מסתבר שאפשר לעשות סרט שנון לאללה בהשראת אגתה כריסטי

ההפתעה שמזמן המותחן "רצח כתוב היטב" היתרגמה גם לקופות, ומי שיתגברו על הסלידה ממקור ההשראה הלכאורה משעמם יקבלו סרט מבדר, מעודכן ומלא קריצות

"רצח כתוב היטב"
"רצח כתוב היטב"
2 בדצמבר 2019

הקדמה ראשונה: מאז סוף מלחמת העולם השנייה אין שנה שבה לא יוצא למסכים, הקטנים וגם הגדולים, עוד עיבוד לספר של אגתה כריסטי, שלא לדבר על שלל החיקויים. באופן אישי די איבדתי עניין בסרטים האלה, משום שכבר קשה מאוד להפתיע אותי. כל הפיתולים הבלתי צפויים כבר פותלו וכבר נצפו, והתבנית של המון כוכבים חשודים ברצח שנדחסים לתוך מרחב סגור עם בלש מוגזם אחד נשחקה עד מיאוס.

הקדמה שנייה: מאז ששילב בין מותחן פשע אפל לבין סרט תיכון ב"בריק" (2005), ריאן ג'ונסון נודע כקולנוען בעל קו אישי, שמפרק ומרכיב מחדש ז'אנרים קולנועיים מבוססים. סרטיו "האחים בלום" ו"לופר" זכו ללא מעט מעריצים, אבל אני תמיד הרגשתי שהם נותרו תיאורטיים מדי ולא התגבשו ליצירות הומוגניות עם הד רגשי. זה גם מה שחשבתי על סרטו הקודם, "מלחמת הכוכבים 8: אחרוני הג'דיי", שהרגיז המון אנשים תוך כדי שהוא מכניס 1.3 מיליארד דולר בקופות.

"רצח כתוב היטב"
"רצח כתוב היטב"

שתי ההקדמות האלה נועדו לחדד את עוצמת ההפתעה וההנאה שסיפק לי "רצח כתוב היטב", שבו ג'ונסון משתמש בתבנית של כריסטי ומגמיש אותה מבפנים. מבחינות מסוימות הסרט הפקחי הזה פחות שאפתני מיצירותיו הקודמות, ואולי בשל כך הוא המגובש והמבדר מכולם. מבדר לכל אורך הדרך, מהקלוז אפ על ספל הקפה (עליו כתוב "הבית שלי, החוקים שלי, ספל הקפה שלי") בפתיחה ועד הופעתו של אותו ספל בסיום. ברוח הזמן ג'ונסון שתל בסרט מסר חברתי עדכני, שמשתלב באופן טבעי ונכון בתבנית העלילתית ותורם להעשרתה של הדרמה, בלי להרגיש מאולץ כמו בלא מעט סרטים מהעת האחרונה.

בנואה בלאן, הבלש המהולל בעל השם הצרפתי והמבטא המוזר, אמנם מגולם על ידי דניאל קרייג האנגלי (שממש נהנה לקחת הפסקה מג'יימס בונד), והסרט מתרחש בטירה מוקפת ערפל, אבל הטירה ממוקמת באמריקה של ימינו. באופן ספציפי יותר, היא נמצאת בקרבת בוסטון, העיר שבה החל המרד של תושבי הקולוניה באימפריה הבריטית אי אז ב-1773 – והשינוי הגיאוגרפי הזה משמעותי משלל בחינות דרמתיות וסמליות. בבוקר שאחרי יום הולדתו ה-85 של הרלן טרומבי (כריסטופר פלאמר), סופר מצליח של ספרי בלש שכל בני משפחתו מקווים לרשת את הונו הגדול, הוא נמצא מת בחדרו. המשטרה מניחה שהוא שיסף את גרונו בעצמו, אבל הבלש הפרטי, שזומן לשם על ידי מעטפת כסף אלמונית, חושב אחרת (ונושא נאום מוזר על החור שבבייגל).

הצאצאים והנכדים תלויים כולם בהצלחתו ובאושרו של האב, ולכל אחד מהם יש סיבה לרצות במותו. אבל אולי זאת בכלל האחות ממוצא דרום אמריקאי כלשהו (אנה דה ארמס) שטיפלה בו בשנים האחרונות והפכה ל"חלק מהמשפחה". פלשבקים תפורים היטב חושפים בהדרגה מה קרה בלילה שלפני גילוי הגווייה והסכין שלצידה.

התסריט השנון מגחך על העמדת הפנים האריסטוקרטית של המשפחה הלבנה, ועם זאת יש בו טוב לב מפתיע שגורם לנו להיות מושקעים רגשית. הבימוי מלא הקריצות – נקישה חוזרת על קליד של פסנתר שמכריזה על נוכחותו של הבלש המטושטש בעומק התמונה, פסל מסכינים שמזכיר את הכס מ"משחקי הכס" – תומך בהופעות המדויקות של גלריית השחקנים המרשימה. ג'יימי לי קרטיס, טוני קולט, מייקל שאנון, אפילו דון ג'ונסון – כולם טובים. גם הנכדים קתרין לנגפורד ("13 סיבות"), ג'יידן מרטל ("זה") וכריס אוונס, שמגיע באיחור ואומר מילים שקפטן אמריקה לא יעז לומר (הטריילר חוגג עליהן), תורמים את חלקם. בין אם אלה הכוכבים שבפוסטר או הביקורות הטובות, הסרט זכה להכנסות גבוהות מהמצופה בסוף השבוע הראשון לעלייתו למסכים באמריקה. מגיע לו. הוא כל כך הרבה יותר טוב מ"רצח באוריינט אקספרס", המבוסס על ספרה של כריסטי, שזכה להצלחה לא מובנת (לי) לפני שנתיים.

ציון: 4/5
סרט על: בלש פרטי חוקר את מותו של אבי משפחה עשיר בליל הולדתו
ללכת? כן. סרט פקחי, שנון, מסקרן, ובאופן כללי מבדר לכל אורך הדרך

Knives Out בימוי: ריאן ג'ונסון. עם דניאל קרייג, טוני קולט, כריסטופר פלאמר, ג'יימי לי קרטיס, מייקל שאנון, כריס אוונס, אנה דה ארמס. ארה"ב 2019, 130 דק'