פליטות, מלחמות וטראומות אישיות הן פשוט חלק מהחוויה האנושית

הכל תלוי בשמיים. תלויים. צילום: תמי שחם וגל רוזנמן
הכל תלוי בשמיים. תלויים. צילום: תמי שחם וגל רוזנמן

"מאז אירועי השבעה באוקטובר המציאות המקומית הפכה לקשה ואפלה יותר, והשיח הציבורי עבר שינוי מהותי. לכן אני מבקש מהקהל להתעמת עם שאלות מוסריות כבדות משקל" // קרל כץ, בימאי ההצגה "תלויים" בטור מיוחד על הרלוונטיות יוצאת הדופן שלה

18 בדצמבר 2024

״תלויים״ הוא מחזה הביכורים של ערד יסעור, שנכתב בשנת 2010 בהשראת חוויותיה כסטודנטית לתואר שני בדרמטורגיה באמסטרדם. המחזה זכה במקום הראשון בתחרות של המכון הבינלאומי לתיאטרון של אונסק״ו, והוצג במדינות רבות ברחבי העולם. כתיבתה של ערד יסעור התמקדה בנושאים כמו חיים בצל מלחמה, ניכור, זרות וחיי גלות, תוך חקירה אישית של שאלות חברתיות ופוליטיות מורכבות. העלילה מגוללת את סיפורם של איזאק ובנג׳מין, שנמלטו ממלחמה בארצם ומצאו מקלט במדינה מערבית. תוך כדי עבודתם בניקוי חלונות של גורד שחקים, מפגש מקרי ביניהם מתגלה כאיחוד בלתי צפוי של חברי ילדות שהופרדו במלחמת אזרחים אכזרית. במהלך ניסיונם להימנע מהתמודדות עם עברם, סודות שהודחקו צפים על פני השטח וחושפים פצעים עמוקים שטרם הגלידו.

>> זאת הייתה יכולה להיות סדרה טובה. אבל זו פרסומת מסחרית בוטה

בפרשנות הבימתית שלי בחרתי להבליט את הקונפליקט המרכזי במחזה – המתח שבין מוסר להישרדות. למרות שההחלטה להעלות את המחזה התקבלה עוד לפני השבעה באוקטובר, האירועים האקטואליים העניקו לו שכבה נוספת של רלוונטיות. בחרתי לגשת אל הסיפור מנקודת מבט אוניברסלית, מבלי לקשור אותו ישירות למלחמות בעזה, באוקראינה או בסוריה. הגישה הזו מאפשרת למחזה לעסוק ברמה עמוקה יותר בסוגיות של פליטות, מלחמות וטראומות אישיות כחלק מהחוויה האנושית הכללית.

ההצגה מתמודדת עם דילמה שמטלטלת את הדמויות: האם לבחור לשכוח את העבר ולהשתלב, או להתעמת איתו ולהתמודד עם השלכותיו. הבחירה להציג את הדילמה הזו ללא הקשר פוליטי או תרבותי מוגדר מאפשרת לכל צופה לשקף את המסרים על מציאות חייו שלו. בכך, הופכת ההצגה לרלוונטית לכל אדם שחווה טראומה, גלות או תחושת ניכור. מאז אירועי השבעה באוקטובר, הפכה המציאות המקומית לקשה ואפלה יותר, והשיח הציבורי עבר שינוי מהותי. לצד גל של אחדות ונתינה, התעוררו גם תחושות של זעם, שנאה ורצון לנקמה. אני מבקש מהקהל להתעמת עם שאלות מוסריות כבדות משקל, תוך הדהוד אמירתו של שייקספיר במחזה ״המלט״: ״להציב מראה אל מול פני הטבע ולהאיר את פני הדור כהוויתו״.

תלישות. תלויים. צילום: תמי שחם וגל רוזנמן
תלישות. תלויים. צילום: תמי שחם וגל רוזנמן

ההצגה יוצרת דימוי עוצמתי של תקיעות בין שמיים לארץ – מצב של חוסר מוצא, המשקף את חווית הפליטות ואת הקושי להתקדם הלאה. כמו איזאק ובנג׳מין, גם אנחנו ״תלויים״ בין העבר להווה, בין מלחמה לתקווה, כשהשאיפה לשרוד נותרת החוט המקשר האנושי הבסיסי ביותר. עבורי ועבור יוצרי ההצגה, העבודה על ״תלויים״ בתקופה כה מתוחה הייתה אתגר אמנותי ונפשי כאחד. בכל חזרה הורגשו השפעות המצב – תחושות של מתח, כאב וחוסר ודאות ליוו את כולנו. הטקסטים, שמתמקדים במלחמה, בפליטות ובהתמודדות עם טראומה, קיבלו משמעות חדשה ואקטואלית לנוכח האירועים המקומיים.

תלויים. צילום: תמי שחם וגל רוזנמן
תלויים. צילום: תמי שחם וגל רוזנמן

עבורי, העבודה על המחזה הייתה מפלט זמני מהמציאות, אך גם תזכורת בלתי פוסקת לה. ברגעים מסוימים חוויתי תחושת שליחות – להביא לבמה יצירה שמציבה שאלות על מוסר אנושי בנסיבות בלתי אפשריות. אני רואה את החוויה כ״מסע רגשי ללא מפלט״ – תהליך שבו האמנות משקפת את הכאב והמורכבות של המציאות הישראלית, ובמקביל מאפשרת מבט רחב יותר על מקומנו בתוך הסיפור האנושי הכולל. אני מזמין את הקהל להצטרף למסע דרמטי ומעורר מחשבה על המחיר האישי של המלחמה ועל היכולת לשמור על אנושיות בעולם שבו הכל מוטל על הכף.
ההצגה ״תלויים״, פרי עטה של המחזאית זוכת הפרסים הבינלאומיים, מאיה ערד יסעור בבימויו של קרל כץ, בין ה-10 ל-11 בינואר תעלה בתיאטרון הקאמרי. לפרטים וכרטיסים