180 ש"ח לסועד זה לא מעט כסף. אבל כשהתמורה מעולה זה לא הרבה

מוקדש לזכרו של ספי, שהיה הראשון לזהות

30 שניות אחרי שצלחת האוכל הראשונה הגיעה לשולחן, במקרה הספציפי הזה סלט מנגו בוסר, מד ההנאה כבר התחיל לטפס ודחק למטה את רף החששות. וזה לא מובן מאליו, כי למרות שבדיעבד כבר אפשר להגיד שתאי ליין היא מקום נהדר, עם ארוחת טעימות שהיא ביי פאר אחד ה-VFM הכי מוצלחים בעיר, בזמן אמת היו לא מעט סימני שאלה. קודם כל כי מה עכשיו עוד פעם תאילנדי חדשה? ואיך מבדילים בינה לבין הקודמת? זה לא שיש בעיה עם זה שסצינת המסעדות התאילנדיות בתל אביב ממשיכה בגידול הלינארי שלה, אבל החוק הלא כתוב שקובע שבשם של כל מסעדה צריך להופיע הצירוף "תאי" קצת מקשה על הבידול. בית תאילנדי, תאי ליין, קוקו תאי, אהןתאי. בשם כל מה שקדוש, עד מתאי?

תתעלמו מפעמוני האזהרה. תראו איזה אוכל יש בתאי ליין (צילום: יעל בונפיס)

ויש את עניין השפים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז קום המדינה נולדו בישראל 217 בנים שקיבלו את השם מידד. זה הכל. 217. מה הסיכוי ששניים מהם, כמעט אחוז מכל המידד-ים במדינה, יסעו לתאילנד, יתאהבו בבישול המקומי, יחזרו לישראל ויפתחו בתל אביב מסעדה תאילנדית "אותנטית"? ואיך מישהו מצפה שנאמין לכאלו "צירופי מקרים"? זה כאילו מחלקת הקריאייטיב של אגף הקונספירציות יצאה לחופש ונתנה לשואב האבק הרובוטי להחליף אותה. אז בואו נעשה סדר. אנחנו בתאי ליין, בכיכר קדומים ביפו, במסעדה של השף מידד קונפורטי, שגם אין לו שום קשר משפחתי לאבי קונפורטי וגם אסור לבלבל אותו עם מידד סטבינסקי, שהמסעדה שלו, אהן תאי, נמצאת בלילנבלום. ועכשיו אחרי שסיימנו את העניינים הטכנים בואו נדבר שניה על רושם ראשוני.

>> 23 המסעדות הכי טובות בתל אביב: הרשימה המעודכנת
>> ביקורת: מצאנו את המסעדה ההודית הכי כיפית בתל אביב
>> ביקורת: מצאנו מסעדה ערבית מושלמת לעצור בה בדרך לצפון
>> ביקורת: מצאנו את המסעדה האסייתית הסודית הכי טובה בעיר

לרוב, כשאתה נכנס למסעדה יש לך כבר בדלת איזשהו סוג של רושם. רק שזה, מעצם ההגדרה, דורש דלת. ולגמרי לא ברור שבכלל יש כזאת לתאי ליין. פשוט כי דלת דורשת בניין ואת החלק הזה בוודאות אין. יש מרפסת גדולה, עם נוף מרהיב לנמל יפו, שמישהו סגר חלק ממנה בכל מיני דברים שהם לחלוטין לא קירות ושם בפנים איזה שמונה שולחנות שניראים כאילו לקחו אותם מחדר אוכל קיבוצי. אותנטי, מסתבר זה שם קוד ל"לא מאוד מושקע". ואין אלא להודות שבשלב הזה יותר מידי פעמוני אזהרה צלצלו, וזיכרונות מהעקיצה שקיבלנו בבניין הסמוך פתאום היכו בנו. אבל אז הגיע הסלט מנגו בוסר. והוא היה מעולה. לא שזה מפתיע, כי זה תמיד סלט כיפי, אבל כאן הוא מגיע עם רוטב צ'ילי מותסס וסלרי ומצליח ללכת על הקו הדק שבין חמוץ חריף למתקתק. הקריספיות של הירקות מצד אחד, ותיבול מדויק מצד שני הופכים את המנה הזו למרענן הרשמי של הקיץ. הזמנו אותה פעמיים לפני שבכלל הסתכלנו על התפריט.

התקדמות אל עבר איזון כלכלי-קולינרי. תאי ליין (צילום: יעל בונפיס)

מה שיש בתפריט זה בערך 12 מנות והסבר שהכל מתאים לחלוקה. מה שאין שם, זו מילה על ארוחת הטעימות שהציעו לנו באתר כשהזמנו מקום. אבל באופן לא טיפוסי ממש שאלנו על זה, והאור על הפנים של המלצר זהר פתאום כשהוא לקח מאיתנו את התפריטים ואמר "מעולה, בכל מקרה זה כולל כמעט את כל התפריט". ומאותו הרגע התחיל לשולחן מצעד מנות כמעט בלתי נגמר, שכל אחת מהן, כמעט, הייתה יותר מוצלחת מהקודמת.

התחלנו עם יאן וון סאן, סלט אטריות שעועית. זאת מנה פשוטה, כמעט בסיסית ועדיין, לא יכולנו להפסיק לאכול אותה. היה משהו בשילוב של האטריות והמלפפונים ובעיקר של רוטב מבוסס ליים, שהפך אותה למפגן חמוץ מתוק חגיגי כמו טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. גם הסום טאם, סלט הפפאיה, המשיך את קו החגיגות. זאת מנה חריפה, אבל לא באופן משתק, והשיא שלה, מעבר לפפאיה והמלפפונים הוא דווקא החצילים השרופים. מוזר? לא כמו העובדה שהם התקבלו בשמחה אפילו אצל אנשים שחצילים אינם הירק האוהב עליהם (כלומר, חושבים שמדובר בפרי השטן) בזכות הטעם המעושן שלהם שעטף את כל האירוע בעדינות כל כך נעימה, ששקלנו לבקש להכין ממנה מצעים.

הנאם טוק, סלט נתחי השייטל הדקים, היה סיום הולם לאזור הסלטי של הארוחה. בגלל שמדובר במנה פשוטה יחסית, בלי המון מרכיבים, יש איזה נטייה בארץ לשפוך על האירוע כמויות בלתי סבירות של צ'ילי שהופכות את חלל הפה למנוע בעירה פנימי. כאן זה ממש לא היה העניין. להיפך. הבשר היה מתובל בעדינות לא אופיינית שממש איפשרה לנו לטעום אותו ולקבוע שהוא ממש מוצלח.

לא צריך מקום מפואר, צריך אוכל מפואר. תאי ליין (צילום: יעל בונפיס)

המעבר לאזור המנות העיקריות התרחש קודם כל במנת בשר מפורק. על פניו, אין כאן הרבה מה לספר. יש כאן עלי חסה שמעליהם, לא תאמינו, יש בשר שבושל עד שהתפרק. אבל מתחת להסבר הלקוני הזה, מתחבאת מנה שהיא הרבה יותר מסתם מוצלחת. היא אושר צרוף, שלא לומר צרוב. הבשר הנהדר, שממש נמס על הלשון והחסה הפריכה שמשמשת כסוג של כף, נותנים אחד לשני תמיכה מורלית והנדסית וביחד יוצרים ביס שווה להגיע בשבילו עד יפו.

מנת הבקר מסמאן, לעומת זאת היה המנה הכי פחות מוצלחת של האירוע. בשר האונטריב היה יבשושי וחסר חיים, ושום רוטב קארי לא היה עושה ממנו משהו שהוא יותר מ"סביר". והסיבה שאפשר להגיד את זה כל כך בהחלטיות היא שהרוטב כאן היה אדיר. כל כך אדיר שביקשנו עוד מנה אורז רק כדי שנוכל לשפוך עליו את הרוטב ולאכול. אבל אם הייתה אכזבה קלה היא נעלמה כמעט לגמרי כשהגיע הדג. כלומר, פילה דג בתנור עם רוטב שום ותמרינדי על משהו שנראה כמו איך שהייתם מדמיינים שנראה עלה בננה שבילה הרבה יותר זמן בתנור. אבל זה היה חסר משמעות כי הדג עצמו היה במידת עשייה מושלמת והשום הותמרינדי החמיאו לו כל כך, שהיו רגעים שהיה נדמה שהדג הולך לבקש צו הרחקה.

ואז הגיע הקארי עוף. כן, יש במדור הזה אינפלציה של קארי בשבועות האחרונים. לא, לא אכפת לי. כי כשקארי הוא טוב, זה אחד הדברים היותר מוצלחים שאתה יכול לבקש בחיים האלו. והקארי בתאי ליין הוא הרבה יותר מטוב. הוא מצויין. הוא עשיר אבל לא חריף, מפוצץ בטעמים אבל לא משתלט, ממלא אבל לא מפוצץ. וכשהוא עוטף את העוף ויושב על אורז, אתה מקבל ביס שכל מה שאתה רוצה לעשות אחריו זה להישען לאחור להסתכל על הנוף המעלף של השקיעה מעל הנמל, ולחלום שאתה בתאילנד.

חגיגי כמו הר הרצל. תאי ליין (צילום: יעל בונפיס)

כחלק מארוחת הטעימות יש גם קינוח אחד. טפיוקה עם תאנים טריות מלמעלה. האם זה טעים? כן. האם זה אומר שהתגברנו על אוברדוז התאנים שסבלנו ממנו בשבועות האחרונים? בהחלט. האם יש עוד משהו להגיד על זה? לא ממש. וזה גם לא משנה, כי בסוף גם אלף מסעדות תאילנדיות ושבעה זיליון סוגי קינוחים לא ישכנעו אותי ששווה בכלל לנסות להגיש משהו שהוא לא סטיקי רייס עם מנגו.

תאי ליין היא צעד מוצלח בהתקדמות של תל אביב לעבר איזה איזון קולינרי/כלכלי. יש הרבה מסעדות טובות בעיר. יש המון מסעדות יקרות. אין מספיק מסעדות שהן טובות מצד אחד, אבל מצד שני מספקות כזה ערך כלכלי. 180 ₪ לאדם לארוחה מלאה, זה אולי לא יכול להחשב לזול באופן אובייקטיבי, אבל במונחים של תל אביב זה חתיכת דיל, VFM מהטובים באזור. מקום לא מפואר, איש אחד במטבח, מלצר אחד, נוף מרהיב ואוכל נהדר. יותר מזה, אנחנו באמת לא צריכים.

★★★★ 4 כוכבים
תאי ליין, כיכר קדומים 16, 052-6333150, שני-חמישי 17:00-22:00, סגור בראשון, שישי ושבת

ארוחה טעימות 180 ש"ח לאדם