו את הערך שיש למילה ולרגש אפילו בתחום קשוח כמו הפוליטיקה – היו אלה שקיבלו את הקולות, אמורה ללמד משהו גם על הדרך שבה באמת מנצחים את המשחק הזה. ואם תראו בזה משל גם לעולם (ולפוליטיקה שבחוץ), בי מיי גסט.