הכל מתפתח כצפוי בעונה הזאת של "הישרדות", המנהיגים ברורים ויחסי הכוחות שקופים, ולהפקה לא נותר אלא לשלוף נשק משולש: סיפורו המרגש של סהר שבונה אותו כפינאליסט "הטוב", ערבוב השבטים הערב, וחידושי סלנג מרהיבים. זאת דעתנו, אנחנו נגיד אותה נתניה, ואל תשששו אותנו
הכותרת המרכזית של הפרק האחרון ב"הישרדות" ששודר אתמול (שבת) – היא שיש לנו עוד מודח, שלישי העונה וראשון בשבט טגאלוג, והאיש הזה הוא ניר רגב, מי שנחשב לפוליטיקאי ותכסיסן, אבל בסופו של דבר נפל באחד הטריקים הכי פשוטים. הקרב בין שתי הבריתות שפיצלו את טגאלוג לשניים הסתיים כשלשבט יש מנהיג אחד ברור: גיא רוזן.
רוזן הוא המנצח הגדול של הפרק, איך שלא הופכים את זה. השאלה מי יודח הייתה תלויה בין שני שורדים – ניר מצד אחד וגיא מצד שני (וזה השתקף גם בתוצאות, שהתחלקו 3:5 בין שניהם). הקבוצה שהתגבשה סביב גיא (שכללה אותו עצמו, את טניה, את ירדן ואת טל) היתה מאוחדת סביב הכוונה להדיח את רגב. בצד השני, נטשה, אבירן ודניאל היו סביב ניר – וסימנו בבירור את גיא כמי שמאיים עליהם.

כלומר, הסיטואציה מראש הייתה 4-4, כאשר גל רובין עומדת כלשון המאזניים. והיא שיחקה היטב את התפקיד הזה; עוד בפרק הקודם, היא העמידה בפני טל דילמה – ובפרק הזה, היא הלכה עם אותה הצעה גם כלפי גיא: או אני או "הבנות" (דהיינו טניה וירדן). אבל האמת היא שההצעה הזו הייתה, בסופו של דבר, איום בירי מאקדח בלי כדורים במחסנית; גיא היה חזק מכדי לעוף, עם ברית מגובשת מסביבו וגם עם טיעון הרבה יותר צודק כלפי חוץ. ניר באמת היה פחות נוח לשבט כולו.
לגיא היה עוד נשק אחד מרכזי – וזהו "כוח ההשתקה" (היכולת לחסום שורד אחד מלהצביע בהדחה), שבו הוא זכה במשימה שבה ניצח את סהר; כמו מתמודד מיומן (וכן, כאן העובדה שהוא "ראה את כל הפרקים של הישרדות" – שהוא הקפיד לחזור עליה, הפלא ופלא, גם בפרק הזה – עזרה לו מאוד), הוא לא חשף בפני כל השבט את העובדה שיש לו כוח השתקה ושלף אותה רק במועצת השבט, מה שהקנה לו גם את יתרון ההפתעה. בסופו של דבר, הוא בחר בחוכמה רבה להשתיק את נטשה (מי שהיתה לחלוטין בצד של ניר) ותקע טריז רציני מאוד במחנה היריב.

גם משימת החסינות האישית, מסתבר, הלכה עם התוכנית של גיא – ניר התמודד בקרב צמוד מאוד מול טל, אבל בסופו של דבר הפסיד ולמעשה חרץ את גורלו. כאשר נטשה יוצאת מהמשחק ולטל יש חסינות, גיא מצא את היתרון בשמונת המצביעים הנותרים. בסופו של דבר, חמישה (גיא, טניה, ירדן, טל – ובסופו של דבר גם גל רובין, למרות האיומים) בחרו להדיח את ניר. רק דניאל, אבירן וניר עצמו הצביעו להדיח את גיא. רוזן ניצח ובענק.
ואפשר לתת שני סימנים נוספים בניצחון הזה: א. שוב אנחנו נתקלים בסיטואציה שבה המתמודדים המבוגרים מדי מסוננים החוצה (מגמה שראינו גם ב"אח הגדול"), מה שמשאיר את טגאלוג עם ממוצע גיל יחסית נמוך; ב. זה מסמן ראש חץ די ברור, שנקבע עוד בתחילת העונה, כאשר גיא העניק את החסינות לדורין – יש כאן שני מנהיגים ברורים וטבעיים לשבטים, דורין בבייבאין, גיא רוזן בטגאלוג – והם מסומנים, כבר בשלב הזה, להגיע רחוק מאוד בתחרות.

מצד שני, במה שנראה כמו מאפיין של העונה הזאת, אנחנו במצב שבו שבט אחד נמצא במלחמת כל בכל בזמן שהשבט השני, הפעם בייבאין, נותר מחוסר עבודה. מה ששוב הביא אותנו לאותה תבנית של הפרקים הקודמים: ההזדמנות לשלוף את הסיפור האישי המרגש, הפעם סביב סהר, שהוציא לאור את האובדן המצער של אימו ז"ל כשהיה רק בן 21. גם כאן מבחינת ההפקה, ברור שיש ניסיון לבנות את סהר כסוג של פרוטגוניסט – מישהו שאפשר בקלות להתאהב בו, עם הרקורד הנכון, עם המראה הנכון, ועכשיו גם עם הסיפור שאיתו הוא אמור להגיע רחוק (לצד המתמודדים היותר "רעים", אם תרצו, בדמותם של גיא רוזן או דורין).
בפרק שישודר הערב, ההפקה תנסה להתערב שוב, והפעם במבנה המשחק, עם הבטחה ל"החלפת שורדים" בין השבטים. בפרשנות שלי, יהיה כאן ניסיון לטרוף מחדש את הקלפים, לאור מה שמסתמן כסדר עניינים די ברור שבו דורין שולטת בבייבאין וגיא מכתיב את העניינים בטגאלוג. האם הסדר הישן באמת ישתנה? נחכה ונראה.

ועוד הערת סלנג קצרה: מעבר לדרמה האנושית, הפרק האחרון הביא איתו שני חידושים לשוניים מטעם שבט "טגאלוג". הראשון הוא "אני אדבר איתך נתניה" (מבית היוצר של אבירן), שלא ברור מאיפה הוא בא. אני מניח שמדובר בניסיון "לדבר דוגרי", כמו שאמרו פעם, אבל למה דווקא נתניה? האם צרפתים שרופים על החוף הם ביטוי לאותנטיות? והשני הוא המשפט שטניה זרקה לניר במהלך מועצת השבט – "אל תששש אותי" (מלשון ה"שששש" שניר זרק לה במהלך מריבה). זה דווקא משפט שאני שוקל לאמץ גם בוויכוחים הבאים שלי. גםאם אתם חושבים אחרת, לפחות אל תשששו אותי.
