תור: העולם האפל – עומדים בתור
הסרט החדש העוקב אחרי האל הנורדי המטופש מצליח לבדר, ונותן יותר מקום ללוקי, האח המועדף
אם ההצלחה הגדולה של הסרט הראשון הייתה בליהוק של כריס המסוורת', שאכן נראה ונשמע כמו אל נורדי, החיסרון הבולט שלו היה בדמותו החיוורת של הנבל דק הגו לוקי, האח תאב השלטון בגילומו של טום הידלסטון.
יתרונו של "תור: העולם האפל" הוא שלוקי נעשה מעניין יותר, אף שאת חלקו הראשון של הסרט הוא מעביר בתא כלא. הסיפור שמערבב מיתולוגיה עם מדע עתידני הוא עדיין קשקוש, ועדיף לא לשאול שאלות בסוף הסרט. בפתיחה יש קרב המוני עם שריונים וכידונים שכמותו ראינו כל כך הרבה פעמים, ויש גם הופעה סתמית וקצרצרה של הכוכב היפני טדנובו אסנו שנועדה למשוך את הקהל היפני.
בהמשך יש יצור חורש רעות, הפעם שמו מלקית', שרוצה לשים ידו על חומר אפל כדי, חכו לזה… להשמיד את העולם. כששדה הפעולה עובר ללונדון, שם נטלי פורטמן מתגעגעת לאל הבלונדי שעזב אותה, הכל נעשה אנושי והומוריסטי יותר, והבדיחה הכי טובה היא דווקא הג'סטה הכי פשוטה. חוץ מזה העיצוב מרשים והאפקטים משובחים, וכדאי להישאר ממש עד הסוף, כי אחרי הכותרות יש עוד סוף.