לא בדיוק כמו שנולאן התכוון: השורות שנעלמו מ"האודיסיאה"

החדשות הרעות: אנחנו עדיין מנסים להשיג כרטיסים ל-IMAX לראות את "האודיסאה" של כריסטופר נולאן בלי הצלחה. כן, ניסינו גם בבאר שבע. החדשות הטובות: בניו יורק חזרו להציג במוזיאון המטרופוליטן קטע פפירוס בן יותר מ-2,300 שנה ובו שורות מתוך "האודיסאה", שנכתב במצרים בתקופה התלמית ומתוארך לסביבות 285-250 לפנה"ס. למי שבמקרה יתמזל מזלו להיות במנהטן בתקופה הקרובה, דעו שהפריט הזה (שצפוי להיות מאוד פופולרי בזכות הצלחת הסרט) מוצג בגלריה 162 באגף לאמנות יוונית ורומית.
>> מרגע שמבינים ש"האודיסאה" עוסק ב-PTSD, הסרט הופך למעניין פי כמה
>> בעקבות מאט דיימון: 7 הלוקיישנים המטורפים של "האודיסיאה"
>> הקוד הסודי של הוליווד: מה מסתתר מאחורי "האודיסאה" של נולאן?
>> ״אין סצנות סקס״: הביקורת המפתיעה על ״האודיסאה״ של כריסטופר נולאן

בתוך כך, אל תצפו לספר עתיק שאפשר לדפדף בו. מדובר בחתיכת פפירוס באורך 19.1 ס"מ, שעליה קטעים משיר 20 של האפוס. הטקסט נכתב בחומר המבוסס על פיח ומים, והוויטרינה מאפשרת לראות את הפפירוס משני צדדיו. הפרט המעניין באמת נמצא בתוך הטקסט: הקטע כולל שלוש שורות שאינן מופיעות בנוסח המקובל של "האודיסיאה" כיום. מבחינת המטרופוליטן, זהו ממצא מוחשי לתקופה שבה הסיפור עדיין התקיים בגרסאות שונות. האפוס, שחובר בערך במאה השמינית לפנה"ס, הועבר במשך דורות גם בעל פה, וביצועים של משוררים ומספרים יכלו להשתנות זה מזה. בסרטון שהוציא לאחרונה המוזיאון, שון המינגוויי, האוצר הראשי של המחלקה לאמנות יוונית ורומית, מסביר שאותם פייטנים נהגו "לקשט מדי פעם את הסיפורים וליצור להם גרסאות שונות", מה שמסביר את השורות הנוספות.

שימו לב שבחלק מהפרסומים על התצוגה כתוב כי מדובר בקטע העתיק ביותר ששרד מהאודיסאה. זו הגדרה שנויה במחלוקת. עדות כתובה קדומה יותר מוכרת מחרס שנמצא באולביה, באזור אוקראינה של ימינו, ומתוארך למאה החמישית לפנה"ס. עליו נחרטה שורה 39 משיר 9. המטרופוליטן עצמו מנסח את הטענה בזהירות רבה יותר ומגדיר את הממצא שלו כקטע המוקדם הראשון מן "האודיסיאה" שהתגלה מהתקופה התלמית הקדומה. הפפירוס הוא גם חלק ממסלול קטן של שבעה פריטים מאוסף המט הקשורים למסעות אודיסאוס, ובהם חרפושית עם הסוס הטרויאני, כלי חרס המציג את המפגש עם קירקה ופרסקו רומי של הקיקלופ פוליפמוס.