שחקי שחקי של יהלומה לוי: הכי רחוק מתפריט סטנדרטי של ברים
אחרי לא מעט תהפוכות מתיישבת יהלומה לוי בשחקי שחקי החדשה שלה ושל שמעון משל ומלהיטה את הפה עם מנות דעתניות, יצריות ולא מתפשרות
קצת קשה לעקוב אחרי תנועותיה של יהלומה לוי – ביסטרון, יהלומה בנמל, ביסטרו נח, הופעות אורחת בפיקוק ובאחרונה קייטרינג. יש לה נטייה להבליח ולהיעלם בלי יותר מדי רעש. אישה תזזיתית משהו, ודעתנית. גם האוכל שלה כזה – תזזיתי, יצרי, דעתני ולא מתפשר. זה מה שהיא אוהבת, אז זה מה שתאכלו. לא מתאים לכם? בלי טובות.
זה שבועות אחדים אפשר למצוא אותה במטבח של ביסטרו בר חדש ברחוב טשרניחובסקי הנושא את השם הפיוטי והמתבקש שחקי שחקי (כשם שירו של טשרניחובסקי). חלל מוארך וצר עם בר, שולחנות פנימיים ספורים ושורת שולחנות על המדרכה בחזית. הישיבה צפופה, ואם אתם ארבעה מוטב שלא תזמינו יותר ממנה או שתיים בבת אחת כי לא יהיה מקום על השולחן. זה לא נורא, כי אין לשחקי יומרה להיות מסעדה עם ארוחות מסודרות אלא מקום בילוי לשתות ולנשנש בו. עם זאת, בעוד מבחר האלכוהול מרשים, היצע הקוקטיילים צנוע וכך גם תפריט היינות, בעיקר האדומים.
האוכל מתאים מאוד לייעודו כמלווה לאלכוהול, אבל הוא רחוק מלהיות אוכל ברים. לא המבורגר, לא פיצה ולא צ'יפס, תשכחו מזה. זה אוכל שהושקעה בו מחשבה, עם טעמים עזים (כדאי שתעדכנו את המלצר אם אתם לא סובלים חריף), חיבור קרוב לחומרי גלם מקומיים ולרוח המקום (לוי אוהבת לקרוא לזה אוכל לבנטיני) ועם יצר הרפתקני. מזכיר לכם את הביסטרון? נכון, זה הכיוון, וטוב שכך, כי ביסטרו נח לא היה להיט.
הנה, לדוגמה, טרטר לבנטיני, מבוסס על משהו בין סלט טאבולה לסלט ערבי קצוץ, עם הרעננות של ירקות טובים שנקצצו זה עתה והעוקץ של פלפל חריף, בתוספת קוביות קטנות של אינטיאס והכל מונח על מצע של יוגורט סומאק חמצמץ. זה פשוט כל כך וטעים כל כך, ממש מעיר את בלוטות הטעם עם חיוך. מן העבר השני של הספקטרום פגשנו טורטליני במילוי עלי בר (שלוקטו מן הטבע לכבודכם) בציר ירקות שורש, יין לבן, חמאה ואפונה טרייה. הכל ירוק, הכל עדין בטעם, ואלמלא אכלנו מיני מנות קשוחות טעם לפניה, ייתכן שהיינו יכולים גם ליהנות מהמנה. בפועל, בשלב שבו קיבלנו אותה היה קשה להבחין במעלותיה, מה גם שהבצק היה מאוד מאוד מבושל, עיסתי ממש.
בין לבין היו כל מיני דברים, חלקם צפויים וחלקם מפתיעים. הייתם מאמינים שיהלומה לוי תרקח גרסה מקומית של לובסטר רול? אז פה קוראים לזה חלת לובסטר וזו אכן פרוסה עבה של חלה רכה וקלויה, אוורירית וספוגת חמאה שנבצעה ומולאה בבשר לובסטר מוצק וטעים וגם כאן יש רובד של חריפות, שלמרות הזרות בסך הכל משתלב במנה האצילית הזו. מנת פסטה נוספת שטעמנו (כל מוצרי הבצק הם מתוצרת בית) היא פיצ'י עם פיסות של נקניקיית סלסיצ'ה, פטריות שיטאקה וכרשה ברוטב מבוסס יין אדום. הטעמים עמוקים, אדמתיים, כהים כמו הצבע ורק הפסטה, הפסטה! מי מבין המסעדנים שלנו ירים כבר את הכפפה ויגיש פסטה אל דנטה כברירת מחדל?
שתי המנות הכי "יהלומיות" ובעיניי גם הכי טובות הגיעו לשולחננו בשני קצוות הארוחה. ראשונה הגיעה צלחת של ירקות שבושלו סו ויד (גזרים, כרוב, שומר, קולרבי) עם רוטב בניה קאודה (מטבל ממכר משמן זית, חמאה, אנשובי ושום שמקורו בפיימונטה). הבישול סו ויד ממש מקצין את טעם הירקות וכך הם לא נכנעים לטעמו העז של הרוטב, שאת נטייתו למליחות מעיקה שברה יהלומה עם טאץ' של מתיקות. בתור חטיף זה שם כל צ'יפס בכיס הקטן. אחרונה הגיעה לשולחן פרוסת לחם שאור מצוין, משוחה באיולי צ'יפוטלה חריף, שעליה נערמו בשר בקר מעט שמן בבישול ארוך, עלי רשאד קטנים ופרוסות דקות של מלפפון כבוש בתחמיץ. זו מנה שעושה מהומה בפה, סערה כיפית מאוד.
אמרתי שלפעמים קשה לעקוב אחרי יהלומה לוי, אבל חשוב להוסיף שזה שווה את המאמץ. היא מכינה אוכל עם הרבה אופי ויש חותם מובהק על המנות שהיא מגישה. נקווה שהיא תישאר קצת בטשרניחובסקי ולא תחמוק לנו שוב בין האצבעות.
כוכבים: 5
מה זה: טשרניחובסקי לבנטיני? מתברר שכן
שורה תחתונה: אוכל ברים לא שגרתי לפאתי שוק בצלאל
חשבון
טרטר לבנטיני – 52
ירקות סו ויד – 44
לחם בשר מפורק – 58
חלת לובסטר – 88
פסטה פיצ'י יין אדום – 72
טורטליני עלי בר – 68
קדאיף טאטן – 42
עוגת יום הולדת – 28
בקבוק ריבשאק דאגלס גרין – 136
סן פלגרינו גדול – 21
סך הכל – 609 ש"ח
שחקי שחקי, טשרניחובסקי 4 תל אביב, שבת־חמישי 18:00־24:00, 03-7744511