שוורצנגר יהיה גאה: "שליחות קטלנית: ההתחלה" היא ממתק אנימה

המקרה של סרטי "שליחות קטלנית" די נדיר – פרנצ'ייז בו לאחר שני הסרטים הראשונים, חלה באופן מיידי ירידה באיכות הסרטים שבאו אחר כך, אבל מה שהשאיר אותו בחיים (מלבד הסיבה הצפויה "אנחנו אוהבים כסף") הן דווקא ההצלחות הקטנות מהצד – לא הסרטים הגדולים, אלא משחקי הווידאו. העולם שיצר ג'יימס קמרון הפך לסדרת סרטי אקשן מד"ב שנלעס מכל הכיוונים, לא הצליח להביא שום דבר חדש ודי שרד כזומבי. לכן לא התרגשתי כשהוכרזה סדרת אנימה המתרחשת היקום הקולנועי של "שליחות קטלנית", ולא מיהרתי לנטפליקס. זאת היתה טעות, כי מדובר באחת מסדרות האנימה הטובות שראיתי בשנים האחרונות.

>> זה כתוב בספרים: סופ"ש מטורף של וייב ומילים טובות בבית אריאלה

"שליחות קטלנית: ההתחלה" לוקחת אותנו לשנת 1997, קצת לפני מרד הרובוטים של סקיינט, ובמרכזה עומדת משפחת משפחת לי – האבא, מלקולם לי, חווה חזיונות מוזרים על קץ האנושות והוא יודע שסקיינט, הבינה המלאכותית המרושעת והמוכרת, עומדת למרוד באנושות ולשחרר את הרובוטים. לכן הוא עובד על קוקורו, בינה מלאכותית שמטרתה לעצור את סקיינט מלהשתלט על האנושות. למלקולם שלושה ילדים – קנטה, רייקה והירו – והוא מעסיק את מיסאקי, אומנת קצת תימהונית, כדי שתשמור עליהם. בנוסף, אנחנו פוגשים גם את אייקו, לוחמת מהעתיד שנשלחת להגן על הילדים מפני טרמינייטור אכזרי שרודף אחריהם. ולשאלתכם, לא – זה לא ארנולד שוורצנגר ביפנית. אני יודע, כולנו רצינו לראות את זה קורה. 

בדרך כלל אני אוהב עיבודי אנימה. "סייברפאנק" הייתה די טובה, נהניתי מאוד מזו של "פסיפיק רים", ואפילו למלחמת הכוכבים יש כמה הברקות בסדרת האנימה שלה, "מלחמת הכוכבים: חזיונות". ועדיין, אף אחת מהן לא עשתה לי חשק לעוד כמו "שליחות קטלנית: ההתחלה". ההיתוך בין העולם והשפה של "שליחות קטלנית" לאלמנטים מעולם האנימה עובדות באופן נפלא, למעט מספר אלמנטים שהיו קיצוניים מדי לסגנון (נגיד, האנימציה של קוקורו בדמות שלוש אלות שנראות כאילו נלקחו מהמיתולוגיה היפנית, שהיה קצת קיצוני וגס ביחס לסגנון). אבל איפה שזה עובד, השילוב הזה הופך את "שליחות קטלנית: ההתחלה" לאחת הסדרות הכי מפחידות ומותחות שראיתי בשנים האחרונות. בגרסה המצוירת הרובוטים הרצחניים עם העיניים האדומות וגולגולת המתכת נראים הרבה יותר מאיימים, במיוחד בידי אמנים יפנים שמשתמשים בכלים מז'אנר האימה באנימה, כדי להפוך אותם למבעיתים באמת. כן, זה גם ככה מפחיד שרובוט עצום וכמעט בלתי מנוצח רודף אחריך, אבל סגנון האנימציה נותן לעיניים המתות, להבעות הפנים הקרות והמוכרות וליכולות המפחידות של אותם רובוטים גוון חדש ומרענן שלא ראינו קודם בסדרה. 

האנימציה בסדרה הזאת היא דבר שאפשר לעשות עליו כתבה שלמה. אם עקבתם אחרי אנימה בשנים האחרונות אפשר לראות שדברים השתנו – אנחנו רואים יותר שיתופי פעולה יפניים-מערביים, וזה מוליד לנו סגנונות אנימציה שונים ומגוונים, וזה מתבטא כאן בסדרה בעצם שילוב אנימציה דו מימדית ותלת מימדית, כדי ליצור רגעים סינמטיים מופלאים שמלווים בפסקול מצוין ולא צפוי יחסית ל"שליחות קטלנית". גם הטוויסטים בסדרה לרוב לא צפויים – על כל אירוע שיכלתי לצפות לו, קרו לפחות שני דברים שהפתיעו אותי לחלוטין – וזה משדרג את חוויית הצפייה עוד יותר, כי לא חשבתי שאצא ממנה בפה פעור. כל הדברים האלה משתלבים לסדרה כיפית, מותחת, מלאת אקשן רובוטים מצוין, והכי חשוב – היא משאירה טעם של עוד. לא פשוט למצוא סדרות כאלה, בטח לא באנימה. 

אין ספק שנטפליקס הביאה הברקה עם "שליחות קטלנית: ההתחלה". מי שלא מכיר את הסרטים אולי ילך קצת לאיבוד בין כל השמות, האירועים וציר הזמן, אבל זאת גם הזדמנות מצוינת להשלים את שני הסרטים הראשונים (תסמכו עליי, לא באמת צריך לראות את אלו שיצאו אחר כך). הסדרה הזאת מתגמלת, אמיצה ומותחת ומשלבת באופן נפלא בין העולם של "שליחות קטלנית" לבין סגנון האנימה היפני. זה מרענן לראות את הכותר הזה באור חדש, ובניגוד לגרסת האנימה של "ריק ומורטי", הם הצליחו ליצור עלילה קוהרנטית. אני מקווה שנטפליקס ימשיכו לעונה שנייה, וזה משהו שלא יכולתי להגיד על אף סדרת אנימה של נטפליקס עד כה. כנראה שהם למדו מכל הניסיונות, ולומדים לאט לאט איך לתת לצופים מוצר שהם יהנו ממנו. ובזו אתם חייבים לצפות. רק תבטיחו לי שתהיו נחמדים לרובוטים שלכם, טוב?
"שליחות קטלנית: ההתחלה", עכשיו בנטפליקס